מכבי תל אביב אחרי 23 מחזורים בליגת העל בעידן ג'ורדי קרויף:
2012/13 - כבשה 52 שערים (ספגה 20), מקום ראשון
2013/14 - כבשה 52 שערים (ספגה 16), מקום ראשון
2014/15 - כבשה 49 שערים (ספגה 19), מקום ראשון
2015/16 - כבשה 51 שערים (ספגה 19), מקום שני
2016/17 - כבשה 40 שערים (ספגה 18), מקום שני
2017/18 - כבשה 38 שערים (ספגה 20), מקום שני (אפשרות שתרד לשלישי)
אז מה הנתונים האלה מראים לנו? ראשית, מספר הספיגות הגבוה ביותר מאז עונת האליפות הראשונה, אם כי, נע סביב אותו הממוצע פחות או יותר בשנים האחרונות. הבעיה, כמובן, ההתקפה. בעונה שעברה היו לצהובים בשלב הזה רק שני שערים יותר - התוצאה הסופית הייתה ידועה - גם שני השערים האלה לא הספיקו, האליפות הלכה להפועל באר שבע.
קרויף: אחד מהימים שהכדור לא נכנס11 שערים איבדה מכבי ת"א בנקודת הזמן הזאת מבין העונה בה שיחק ערן זהבי בצהוב-כחול לבין העונה שעברה. 13 שערים היא איבדה העונה ביחס לעידן של 7 הגדול. אלו ככל הנראה השערים שהיו מציבים אותה עכשיו בפער מהפועל באר שבע, פער גדול יותר משתי נקודות, אבל כשההתקפה הצהובה מבקיעה פחות משני שערים בממוצע למשחק וסופגת כמעט שער למשחק, קשה להיות במקום הראשון ליותר משבועיים.
מכבי תל אביב של העונה מציגה לא מעט משחקים בהם היא תקועה. היא מרבה לסכן את השער, אך גם מרבה להחמיץ. זה כבר לא רק החיסרון של ערן זהבי או של טל בן חיים החלוץ. פשוט חסרים כובשים טובים ויציבים. וידאר קיארטנסון מתעורר ונרדם יותר מדי פעמים במהלך העונה, ניק בלקמן גם הוא לא אי של יציבות ואלירן עטר? "הצייד" של ג'ורדי קרויף, שכח לבוא עם המחסנית הנכונה למשחק מול הפועל רעננה.
ניק בלקמן מול בן והבה (נעם מורנו)ההפסד אתמול (שבת) 1:0 להפועל רעננה ריחף באוויר כמעט שבוע שלם, מאז הניצחון בעכו. קריאת השכמה, שעון מעורר, תמרור אזהרה. לקסיקון המושגים של ג'ורדי קרויף טופח בראיונות סיכום המשחקים ועל הדשא, קבוצתו איבדה נקודות במשחק שאחר כך נזכרים בו ואומרים "שם הפסדנו את האליפות". למזלם של הצהובים, בשבוע הבא הם שוב ישחקו לפני הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים (שיפגשו אחת את השנייה במשחק המרכזי).
ניצחון על הפועל חיפה, ואפשר יהיה אולי להתייחס למשחק מול רעננה כמכה קלה בכנף. אך איך המכה הנוספת מול הפועל חיפה תימנע? כדי שזה יקרה הצהובים חייבים להתחיל לספק מספרים של קבוצה שרצה לאליפות וכרגע לפחות, בצמרת, מבחינת כיבוש שערים - היא לא עושה את זה. (גם לא הפועל באר שבע, אבל הנקודות לצידה).
דור מיכה ואלירן עטר. ההתקפה לא עובדת (נעם מורנו)בצוות המקצועי הודו: טעות לא לפתוח עם אבי ריקן
המשחק מול רעננה היה כזה שהצהובים לא יכלו להרשות לעצמם לאבד. מחצית ראשונה מזעזעת הפעם עלתה להם ביוקר. מה שעכו לא ניצלה, רועי זיקרי ידע לקחת. בצוות המקצועי הודו לאחר המשחק כי שגו כאשר פתחו עם שלושה חלוצים ולא עם אבי ריקן על חשבון אחד מבין וידאר קיארטנסון, אלירן עטר או ניק בלקמן.
