והטוב עוד לפנינו: סיכום העונה הסדירה בליגה

אחרי 26 מחזורים שהגיעו אמש (שני) לסיומם, תמה לה העונה הסדירה בליגת העל. רגע לפני הפיצול לפלייאוף העליון והתחתון ומאבקי האליפות וההישרדות בהתאמה, הגיע הזמן לסכם את אחת העונות היותר מותחות, צפופות ומעניינות שנראו בשנים האחרונות במחוזותינו, ממש בפתחם של מחזורי ההכרעה.

נכון, אמנם נדמה שגורלן של היורדות לליגה הלאומית יוכרע עוד לפני מחזורי הסיום וגם מצבן של מכבי פתח תקווה, עירוני קריית שמונה ובני סכנין לא משאיר להן עוד הרבה על מה לשחק, אך אין ספק שמאבקי הצמרת על כרטיס לאירופה ותואר אליפות יקר, הפכו העונה לעניין המרכזי והותירו את האוהד הישראלי דרוך וסקרן לקראת הישורת האחרונה.

הבחירות בקטגוריות השונות גובו בעזרת מאגר הנתונים של מנהלת הליגה, וכמה מהן כלל לא היו פשוטות ולוו בהתייעצויות ודיונים עמוקים. בכל קטגוריה פורטה הסיבה המרכזית לבחירה, לצד שמות נוספים שעלו כמועמדים סופיים ונמצאו ראויים לציון. משחקי גביע המדינה לא נכללו בשיקול.

נפתח בכמה נתונים מעניינים. ב-26 המחזורים שנערכו כד כה בליגת העל שוחקו 182 משחקים, בהם נכבשו 447 שערים שמניבים ממוצע של 2.4 שערים למשחק. בכל מחזור ליגה נשלפו בממוצע כ-34 כרטיסים צהובים (ממוצע של 4.8 צהובים למשחק) ושני כרטיסים אדומים.

המספרים מאחורי הקבוצות

לכל אחת משלוש הקבוצות הראשונות בטבלה הנאבקות על האליפות, בפער צמוד של שתי נקודות בין הראשונה (הפועל באר שבע) לשלישית (מכבי תל אביב), אספקט אחר במשחק שבו היא בולטת ומובילה על כל יתר קבוצות הליגה.

שחקני בית"ר ירושלים. קבוצת ההתקפה הטובה בליגה (רדאד ג'בארה)

קבוצת ההתקפה הטובה ביותר, בית"ר ירושלים, כבשה הכי הרבה שערים העונה, 60 במספר (מכבי ת"א שנייה עם 44), ויש לה ממוצע מרשים של 2.3 שערי זכות למשחק. המוליכה הפועל באר שבע מובילה את הליגה לא רק בטבלה אלא גם בהחזקת כדור עם ממוצע של 61.8 דקות למשחק, ואצל השלישית מכבי תל אביב הנתון הבולט הוא כמות האיומים לשער, אותו היא מובילה בליגה עם 439 איומים סך הכל וממוצע של 16.8 איומים לשער למשחק. אגב, התכליתית יותר בקטגוריה האחרונה היא בכלל מכבי נתניה, שמובילה את הליגה באיומים למסגרת עם 182, שמניבים ממוצע נאה של שבעה ניסיונות למסגרת למשחק.

נתניה מובילה את הליגה גם בריצות מהירות עם כמות מכובדת של 12,299 ספרינטים וממוצע של 473 ספרינטים למשחק, ואילו הפועל חיפה רצה עד כה את המרחק הרב ביותר בליגה אחרי מסע מפרך של 2,742.57 ק"מ סך הכל. יריבתה העירונית מכבי חיפה מובילה את הליגה באופן מפתיע בקרנות (174 סה"כ) עם ממוצע של 6.7 קרנות למשחק, ובאופן פחות מפתיע בכדורי רוחב (699 סה"כ) עם ממוצע של 26.8 כדורי רוחב למשחק - נתון שיכול להצביע על שימוש רב באגפים, אך גם על מחסור בכדורי עומק.

