"האחראים בהפועל ב"ש כשלו בבדיקת המוצר"

לאחר שהענישה את בלם הפועל באר שבע שיר צדק בעונש השעיה למשך שמונה חודשים בשל שימוש בחומר האסור ‘אוקטופמין’, פרסמה היום (שישי) אופ”א את פסק הדין של ועדת המשמעת בענייניו של הבלם, שכזכור נכשל בבדיקת סמים לאחר משחק מוקדמות ליגת האלופות מול מאריבור הסלובנית ב-22 באוגוסט 2017 .

על פי הכתוב בפרוטוקול ההחלטה, לשחקן ישנה אחריות על נטילת המוצר שהכיל את החומר האסור, אך יחד עם זאת, בוצעו כשלים גם מצד המועדון ובנוסף ייתכן כי גם החברה המייצרת של המוצר שנקרא ‘אקסטרים שוק’ תייגה בצורה שגויה את המוצר. בשל הסיבות הללו נכתב כי: “לשחקן הייתה סיבה להרגיש שהוא בטוח בעת השימוש במוצר”.

“הוועדה מצאה כי השחקן ביצע מספר שגיאות בעת השימוש במוצר, אך בהתאם למגבלות שלו מתוקף תפקידו, הוא היה צריך להסתמך על המומחים בנושא במסגרת המועדון”, נכתב בהחלטה. עוד צוין כי על השחקן “אחריות רגילה” בנטילת המוצר, ובשל כך הוחלט תחילה להענישו ב-12 חודשי השעיה. על פי הכתוב, לאחר בדיקה נוספת התקבלה ההחלטה לקצר את עונשו לשמונה חודשים בלבד בשל – “גורמים נוספים” שבאו לידי ביטוי במקרה הנוכחי. 

אלונה ברקת (שחר גרוס)

אותם גורמים על פי אופ”א הם המועדון והחברה המייצרת. בכל הנוגע לאחריות של הקבוצה נכתב: “האחראים במסגרת המועדון בנושא המדובר כשלו בבדיקת המוצר”, בעוד שבהקשר לחברה המייצרת צוין כי: “ייתכן כי המוצר שלא אמור להכיל אוקטופמין בגרסה בה הוא נמכר בישראל, תויג באופן שגוי על ידי החברה המייצרת”.  

צדק עצמו טען בפני הוועדה כי כל החומרים שהוא נוטל ניתנים לו במסגרת הקבוצה בה הוא משחק או במסגרת הנבחרת, כאשר הצוות המקצועי באותן מסגרות, בודק את המוצר בצורה יסודית ביחד עם תזונאים המתמחים בנושא.

שיר צדק בהיכל הקונכיה (חברת 'כיוונים') (מערכת ONE)

למרות טענה זו, ציין בית הדין כי “אין ראיה שמי מאנשי הצוות המקצועי בהפועל באר שבע ערך חיפוש בסיסי באינטרנט לגבי המוצר”. בנוגע להתנהלות מול הדיאטנית המוסמכת שעובדת מול הקבוצה נכתב: “הדיאטנית המוסמכת אישרה לקבוצה להשתמש במוצר במתכונת אבקה, אבל לא נבדק מולה האם הוא כשיר במתכונת המשקה, בה צדק השתמש”.

למרות אלה, ציינה הוועדה כי האחריות על צדק עצמו באה לידי ביטוי במספר מקרים. “השחקן לא דיווח על המוצר, לא בטופס הרלוונטי וגם לא בפני הדיון הראשון שנערך לו בפני הוועדה האתית של אופ”א וזאת משום שסבר שמשקה אנרגיה לא אמור להכיל חומרים אסורים. רק לאחר שקיבל ייעוץ משפטי, צדק ציין כי השתמש במוצר”.

תוסף המזון של שיר צדק (מערכת ONE)

בנוסף, צוין כי הבדיקות לבקבוקונים (שלטענתו תויגו בצורה שגויה) שהציג השחקן לוועדה ואותן ביצע במרפאות פרטיות (בארה”ב, שווייץ וישראל) ולאחר שקיבל ייעוץ משפטי, נעשו מול מרפאות שלא עובדות בשיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית למניעת סימום בספורט (wada). “צדק פעל כ-’ראש קטן’ והיה צריך לבקש מאופ”א שתפנה אותו למרפאה שעובדת בשיתוף פעולה עם ‘wada’”

עו"ד בועז סיטי המתמחה בדיני ספורט: “הוועדה קבעה כי לצדק לא הייתה כוונה לרמות”

מי שסיפק ניתוח מקצועי לפסק הדין הוא עו”ד בועז סיטי שאמר ל-ONE: “בראש ובראשונה חשוב לציין שוועדת המשמעת של אופ״א פסקה שלשיר צדק לא הייתה כל כוונה לרמות. מדובר בשחקן שנטל חומר אסור, בשוגג ובתום לב. ועדת המשמעת גם קיבלה את הטענה של צדק כי מקור החומר האסור הוא משקה האנרגיה ‘אקסטרים שוק’. עם זאת, כדי לחמוק מעונש השעיה צריך השחקן להוכיח כי לא הייתה לו כל אחריות לנטילת החומר האסור. בכך צדק כשל. הוועדה פסקה כי גם לצדק וגם למועדון הייתה אחריות לכך שנטל חומר אסור. למשל, ועדת המשמעת ציפתה כי צדק יבצע בעצמו חיפוש אינטרנט בסיסי על המוצר. היא גם ציפתה שהוא ישאל את הצוות המקצועי יותר שאלות. בסופו של דבר, הוועדה התרשמה כי מוצדק להפחית את העונש של צדק. אין ספק כי העונש שנגזר עליו הוא על הצד הנמוך. לאחר קריאת פסק הדין, גם אפשר להבין היטב את השיקולים של צדק ובאר שבע לא לערער על ההחלטה”.

שיר צדק (איציק בלניצקי)