בחודש יולי האחרון הפועל רעננה החתימה בחור צעיר ואלמוני מגינאה על חוזה לחמש שנים, מה שקבע כי לראשונה הוא ישחק בקבוצה מקצוענית מחוץ למולדתו. בתחילה רבים הרימו גבה כיצד רעננה החתימה את הבלם הגבוה על חוזה מבלי לבחון אותו קודם לכן, אך לאחר מספר משחקים התברר כי נחת בארץ בעל בית חדש.
כעת, לאחר שמונה חודשים עם הפועל רעננה, קמארה התייחס בראיון בלעדי וראשון בקריירה על ההתרשמות שלו מישראל ומהכדורגל הישראלי, ההשתלבות בהפועל רעננה, התקוות להמשך הקריירה, הילדות שלו באפריקה, מכשול השפה בארץ כדובר צרפתית והמשמעות של התקופה בישראל להתפתחותו ככדורגלן.
איך אתה מתאר את התקופה שלך ברעננה עד כה?
"בהתחלה זה לא היה פשוט, כל הקבוצה התקשתה בתחילת העונה להביא תוצאות והיינו עמוק בתחתית, אבל אני שמח שהצלחנו להרים את עצמנו ולהשתפר, זה יותר חשוב לי מהיכולת האישית שלי. הפועל רעננה זה מועדון משמעותי מאוד עבורי, זה המועדון הראשון שבו אני משחק מחוץ לגינאה וחשוב לי שנישאר בסופו של דבר בליגה".
מה גרם לך להגיע דווקא לישראל ולהפועל רעננה?
"קודם כל הגעתי לכאן בגלל האהבה שלי לכדורגל, הסוכן שלי, ניר קרין, הצליח לשכנע אותי שהגעה לישראל תעזור לי להשתפר ולהתקדם בקריירה שלי ושזה הדבר הנכון ביותר בשבילי כרגע. הוא אמר לי שיש פה כדורגל ברמה גבוהה ושאני יכול להתפתח פה בקצב שלי והשתכנעתי להגיע לשחק בישראל".
אחרי המונדיאל עד גיל 20 עם נבחרת גינאה הצעירה, לא הגיעו הצעות יותר מעניינות מאשר הפועל רעננה?
"היו לי הצעות נוספות מקבוצות אחרות, אבל כרגע, בשלב הזה של הקריירה שלי, הפועל רעננה הייתה האופציה הטובה ביותר".
אתה מאמין שהפועל רעננה תישאר בסופו של דבר בליגה?
"חד משמעית, אני ושאר השחקנים מאמינים בעצמנו ויודעים שיש לנו את מה שצריך כדי להשאיר את הפועל רעננה בליגת העל".
מה ההתרשמות שלך מישראל בתקופה בה אתה נמצא בארץ?
"אני מאוד אוהב את ישראל, אבל ברמה החברתית קשה לי קצת להגיד כי חוץ מהאימונים והחיים הספורטיביים שלי כשחקן כדורגל אני בקושי יוצא מהבית, לפעמים אני יוצא עם חברים מהקבוצה לאכול, אבל אחרי זה אני חוזר הביתה. אני מתמקד בקטע הספורטיבי ובקריירה שלי ובינתיים לפחות, לא מנסה כל כך להכיר את התרבות הישראלית".
אתה אומר שאתה בקושי יוצא מהבית, זו לא שגרה קצת משעממת לבחור צעיר בגילך?
"אחרי שלמדתי והתאמנתי בצרפת ובבלגיה לימדו אותי שם לפתח משמעת עצמית ולהיות מקצוען ברמה הגבוהה ביותר מבחינת החשיבה והדרך בה אני פועל, כיום אני כבר רגיל למשמעת החזקה הזו ואני רגיל לזה".
תספר לי קצת על המשפחה שלך, זה דבר לא פשוט לבחור בן 20 להגיע לארץ זרה ולהיות רחוק מהמשפחה שלו, איך אתה מתגבר על המרחק?
"בהתחלה זה לא היה פשוט בכלל, אבל עברתי גם תקופות לבד בצרפת ובבלגיה שדרכן התחשלתי, אז זה נתן לי את הביטחון לעשות את זה ואני מסתדר כי למרות שזה קשה אני יודע שזה חלק ממה שצריך להקריב כדי להשיג את המטרה שלי ולהצליח בקריירה ככדורגלן. לא קל להיות רחוק מהמשפחה, אבל אלה הם החיים של שחקן כדורגל".
איך המשפחה קיבלה את המעבר לישראל?