שחקני הפועל חיפה (עמית מצפה)

אולי תופתעו לגלות שעירוני קריית שמונה מובילה את הליגה בחילוצי כדור עם 1,514 חילוצים וממוצע של 58.2 חילוצים למשחק. מבחינת הנתונים הפחות מחמיאים, נועלת הטבלה הפועל עכו היא הקבוצה בעלת ההגנה החלשה ביותר בליגה עם 53 שערי חובה וממוצע של שתי ספיגות למשחק, והיא גם מובילה את הליגה בכרטיסים צהובים (75). אצל הפועל אשקלון חוסר הדיוק בחלק הקדמי הוא הבעיה המרכזית, כשהיא בין המובילות בליגה ביחס איומים לשערים עם 16, והיא גם הקבוצה ששחקניה הורחקו הכי הרבה פעמים העונה עם שבעה כרטיסים אדומים עד כה.

המספרים מאחורי השחקנים

אחרי סקירת הנתונים הקבוצתיים הבולטים של העונה הסדירה, הגיע הזמן לעסוק בכוכבים האמיתיים – השחקנים. בראש טבלת כובשי הליגה תמצאו את דיא סבע מנתניה עם 18 שערי ליגה, 14 מהם מתוך הרחבה. חברו לקבוצה ערן לוי הוא מלך הבישולים של הליגה עם תשעה, אחד זכור במיוחד בבעיטת חמש מהרחבה. ואם לא די בכך, הוא מוביל את הליגה בשתי קטגוריות נוספות – קפטן היהלומים הוא השחקן שאיים על השער הכי הרבה פעמים (111), 53 מהניסיונות למסגרת, והשחקן שסיפק הכי הרבה מסירות מפתח בליגה עם 62. ולחשוב שבתחילת העונה היה מי שפקפק בהתאמתו לליגת העל.

דיא סבע חוגג עוד שער (נעם מורנו)

העונה הנהדרת של קלאודמיר פריירה בבית"ר ירושלים לא באה לידי ביטוי רק בבעיטות חופשיות מוצלחות, הוא גם השחקן שרץ עד כה את המרחק הרב ביותר בליגה (266.05 ק"מ). שחקן נוסף שהתעלה על עצמו העונה והפך לכוכב של בני יהודה הוא הבלם עאיד חבשי, שחקן השדה היחיד בליגה שלא החמיץ ולו דקת משחק אחת העונה, נתון שמעצים את העקביות ביכולתו הגבוהה. הבלם מוחמד עלי קמארה מהפועל רעננה מוביל את הליגה בחילוצי כדור עם 253 מתחילת העונה. בן אז'ובל שהפך לנקודת האור של הפועל עכו מוביל את הליגה במאבקי אוויר מוצלחים עם 135 במספר, ולמנור סולומון היהלום של מכבי פתח תקווה, יש הכי הרבה דריבלים מוצלחים  בליגה (152).

איתי שכטר ביצע הכי הרבה עבירות העונה (56) וכן, גם שריקה להצגה ברחבה נחשבת עבירה. חלוץ הפועל חיפה אלון תורג'מן הוא השחקן שנתפס הכי הרבה פעמים בנבדל (36), ואין הפתעה בנוגע לזהות מלך הכרטיסים הצהובים של הליגה – חאלד חלאילה עם 14. לא פחות מחמישה שחקנים מובילים את טבלת המורחקים לאחר שספגו כרטיס אדום כבר פעמיים העונה - מאור קנדיל מבני יהודה, לואי טאהא מהפועל באר שבע, מיקי סירושטיין מבית"ר ירושלים, דידייה ברוסו מעירוני קריית שמונה וניר ברדע שחקנה של מ.ס. אשדוד.

איתי שכטר נופל (אורן בן חקון)

התופעות הבולטות של העונה

לצד מאבקי צמרת מרתקים והפתעות בתחתית, לא מעט תופעות מקצועיות בולטות עיצבו במידה זו או אחרת את העונה הסדירה.

מעמד המאמן הדרדר לתחתית התהום. עוד לפני פתיחת הליגה נתקלנו בסאגה המביכה של ז'אירו סבירסקי והשניצלים בבני סכנין, אך מסתבר שהייתה זו רק יריית הפתיחה. תחילה שרון מימר פוטר מבית"ר ירושלים באמצע אוגוסט, וחודש אחר כך היה זה דודו אברהם שנפרד ממשרת המאמן בהפועל רעננה. יממה לאחר מכן קובי רפואה התפטר בעצמו מאימון מכבי פתח תקווה, ובאוקטובר שלושה מאמנים נוספים פוטרו – ראובן עטר ממ.ס. אשדוד, גיא לוי מהפועל רעננה ושלומי דורה מהפועל עכו. עד לסיומה של שנת 2017 גיא לוזון הצטרף לרשימה המפוקפקת לאחר שראה את הדרך החוצה ממכבי חיפה בתחילת דצמבר, וחמישה ימים בתוך 2018 נרשמו הפיטורים הראשונים לשנה האזרחית כשפליקס נעים עזב את בני סכנין. עד כה הצטרפו אל אלו אלדד שביט מהפועל עכו ויובל נעים מהפועל אשקלון, שבדומה לרפואה יזמו את פרידתם מקבוצותיהם.

