יקוב סילבסטר, כפי שקוראים לו בבית”ר ירושלים (במקור סילבסטרה), הוא לא רק חלוץ מבריק אלא גם בנאדם אינטליגנט ורהוט, שמסתבר שמבין טוב מאוד לאן הוא הגיע. ההתאקלמות שלו בבית"ר הייתה מהירה ויש לכך לא מעט סיבות שיתבררו בראיון הראשון שהחלוץ המבטיח של אלי טביב העניק ל-ONE.
בפתיחות מרשימה, סילבסטר מדבר על החיים בישראל, החשש להגיע לארץ, מאבק האליפות ועל הטירוף שאוהדי בית"ר מכניסים בו. הוא מגלה למה לא קיבל את המספר 11 על החולצה שלו ובגילוי לב יוצא דופן מתייחס לקונפליקט הפוליטי בירושלים. וגם: לא שוכח לפרגן לחברים שלו בקבוצה (בעיקר לעידן ורד ואיתי שכטר) וגם מסביר מה לא עבד בטוטו טרנר לפני שלושה ימים במשחק העונה של בית"ר ירושלים.
"אני לא גאה במה שקרה לנו מול הפועל באר שבע, הייתה לנו הזדמנות טובה מאוד לעשות תוצאה טובה מול באר שבע, אבל לא עשינו את זה. אני מאוד מאוכזב". פותח סילבסטר את הראיון ל-ONE.
שתי החמצות ענקיות שלך היו יכולות לשנות את התוצאה, אתה בדרך כלל כובש בנגיעה אחת ממצבים כמו שהגעת אליהם בטוטו טרנר.
"אני חושב על זה כל הזמן, עד היום, אבל זה קורה. באמת שרציתי שהכדורים ייכנסו פנימה, אבל אם הייתי כובש מכל המצבים שאני מגיע אליהם במשחק, אז הייתי משחק בטח במקום אחר. אני חייב עכשיו לשים את זה מאחור, לא לחשוב על זה יותר ולהתרכז במשחק הבא שלנו מול בני יהודה".
מה לא עבד מול באר שבע?
”אני חושב שבסיומת הייתה לנו בעיה, הגענו למצבים, גם אני, גם חן עזרא וגם אנתוני וארן, שיחקנו טוב במחצית הראשונה, אבל לא הצלחנו לכבוש. ידענו שבאר שבע טובה בחלק ההתקפי, אז ברגע שלא ניצלנו את המצבים שלנו והם ניצלו את המצבים שלהם – הם ניצחו, זה מה שעשה את ההבדל בין שתי הקבוצות, ניצול המצבים".
עכשיו אתם רחוקים ארבע נקודות מהמקום הראשון, בית"ר עדיין יכולה לחשוב על אליפות?
”אני חושב שנוכח העובדה שיש עוד לא מעט משחקים עד לסיום הליגה, זה יותר מאפשרי עבורנו להשיג את המקום הראשון. יש לנו עוד משחק מול ב”ש, להם יש עוד שני משחקים מול מכבי תל אביב, וגם מול שאר הקבוצות לאף אחת לא יהיה קל. קבוצות בצמרת יאבדו נקודות ואנחנו יכולים לחשוב על המקום הראשון, יש עוד מספיק נקודות עד לסיום הליגה, אני לא חושב שבאר שבע יקחו את כל 24 הנקודות שיש בקופה".
נוכח היכולת שלך, איך זה שהגעת לשחק הליגה הישראלית?
"הדברים הם לא פשוטים כמו שחושבים, אבל אני פה להראות את היכולת שלי ואני עדיין משחק בליגה הראשונה בישראל. ידעתי שבישראל אני יכול ליהנות ולהצליח, אריק סאבו סיפר לי על בית"ר ועל הליגה הישראלית ושזו קבוצה שמשחקת במפעל האירופי, אז ידעתי שאני יכול לעשות קפיצה בליגה הישראלית. מה שהיה היה, בכדורגל אתה תמיד צריך להוכיח את עצמך ולא משנה מה היה איתך בעבר. אני פה עכשיו ואני רוצה לעזור לבית"ר לא רק העונה בניסיון לזכות באליפות ובגביע, אלא גם באירופה, זו אחת המטרות שלי מאז שהגעתי לירושלים".