"המשפחה שלי קיבלה את ההחלטה שקיבלתי כי אחרי שאני ואחי הגדול הבנו שאני טוב במה שאני עושה ושיש לי פוטנציאל להצליח כשחקן כדורגל הפעלנו לחץ כדי לשכנע את אותם לאפשר לי לצאת מאפריקה ולנסות את מזלי באירופה, לשמחתי זה הצליח והם קיבלו את זה. קשה לשחק באפריקה בגלל המתקנים והתשתיות שברמה נמוכה, הייתי צריך להתקדם כדי לממש את הפוטנציאל שלי בצורה טובה יותר".
איך החיים בישראל נראים לעומת מה שהכרת מגינאה?
"מבחינת הכדורגל האהבה שלי לכדורגל פה או שם היא אותו דבר, אבל חוץ מהבדלים קטנים בתרבויות אני לא רואה הבדל משמעותי. אני מתרכז בכדורגל ומבחינתי האהבה שלי לכדורגל היא אותו דבר בכל מקום. מבחינת תשתית, מקצועיות ואימונים, הרמה בישראל הרבה יותר גבוהה מאשר בגינאה, קשה להשוות את המקצוענות שיש בישראל לזו באפריקה".
רשמת 8 הופעות במדי נבחרת גינאה הצעירה, כולל 3 הופעות בגביע העולם עד גיל 20, אתה שואף להגיע בהמשך לנבחרת הבוגרת?
"בינתיים אני לא חושב על זימון לנבחרת הבוגרת, זה רחוק מאוד כרגע. אני מתרכז עכשיו במה שקורה בהפועל רעננה, כל מה שאני רוצה זה להמשיך להתקדם ולעשות את העבודה שלי בצורה הטובה ביותר. אני מאמין שאם אני אמשיך להתקדם אגיע בסופו של דבר לנבחרת הבוגרת".
מה כילד בגינאה גרם לך להבין שאתה רוצה להיות כדורגלן?
"כילד אפריקאי קשה לך לחלום על קריירה או על להצליח כשחקן כדורגל ברמות הגבוהות ביותר, אין לך באמת את הפריבילגיה לחלום או לחשוב על קריירה. נלחמתי מגיל קטן על הזכות הזו לשחק כדורגל מקצועני ואני שמח שהצלחתי להשיג את המטרה שלי".
מה גורם לקושי בהגשמת החלומות כילד אפריקאי?
"כשאתה ילד בגינאה אין באמת בתי ספר ואקדמיות לכדורגל, אין מסגרות מסודרות ואתה בעיקר משחק כדורגל ברחובות ורק במזל נופלת עליך הזדמנות לשחק ברמה מקצוענית כשרואה אותך סקאוט או מאמן כזה או אחר. אתה לא באמת שואף להצליח, זה פשוט קורה במזל כשמוצאים אותך. לא שאפתי באמת להיות כדורגלן כי אין מסגרות מסודרות".
שיחקת בגינאה בהורויה ובאפייה, מה הרמה של הליגה והכדורגל המקצועני שם לעומת הרמה בישראל?
"הרמה של הליגה בצרפת פחות מקצוענית, אבל אחרי שהייתי במבחנים בטרואה בצרפת חזרתי לגינאה ולצערי לא קיבלתי באמת את ההזדמנות בהורויה, שיחקתי רק בקבוצת המילואים ויצאתי משם להשאלה באפייה, שם שיחקתי ובלטתי וגם הגעתי לנבחרת גיאנה הצעירה, הייתי איתה במונדיאל עד גיל 20 וזכינו במקום השלישי באליפות אפריקה עד גיל 20".
היית במבחנים בטרואה ועברת גם בבלגיה, מה לא הסתדר שם?
"נסעתי לצרפת למבחנים בטרואה ביחד עם הנשיא של הורויה שלקח אותי לשם, באמת שלמדתי בתקופה הקצרה שלי בצרפת המון ואני חושב שזה חיזק אותי מאוד ככדורגלן. לצערי לא נתנו לי באמת להתאמן עם הקבוצה הראשונה ומשכו קצת את תקופת המבחנים שלי עד שלנשיא הורויה נמאס והוא החליט שנחזור לגינאה. בנוסף, הייתי גם בסוג של התלמדות או סטאז' בבלגיה בגנק עם עוד כמה חברים מגינאה, אבל באמת שזה לא דומה למה שלמדתי בצרפת. גם האימונים בישראל לא מזכירים את הרמה ואינטנסיביות של האימונים שחוויתי בטרואה".
נבחרת גינאה, בדומה לנבחרת הישראלית, לא מצליחה במיוחד לאורך השנים ולא העפילה מעולם למונדיאל, אתה חושב שהדור הנוכחי שכולל שחקנים כמו נאבי קייטה, פלורנטין פוגבה, איברהימה טראורה ומוחמד יטארה יכולה להוביל את נבחרת גינאה להיסטוריה?
