הבוררות בין מכבי נתניה לבית”ר טוברוק על מחירו של דיא סבע הגיעה היום (ראשון) לסיומה, כאשר קבוצתו הנוכחית חויבה לשלם לטוברוק 1.3 מיליון שקלים על כרטיס השחקן שלו. לפי פסק הבורר של עורך הדין תגר עמיאל, נתניה תשלם עוד 100 אלף שקל ריבית ובכך הסכום הוא למעשה 1.4 מיליון.
בהחלטה של עו”ד עמיאל, הוא כתב בנוגע לאייל סגל, בעלי מכבי נתניה: “באתי לכלל מסקנה כי לגרסת מר סגל אין משקל ראייתי מספיק כדי לבסס ממצא כי הוא – לכל הפחות – סבר ערב הסכם הרכישה שיש לקבוע סכום התמורה כאילו הדבר נמסר להכרעת המוסד למעמד השחקן...בהיעדר הסכמה – יקבע על ידי בורר, על פי “הבנתו המסחרית וניסיונו בתחום”, תוך שמבואר כי “הבורר לא יהיה כפוף לדיני ההתאחדות לכדורגל”. קשה להלום כי הצדדים התכוונו ל”דמי השבחה” ולא ל”מחיר כרטיס השחקן”, לו היו הצדדים מתכוונים שהבורר יעמיד עצמו בנהלי המוסד למעמד השחקן, היה הדבר צריך למצוא ביטוי מפורש בהסכם.
יש לזכור כי הסכם הרכישה מבוסס על הנקודות המסחריות שנכללו במייל ששלח מר סגל לבית”ר טוברוק. במייל זה מציע מר סגל כי מי שיקבע את “סכום העברת השחקן” יהיה בורר. כפי שמר סגל העיד על עצמו, הוא אמנם רכש את הקבוצה רק כחודש לפני כן ועד אז שימש כ”אוהד מעורב” בלבד. יחד עם זאת, עד למועמד הסכם הרכישה עבר על כל פסיקות המוסד למעמד השחקן והיה בקיא בהן. לפיכך, אם סבר שההכרעה צריכה להיות על פי הפרמטרים הנהוגים במוסד למעמד השחקן, מן הסתם שהיה כותב במייל כי ההכרעה צריכה להינתן על ידי מוסד זה ולא על ידי בורר וכי מדובר בפיצוי בגין השבחה.
“לכל האמור לעיל יש להוסיף את עדותו של מר סגל בחקירתו הנגדית בנושא זה: המדובר בעדות מתפתלת, לא קוהרנטית, שיותר משהיא מסבירה, היא מצביעה על סתירות פנימיות, ולא נוסיף. מכבי נתניה טוענת כי הייתה יכולה להמתין עד לאחר תום תקופת ההסכם בין השחקן לבית”ר טוברוק, ואז לפנות למוסד למעמד השחקן, כדי שכרטיס השחקן יועבר אליה תמורת דמי השבחה בלבד. אכן, מכבי נתניה לא הייתה חייבת להתקשר בהסכם הרכישה, אם בכך הייתה מסתכנת שעוד לפני מועד זה, בית”ר טוברוק הייתה חותמת על הסכם נוסף עם השחקן או שכרטיסו היה נרכש על ידי קבוצה אחרת. כפי שעלה בבירור מעדות מר סגל, הוא היה מאוד מעוניין שהשחקן ישחק בשורות קבוצתו בעונת 2016/17”.
עו”ד עמיאל פירט עוד כי מכבי נתניה טענה כי “עליה לשלם עבור 60% בלבד משווי השחקן, לגרסת מר סגל, עוד בעונת 2015/16 הושג סיכום בין הקבוצות על העברה ללא תמורה של 40% מכרטיס השחקן, מבית”ר טוברוק למכבי נתניה. מכבי נתניה רחוקה מלהרים את הנטל להוכיח טענה זו: מר סגל טען כי הסיכום האמור הושג בין מר דורון אוסידון, בתפקידו כמנהל מכבי נתניה (לפני פירוקה), ובין מר איזיקוביץ’, זאת בהסתמך על שיחת טלפון שהייתה לו עם מר אוסידון לפני השגת סיכום זה וכן על פרסומים בכלי התקשורת ביום 2.8.15, שלסברתו של התבססו על הודעה לעיתונות שניתנה על ידי אוסידון ואיזיקוביץ’. חרף הסתמכותה על סיכום שהושג מטעמה על ידי מר אוסידון, מכבי נתניה לא טרחה לזמנו כדי שיעיד על כך, ואף לא נתנה הסבר לאי-העדתו.