אלי טביב רצה אותך עוד בעונה שעברה, אבל בחרת שלא להגיע לבית"ר, למה בעצם?
"זה נכון, אבל הנה הדברים השתנו ובינואר האחרון החלטתי שאני רוצה להגיע לבית”ר ירושלים. בעונה לפני כן החלטתי ללכת לשחק בדנמרק כי רציתי לשחק באירופה והלכתי לקבוצה טובה, אבל הקבוצה הזו השתנתה, היו לי ציפיות אחרות ודברים לא הסתדרו. אחרי זה חיפשתי קבוצה בינואר ובית"ר גילו בי עניין ואז אמרתי שאני רוצה להגיע לשחק בירושלים”.
אתה עוקב אחרי תקשורת הספורט בישראל? אתה קורא מה כותבים עליך?
"האמת שאני לא עוקב, אני גם לא קורא מה שכותבים עלי כי אני לא מבין את השפה, אבל לפעמים מספרים לי שכותבים עליי דברים טובים, אבל אני לא מתרגש מזה, אם אתה משחק טוב וכובש אז כולם ישבחו אותך ויכתבו עליך דברים טובים ושמעתי גם כאלה שאומרים שאולי אני לא שייך לליגה הזאת, אבל יש גם את הצד השני שאם אתה לא טוב אז כותבים עליך אחרת, כך שאני לא מרגיש צורך לעקוב אחר הפרסומים עליי. זה לא שלא אכפת לי, אבל אני מתרכז רק בעצמי ובהצלחה של הקבוצה ופחות מתעסק במה שכותבים עליי, ברגע שאפסיק לכבוש אף אחד לא יכתוב עלי ולא יתייחס אליי, כך שאני צריך להתרכז במה שאני עושה על המגרש".
אחד הדברים הבולטים אצלך זה שאתה כובש מתוך הרחבה, לרוב בנגיעה אחת.
"גם מאורו איקרדי שאני עוקב אחריו באינסטגרם, הוא הבקיע איזה 100 שערים ו-90 אחוז מהשערים שלו מתוך הרחבה, אני כובש מתוך רחבת ה-16 ולא הרבה מחוץ לרחבה, אבל זה התפקיד שלי".
אני אסביר לך למה העליתי את זה, כי בקבוצה שלך יש את איתי שכטר שגם הוא חלוץ רחבה מצוין. אתם על אותה משבצת, אתה חושב שאתם יכולים לשחק ביחד?
"בוודאי שאנחנו יכולים לשחק ביחד, זה כמובן לא תלוי בי אלא במאמן. אני מעדיף לשחק במרכז הרחבה, אבל זה אני, אם המאמן יחליט שאני אשחק בתפקיד אחר אין לי בעיה. אני לא רוצה סיבה ששכטר ואני לא נשחק ביחד. איתי, במשחקים ואפילו באימונים, אוהב לבשל גם שהוא יכול להבקיע בעצמו. אנחנו מאוד מבינים אחד את השני במגרש, הוא מייצר עבורי מצבים כך שזה חשוב לי, אני עושה מהלכים בשבילו והוא עושה מהלכים בשבילי, שאנחנו משחקים ביחד אנחנו חושבים אחד על השני ולא כל אחד רק על עצמו".
מי החבר הכי טוב שלך בקבוצה?
"זו שאלה קשה מאוד, אני לא רוצה להגיב על זה (צוחק). כמובן שיש את אריק סאבו, שאנחנו גרים אחד ליד השני ואנחנו באים מאותו מקום. יש גם את עידן ורד, שקרוב אליי והוא שיחק בבלגרד כך שמהתחלה הייתה לנו כימיה, הוא בחור על הכיפאק, הוא שולח לי כל הזמן הודעות כדי לוודא שהכל בסדר איתי ושלא חסר לי משהו. גם שכטר בחור נהדר שאכפת לו שאני בסדר, אני אוהב את חן עזרא, מרסל הייסטר גם קרוב אליי כי הוא קרואטי-גרמני, אבל זה כולם, באמת שכולם תומכים בי עוזרים לי ונותנים לי תחושה שאני חלק מהם, השחקנים עזרו לי להתאקלם מהר מאוד בישראל".