ז'אירו סבירסקי. זוכרים אותו? (עמרי שטיין)

לא פחות מ-11 מאמנים פוטרו או התפטרו במהלך העונה הסדירה, כשכלל לא הוזכרו עוזרי המאמן והמאמנים הזמניים שמילאו את מקומם כמו גיל לבנדה בבית"ר, דני בונדר ברעננה ורוב מאס במכבי חיפה, וכל הסיפור סביב סמכויותיו המקצועיות של בני בן זקן מול הבעלים אלי טביב. חוסר היציבות ששורר בקביעות באחת המשרות האכזריות וכפויות הטובה שיש לכדורגל הישראלי להציע, הוביל למצב עגום גם בכל הנוגע למעמדם של המאמנים.

טעויות שיפוט הפכו לאחד הנושאים המדוברים מדי שבוע בליגת העל. נכון, בכל עונה היו ויהיו כמה טעויות קריטיות ומכריעות שיסוקרו בהרחבה, אך העונה בלטו במיוחד רצף האירועים וחומרת הטעויות. תוסיפו לאלו את סכסוכי העבודה באיגוד השופטים והדיווחים על יריבויות אישיות בסגל הבכיר, ותקבלו תמונה לא מחמיאה.

שיא השפל המקצועי הגיע בניצחון 0:1 של מכבי תל אביב על הפועל באר שבע, בו לא אישר איתן שמואלביץ' שער ברור של אבי ריקן. בהמשך רועי ריינשרייבר שלף כרטיס אדום הזוי לעבר דידייה ברוסו, ואלי חכמון שגה כשלא הרחיק את אליסון דוס סנטוס בעקבות הדריכה המכוערת על ווידאר קיארטנסון, וכן כשלא שרק לפנדל של ניסו קפילוטו על רועי זיקרי.

אלי חכמון (עמית מצפה)

ההתבטאויות נגד השופטים לא איחרו לבוא, וגם לא העונשים. הבעלים של רעננה אשר אלון הורחק לשלושה משחקים וספג קנס כספי בעקבות התבטאויותיו נגד חכמון, ואילו הבעלים של קריית שמונה איזי שרצקי הסתפק באזהרה בלבד כשהתבטא גם הוא בחריפות כנגד ריינשרייבר. באופן כללי נוצר משבר מקצועי חמור באיגוד העונה ונקווה שלפחות במשחקי ההכרעה השופטים לא יעמדו במרכז העניינים.

תופעה נוספת שיצא לאוהדי הכדורגל הישראלי ללוות לא מעט העונה, היא פציעות קשות וחוזרות של שחקני מפתח. מאור בוזגלו בלט עם המשבר הגדול בעקבות הפציעה החוזרת, כשגם מיגל ויטור עבר מקרה דומה. אלי דסה נעדר מהמגרשים במשך חודשיים וחצי, אך בניגוד לשניים האחרים הספיק להתייצב לישורת האחרונה של העונה וגם עומר אצילי, שהיה פצוע תקופה ארוכה, חוזר בדיוק בזמן.

מאור בוזגלו על הדשא (איציק קדוש)

נבחרי העונה הסדירה

קבוצת העונה הסדירה – בית"ר ירושלים
אי אפשר להישאר אדישים לבית"ר, גם אם לא כל-כך ברור למי מגיע הקרדיט על תצוגות הכדורגל המופלאות של הקבוצה העונה. הפער הגדול שפתחה בראש טבלת המבקיעות של הליגה משקף את המשחק ההתקפי האטרקטיבי של הירושלמים, שמובילים את הליגה בין היתר גם בשערים מתוך הרחבה, שערים מחוץ לרחבה, שערים בנגיחה ושערים בפנדל. אליפות היא לא מילה גסה ובבית"ר יכולים לסמן 'וי' גדול על עונה סדירה אדירה ומפתיעה. יש לציין גם את מכבי נתניה, שבדומה לבית"ר מציגה גם היא כדורגל התקפי ויפה לעין. הייחוד של היהלומים מהשרון טמון בעובדה שרק עלו ליגה בקיץ האחרון, ויחד עם צמד מאמנים נהדר וניהול שקט ושקול הפכה נתניה גם היא למועמדת רצינית לתואר הפתעת העונה.