"בכדורגל הכל אפשרי ואפשר להגיע למונדיאל, יש דור מאוד מוכשר של שחקנים מצוינים שבולטים גם בכדורגל האירופי ואני מאמין שנבחרת גינאה הנוכחית יכולה לעשות דברים יפים".
כשנבחרת ישראל לא מצליחה התקשורת והאוהדים מבקרים אותה בחריפות, בגינאה זה דומה מהבחינה הזו?
"דומה מאוד ולדעתי אפילו יותר גרוע, יש תשוקה מאוד גדולה מצד האוהדים לנבחרת הלאומית וקשה לאנשים לקבל כישלונות של הנבחרת או של הקבוצה אותה הם אוהדים".
נראה שדברים הולכים לך בקלות בליגה בישראל, אתה מאמין שהתקופה פה תשפר אותך לקראת ההמשך? יש עוד דברים שהיית רוצה לשפר?
"אני חושב שאני משתפר פה, אבל אני מרוצה בעיקר בגלל שאני חושב שאני משתפר ביחד עם הקבוצה ולא לבד. המטרה שלי, לפני ההצלחה האישית שלי, היא שהקבוצה תצליח. אני מרגיש שעשיתי עליית מדרגה ברמת הכדורגל שלי מאז שהגעתי לישראל, אבל חשוב שזה יימשך ולא ייעצר בזה. אני חושב ששיתוף הפעולה עם בן והבה שיפר אותי מאוד, הוא שחקן מצוין".
איזה כדורגל אתה אוהב לראות ביום יום? יש איזו קבוצה שאתה נהנה לראות?
"אני נהנה מאוד לראות את ברצלונה משחקת. להגיע לשם? הכל אפשרי בכדורגל, אבל אני מרוכז כרגע בעבודה שלי עם הפועל רעננה".
יש איזה שחקן בארץ או בעולם שאתה רואה בו מודל לחיקוי?
"סרחיו ראמוס וג'רארד פיקה הם שחקנים שאני אוהב מאוד ולוקח מהם דוגמה. גם מבחינת הכדורגל וגם ברמה האישית, בכל המובנים אני חושב שיש מה ללמוד מהם".
איך אתה מתגבר על מכשול השפה בארץ?
"היה קצת קשה בהתחלה כי לא ידעתי אנגלית בכלל, עכשיו אני מתחיל ללמוד ולהשתפר באנגלית וזה עוזר לי מאוד לעבוד ביחד עם החברים בתיאום".
מי החברים הטובים ביותר שלך בקבוצה?
"בתחילת העונה באופן טבעי התחברתי בעיקר לשחקנים דוברי הצרפתית כמו עמנואל אמבולה וג'ורדן פושה. פושה כבר עזב, אבל אמבולה נשאר כמו אח גדול בשבילי ועוזר לי להתקדם ומייעץ לי. אני גם אוהב מאוד את נמניה ניקוליץ' ולומד ממנו".
חתמת על חוזה ארוך טווח לחמש שנים, אתה חושב שתישאר בהפועל רעננה עד לסיומו או שאתה רואה עצמך מתקדם לקבוצה אחרת בארץ או אפילו לליגה בכירה יותר באירופה?
"בינתיים טוב לי בהפועל רעננה ואני מכבד את החוזה שיש לי פה, אני רוצה להשתפר ולהתפתח, כרגע הולך לי טוב איפה שאני נמצא. אני לא חושב על מעבר לקבוצה אחרת והדבר שחשוב לי הוא שרעננה תישאר בליגה, כשיגיעו הצעות נחשוב מה עושים, אבל כרגע באמת שאין סיבה להתעסק בזה".
מבחינת פוטנציאל, לאן אתה חושב שאתה יכול להגיע?
"אני בינתיים מתקדם ורוצה להתקדם, כמובן שיש קבוצות שאני חולם להגיע עליהן, אבל זה עוד מוקדם מכדי להתעסק בזה וכרגע אני אומר תודה על מה שיש לי ברעננה".
מה החלום הכי גדול שלך?
"אני חולם לשחק בליגת האלופות ולהגיע עם נבחרת גינאה למונדיאל, אני חושב שזה החלום של כל שחקן כדורגל. חלומות מחוץ לכדורגל? אני עדיין צעיר וחושב רק על כדורגל כרגע. אני לא יודע איפה אהיה בעוד 10 שנים, אני אוהד של פ.ס.ז’ וברצלונה, אבל לא חושב בשלב הזה של החיים שלי רחוק מדי".