הזכרת את סאבו, אתה חבר שלו, למה הוא לפעמים נראה אדיש, זועף, עצבני.
"מנקודת המבט שלי, אני חושב שמי שמכיר בצורה הזו את סאבו מכיר אותו רק דרך המגרש ודרך המשחקים של בית"ר כי מחוץ למגרש הוא אחרת לגמרי. במשחק אנחנו מקצוענים ואין לנו זמן להיות נחמדים, אנחנו מתרכזים במשחק ובהצלחה של הקבוצה שלנו. אני מכיר את סאבו מחוץ למגרש, הוא מצחיק ובנאדם שכיף להיות איתו ויעשה בשבילך הכל. גם ליאו מסי לא מחייך יותר מדי על המגרש, גם רומלו לוקאקו וזלאטן איברהימוביץ’ על המגרש לא תמיד נראים מחויכים ומשועשעים, הם מקצוענים וכך גם סאבו, מקצוען אמיתי. יש הבדל בין השחקן שעל המגרש לבין החיים הרגילים במחוץ למגרש".
אתה אוהב את החיים בישראל?
"אני אוהב את חברה שלי (צוחק), אבל כן, אני אוהב את החיים פה בישראל, אני אוהב פה הכל. אני אספר לך משהו, אחת הסיבות שלא הגעתי לישראל בעונה שעברה הייתה בגלל כל הסיפורים שיש על ישראל, עכשיו זה מצחיק אותי כי אני רואה את הדברים אחרת. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל באירופה ובעולם רואים את ישראל בצורה אחרת ממה שבאמת קורה פה. מבחוץ זה נראה שהמדינה שלכם כל הזמן במאבקים ובמלחמה עם התקפות טילים ודברים מהסוג הזה. היה לי חבר ששיחק בחיפה, אניס אלושי, שיחקנו ביחד בעבר בנירנברג ושאלתי אותו איך ישראל, הוא היה גר בחיפה ואמר לי שהכל בסדר, אבל בגלל מה שאתה רואה בחדשות קשה לך להאמין לזה. עם הזמן כולם אמרו לי שטוב פה בישראל, עכשיו שאני פה אני מרגיש ורואה שהכל טוב בישראל, אני אוהב את מזג האוויר, את האוכל, את האנשים, כולם מתייחסים אליי בחום, תמיד בודקים שאני בסדר ורוצים לעזור לי ובשבילי זה כיף לגור בישראל".
אם כבר התייחסת לזה, אתה משחק בבית"ר ירושלים ויש מקומות בעולם שלא מכירים בירושלים כבירת ישראל.
"תראה אני שחקן כדורגל, אני לא פוליטיקאי, אבל אני אספר לך משהו, כשאני הייתי בבית ספר לפני 15 שנה לימדו אותנו שתל אביב זו עיר הבירה של ישראל, עכשיו שאני כאן, אני רואה איך אנשים חושבים, מה האג'נדה שלהם ואיך הם מתייחסים לירושלים וברור שעבורכם, עבור ישראל, ירושלים זו עיר הבירה, אפילו דונאלד טראמפ הכיר בירושלים כעיר הבירה של ישראל. אני למדתי שתל אביב זו עיר הבירה בישראל, אבל זה היה לפני המון שנים, כך שאני לא יודע מה מלמדים עכשיו בבתי הספר, עדיין באינטרנט תמצא מקומות שאומרים שתל אביב זו עיר הבירה של ישראל ומקומות אחרים שאומרים שירושלים זו עיר הבירה של ישראל, אני שמח לשחק עבור ירושלים".