הקבוצה המאכזבת – מכבי חיפה
קשה לחשוב על בחירה צפויה יותר מזו, ובכל זאת נחוץ להזכיר מדוע. אחרי קיץ מלא תקוות והבטחות, נדמה היה שרוח חדשה נושבת בכפר גלים. אלא שהירוקים רשמו את אחת העונות הגרועות בתולדות המועדון עם פלייאוף תחתון, קבוצה חסרת ביטחון ומעוף, חילופי מאמנים מאוחרים והזויים, הפסדים בדרבי, מלכות השערים העצמיים של הליגה וסיום עונה סדירה במרחק של שמונה נקודות מהקו האדום. מה אומרים? לא אומרים. יש לציין גם את מכבי פתח תקווה שצנחה אחרי עונה נהדרת אשתקד.

שחקני מכבי חיפה יורדים מאוכזבים אחרי עוד משחק לא טוב (נעם מורנו)

מאמן העונה הסדירה – ניר קלינגר
מאבק צמוד היה בין מאמן הפועל חיפה לבין צמד המאמנים סלובודן דראפיץ' ושי ברדה ממכבי נתניה, אך בסופו של דבר האתגרים בהם עמד בהצלחה העונה קלינגר, הפכו את הבחירה למוסכמת. לראשונה בעידן יואב כץ הצליחה הפועל חיפה להעפיל לפלייאוף העליון והיא ניצבת במקום הרביעי עם קבוצת ההגנה השלישית בטיבה בליגה. נוסף לכך, קלינגר עמד כמעט בכל אתגר ומשימה העונה – פגיעה מושלמת בבחירת הזרים ובניית סגל מאוזן, החדרת סגנון ובניית קבוצה בצלמו, מיקוד הקבוצה והתאוששות מהירה מתוצאות שליליות, ניהול משברי אמצע עונה כמו עזיבות של שחקני מפתח ובעיקר החדרת אופי ואמונה בקבוצה שהייתה רגילה להיאבק בתחתית. לפתע המרוץ למשרת מאמן נבחרת ישראל נראה לגיטימי לגמרי. יש לציין גם את יוסי אבוקסיס שהפך לקבלן העפלות לפלייאוף ובנה גם הוא את בני יהודה בצלמו.

המאמן המאכזב – גיא לוזון
נכון שמדובר במאמן עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר במכבי חיפה העונה, אך בכל זאת, מדובר היה בכישלון ענק. הרבה קרדיט קיבל לוזון משחר בשנה האחרונה והבעלים של מכבי חיפה הוכיח את כוחה של מילה כשעמד בהבטחתו ואפשר ללוזון לבנות את הסגל בעצמו בקיץ. לא מעט כספים הושקעו בשחקני רכש יקרים, שתחת לוזון לא הצליחו להתלכד ולייצר תוצאות חיוביות. יש לציין גם את קובי רפואה שאמנם הלין על דילול הסגל של מכבי פתח תקווה מהעונה שעברה, אך זכה לתקציב גבוה מהלוזונים ונראה היה שוויתר מהר מדי. עם הצטרפותו של יוסי בניון נראה שהמלאבסים יוצאים לדרך חדשה, כך שבדיעבד אולי מדובר בפספוס של המאמן.

גיא לוזון (עמית מצפה)

פריצת העונה – אורן ביטון
גם בקטגוריה הזו נרשם מאבק צמוד בין המגן השמאלי של הפועל באר שבע לבין שחקני בני יהודה עאיד חבשי ומאור קנדיל, אך הפריצה של ביטון בהחלט הייתה מטאורית ואחרי שנים בהן הציג פוטנציאל בלתי ממומש בהפועל חיפה ובעירוני קריית שמונה, הגיעה העונה בבירת הנגב והנסיקה ביכולת עם חמישה בישולים עד כה. ביטון נמצא במקום שלישי בליגה בכדורי רוחב ונראה שנבחרת ישראל יכולה לבנות על עמדת המגן השמאלי לשנים הקרובות. לצד ביטון, חבשי שלא החמיץ דקת משחק אחת העונה (היחיד בליגה) וקנדיל, ניתן לציין גם את בן אז'ובל מהפועל עכו שהוכיח את מקומו בליגה הבכירה.