דומה כי משמעות התנהגות מעין זו ברורה: מכבי נתניה חששה כי מר אוסידון לא יתמוך בגרסתה ועדותו רק תפגע במשקל הראייתי של ראיותיה. לא זו אף זו: טענת הבעלות ב-40% בכרטיס השחקן – שהינה טענה מהותית ומשמעותית – הועלתה לסירוגין על ידי מכבי נתניה...הטענה הועלתה לראשונה על ידי נתניה במסגרת הטיעונים בפני מר קורנפיין. בכתב ההגנה בתיק זה לא הועלתה הטענה...מכבי נתניה לא נתנה כל הסבר מדוע לא נכללה הטענה בהסכם המכירה ובכתב ההגנה, אי אזכורה בשני מסמכים חשובים אלה פוגע מאוד במשקלה הראייתי של הטענה. יצוין כי בניסיון לחזק את טענתה, הציגה מכבי נתניה מסמך מיום 8.1.14 שנערך בין הקבוצות...על פי מסמך זה...הזכויות בשחקן כזה יתחלקו כדלקמן: 70% לבית”ר טוברוק ו-30% למכבי נתניה (ולא 40%). בית”ר טוברוק מבקשת להתנער מתוקפו המחייב של מסמך זה, בהצבעה על כך שהוא חתום על ידי מר איזיקוביץ’ אך לא על ידי מכבי נתניה. אינני סבור שיש לקבל טענה זו: המצאת מסמך בידי מכבי נתניה מעידה על כך שהוא נמסר לה על ידי מר איזיקוביץ’, כדי שיחייב את בית”ר טוברוק. יחד עם זאת, בחינת המסמך לגופו מלמדת שהוא מתייחס לשחקנים אשר עברו למכבי נתניה”.
על טוברוק נכתב: “בחנתי את טענות בית”ר טוברוק לעניין התמשכות הליך קביעת סכום התמורה, ואינני סבור כי דווקא מכבי נתניה היא שגרמה להתמשכותם, ועוד בחוסר תום לב...לגבי תקופת שני השלבים הראשונים במתווה קביעת השווי – הפגישה בין סגל ואיזיקוביץ’ והמגעים בין באי-כוח הקבוצות: אין לבית”ר טוברוק טענות. לגבי מינוי מר קורנפיין כבורר: זה הוצע על ידי מכבי נתניה, כך שבוודאי לא ניתן לזקוף לחובתה עיכוב בשלב המינוי. לגבי ההליכים בפני מר קורנפיין: כפי שניתן ללמוד ממכתב ב”כ מכבי נתניה למר קורנפיין מיום 9.2.17, מכבי נתניה ביקשה שההחלטה תתקבל על פי מסמכים וטיעונים שיוגשו בכתב ואילו בית”ר טוברוק ביקשה לקיים הליך של עדויות בעל פה (שמן הסתם מאריכות את הדיון). מובן שזכותה של בית”ר טוברוק לנהל את הליך הצגת ראיותיה על פי הבנתה, אך הדבר איננו מצביע על רצון מכבי נתניה לעכב ההכרעה. לאחר התפטרות מר קורנפיין, בית”ר טוברוק לא מיהרה להגיש את תביעתה למוסד לבוררות, ונדרשו לה כשלושה חודשים לעשות כן”.
בנושא ה”אינדיקציות לגבי הערכה אמיתית של הצדדים את שוויו של השחקן”, כתב עו”ד עמיאל: “לטעמה של טוברוק, גם אם לא הייתה מעבירה השחקן לקבוצה אחרת או מאריכה איתו את ההסכם והשחקן היה פונה למוסד למעמד השחקן, הייתה בית”ר טוברוק זכאית לסכום של 1,460,000 ש”ח: מיליון ש”ח פיצוי מוסכם כקבוע בהסכם משנת 2013 ו-460,000 ש”ח דמי השבחה שיפסקו על ידי המוסד למעמד השחקן...לגבי מכבי נתניה...בהסכם המותנה עם השחקן מיום 7.8.16 נכלל סעיף יציאה תמורת סך של 500,000 דולר”.