המערך של קרויף היה לא מאוזן. אופיר דוידאזדה שוב אכזב את הצהובים ולא הצליח לתרום בצד שמאל (וסיכוייו להמשיך לעונה נוספת הולכים ופוחתים), דור מיכה התקשה בימין, כריסטיאן באטוקיו שנבחר לעמדה כי הוא "הולדינג מידפילדר" לדבריו של קרויף, עשה הכל חוץ מלהחזיק בכדור והפועל רעננה ניצלה שוב שוב את היעדר האמצע הצהוב. הכדורים עפו בכל התקפה מחדש אל בלקמן וקיארטנסון בגובה, שניהם רשמו משחק נפל והתקשו לזכות במאבקים, כאשר הראשון עוד סיפק החמצה אדירה במחצית השנייה, שהצטרפה לשתי החמצות ענק של עטר, אחת של מיכה וגם פספוס של ריקן ישר אחרי שנכנס.
אלי דסה ויובל שפונגין. החילופים היו מאוחרים (נעם מורנו)בצוות המקצועי הודו כי "היינו צריכים לפתוח עם ריקן", וביקורת הושמעה על כך שגם החילופים נעשו מאוחר מדי. שחקנים תהו מדוע קרויף לא הכניס את אלי דסה וריקן כבר במהלך הפסקת המחצית, שכן עם כניסת השניים, מכבי ת"א הגיעה למרבית המצבים המסוכנים שלה. אולי עם עוד 15-20 דקות נוספות שלהם יחדיו על הדשא (נכנסו בדקות 61 ו-68 בהתאמה), התוצאה בסיום הייתה אחרת. בכל מקרה, אכזבה גדולה הייתה מכמות ההחמצות הענקית למרות העובדה שהחילופים אולי בוצעו באיחור.
הבעיות של מכבי ת"א לא הסתיימו במשחק נגד רעננה, או בכיבוש השערים העונה. או בספיגתם. הסגל של ג'ורדי קרויף לא מצליח להתמודד עם הפציעות הרבות והשחקנים שהמאמן ההולנדי בוחר, פשוט לא טובים. יובל שפונגין אינו תחליף הולם לאלי דסה (או בשיטה החדשה אופיר דוידזאדה אינו תחליף לדסה), למכבי ת"א אין שום שחקן אמצע בעל היכולות של אייל גולסה, ועומר אצילי, שסיפק בתחילת העונה שערים ובישולים, סוגר סיבוב שלם בחוץ.
עומר אצילי ואייל גולסה. הפציעות מכריעות את הצהובים (שחר גרוס)הנתון העצוב במיוחד מספר שדסה שיחק העונה רק שש פעמים בליגת העל, פעמיים כמחליף. לעומר אצילי יש 9 הופעות וחצי מתוך 23 משחקים, ולאייל גולסה יש 9 הופעות מתוך 23. שחקן כמו חוסה רודריגס כלל לא נספר ע"י קרויף כמחליף אפשרי באמצע, גידי קאניוק שהובא כרכש בסוף החלון לא קיבל עדיין הזדמנות בזמן שבבאר שבע מרואן קבהא וגם חנן ממן הפכו לשחקני הרכב, גם בחלק ההתקפי ארון שוינפלד נמחק כמעט לגמרי ולא בא בחשבון להרכב, כשבלקמן\קיארטנסון\עטר מאכזבים.
לג'ורדי קרויף כבר אין שתי מסגרות להתעסק בהן, יש לו שבוע מלא להכין את שחקניו לכל אחד מהמשחקים הקרובים, וכעת עולה גם המחשבה הדי בריאה שנוכח היכולת האחרונה (משחק העונה היה הלא מייצג בסדרת המשחקים שהחלה מול מכבי חיפה בגביע), הגיע הזמן לעשות משהו קצת אחר, שכן המערכים ההתקפיים שלו עם שני קשרים בלבד באמצע - ממש לא מצליחים לספק את הסחורה.