שיחקת בעבר עם המספר 11, למה אתה לא משחק עם המספר 11 גם בבית"ר?
"אמרו לי שמספר 11 לא זמין, לא פנוי בבית"ר, כי 11 זה המספר שהיה של אוחנה, סיפרו לי מה המשמעות של המספר זה במועדון הזה, אבל זה בסדר, לקחתי את הספרה 7, זה בסדר מבחינתי".
איך אתה מעביר את חג הפסח בישראל עם זה שלא מוכרים לחם ויש הרבה מסעדות כשרות
"אני חי בבת ים ואני גר עם חברה שלי כך שרוב הזמן אנחנו מבשלים בבית את האוכל שלנו, אם אנחנו רוצים ללכת למסעדות אנחנו הולכים ואוכלים כמו הישראלים".
מצה אכלת?
"אתה מדבר על הדבר השביר הזה, כמו קרקר? כן טעמתי, לא אהבתי את זה יותר מדי אבל זה לא משנה לי, אני גם ככה לא אוכל יותר מידי לחם, אבל ראיתי שמכינים סוג של לחם מקמח תפוחי אדמה ודברים מהסוג הזה. אני לא צורך יותר מדי לחם, אתם גם לא אוכלים פסטה אז קנינו הביתה מראש פסטות ואנחנו מכינים בבית".
יום ראשון מול בני יהודה, אתם מגיעים למשחק זה בידיעה שמאבק האליפות פתוח?
"כרגע יש פער של ארבע נקודות מהמקום הראשון, אבל יש עוד 24 נקודות בקופה, יש הרבה משחקים לפנינו, אני חושב שגם אחרי המשחקים במחזור הקרוב אי אפשר יהיה לקבוע דבר על זהות האלופה בסיום העונה. עבורנו זה עוד משחק מאוד חשוב, בדיוק כמו שיהיה המשחק הבא, אנחנו נבוא למשחק הזה בשיא המוטיבציה בידיעה שניצחון על בני יהודה מאוד חשוב לנו".
מילה על האוהדים של בית"ר ירושלים.
"אין מספיק מילים כדי לתאר את האוהדים של בית"ר ירושלים, הם מדהימים, משוגעים במובן החיובי, אני מאוד הופתעתי באטמוספרה שיש במשחקים שלנו בזכות הקהל של בית"ר, שיחקתי בלא מעט מקומות, גם בגרמניה, אבל פה בישראל זה אחרת, זה נראה שהאוהדים חיים את הקבוצה, זה מדהים. הם מגיעים בכמויות אדירות למשחקי חוץ, ולא מפסיקים לתמוך בנו גם שלא הולך לנו, הם תמיד איתנו. אנחנו מרגישים שהאוהדים שלנו נותנים לנו כוחות. לדוגמה במשחק הגביע מול קריית שמונה, מחצית ראשונה לא שיחקנו טוב, אבל האוהדים שלנו במחצית השנייה לא נשברו, הופתעתי כמה כוחות הם נתנו לנו ועודדו אותנו, הם עזרו לנו לנצח ולהגיע לגמר הגביע, אני לא מוצא את המילים לתאר את האוהדים שלנו, יש לי רק דברים טובים לומר עליהם, הם מדהימים".
אתה תהיה בבית"ר בעונה הבאה?
"כל הזמן שואלים את זה ואני לא מבין למה. זה לא תלוי בי, האופציה היא של בית"ר. אם יחליטו שאני נשאר, אני ממשיך בבית"ר. השאלה בכלל לא צריכה להישאל, שכולם יבינו, על פי החוזה שלי לבית"ר יש את האופציה להאריך אותו ואם זה יקרה אני פה, אם זה תלוי בי אני אשמח מאוד להישאר בבית"ר. חברה שלי מלווה אותי בכל מקום ששיחקתי, אני משחק בישראל, המזג אוויר מצוין וכיף לחיות פה וגם חברה שלי נהנית מישראל, כך שאם יממשו את האופציה, גם אני וגם חברה שלי נהיה מרוצים מאוד".