תגלית העונה – אנתוני וארן
מה עוד לא נאמר על סיפור הגילוי המטורף של החלוץ, שלפני עונה ירד ליגה עם הפועל ירושלים ובקיץ חצה את הכביש בדרך להפוך לאחד הכוכבים הגדולים של בית"ר ירושלים. פרט לעובדה שווארן מוביל את הליגה בשערים בנגיחה (4), הוא הספיק לאיים על השער 27 פעמים, מתוכן שמונה הסתיימו בכיבוש, ולבשל שלושה נוספים. יש לציין גם את רועי זיקרי שהגיע בינואר לרעננה, את אביב אברהם ממכבי נתניה ואת רוסלן ברסקי מהפועל חיפה, גם הם בעונות בכורה בליגת העל.

אנתוני וארן חוגג (אורן בן חקון)

זר העונה – קלאודמיר פריירה
קשה להסביר מה הסיבה שדווקא בעונתו הרביעית בקבוצה החל הקשר הברזילאי של בית"ר לחורר רשתות, אך תשעה שערים נהדרים שכבש עד כה מצטרפים לחמישה בישולים ו-36 איומים לשער, והופכים את פריירה לזר של העונה אם לא לשחקן העונה. פריירה הפך למנוע של בית"ר במרכז השדה עם אגרסיביות והשקעה אדירה, כשהעונה בבית"ר קוצרים פירות גם מהבעיטות החופשיות הנהדרות שלו. יש לציין גם את גבריאל תאמאש מהפועל חיפה שהפך לאחד הזרים הטובים ביותר שנחתו בישראל בשנים האחרונות.

השחקן המאכזב – קאיו
הבחירה באחד משחקני מכבי חיפה די מובנת אם מתייחסים לציפיות הגבוהות שהיו מהקבוצה, אך נדמה שמבין כל שחקני הרכש שהגיעו אליה הקיץ, פרט למאור בוזגלו שלבסוף בקושי שיחק, מהברזילאי שלהט בליגה השווייצרית הציפיות היו גבוהות ביותר. אלא שב-1,111 דקות משחק הוא לא כבש אף לא שער אחד ב-53 איומים, וסיים עונה סדירה עם מאבקי תחתית ובישול בודד. יש לציין גם את עומר דמארי שממשיך בתקופה האישית הרעה יחד עם הקבוצה.

קאיו ביציע (רדאד ג'בארה)

שחקן העונה הסדירה – דיא סבע
הבחירה הברורה ללא כל צל של ספק. סבע שרק לפני שנים בודדות סבל מפציעה קשה בברך, השתקם והשתקע במכבי נתניה, חימם מנועים בליגה הלאומית והגיע לטרוף את ליגת העל, ובענק. מדובר במלך השערים עם 18 שערים ו-6 בישולים, שחקן שלא מפסיק לעשות תנועות עומק נהדרות ולפצח הגנות. ברור שלערן לוי יש לא מעט מניות בהצלחה האישית של סבע הודות להזנתו בכדורים נהדרים, אך לסבע עצמו מגיעות כל המחמאות והקרדיט על עונה מופלאה בתור הכוכב הבלתי מעורער של הליגה, עם 89 איומים לשער. 

ה-11 של העונה הסדירה (מערך 3:4:3)
שוער: גיא חיימוב (הפועל ב”ש). מחליף: ארנסטס שטקוס (הפועל חיפה)

הגנה: מאור קנדיל (בני יהודה), גבריאל תאמאש (הפועל חיפה), אורן ביטון (הפועל ב”ש) מחליפים: אלי דסה (מכבי ת”א), אעיד חבשי (בני יהודה), מוחמד עלי קמארה (רעננה), שמואל שיימן (הפועל חיפה)

קשרים: קלאודמיר פריירה (בית"ר), דור פרץ (מכבי ת”א), ערן לוי (נתניה), חנן ממן (הפועל ב”ש). מחליפים: עלי מוחמד (מכבי נתניה), פיראס מוגרבי (בני סכנין), מאור מליקסון (ב"ש)

התקפה: דיא סבע (נתניה), איתי שכטר (בית"ר), ניק בלקמן (מכבי ת”א). מחליפים: נייג'ל האסלביינק (עירוני ק"ש), אלון תורג’מן (הפועל חיפה), אנתוני וארן (בית”ר ירושלים).

מסכימים עם הבחירות? הייתם הולכים על הרכב אחר או בחירה שונה בקטגוריה כזו או אחרת? טקבקו לנו!