לא מעט נושאים עמדו במרכזו של הדרבי החיפאי אמש (שלישי) בסמי עופר שהסתיים ב-2:2 מרתק. מכבי חיפה, עם הכישלון המהדהד בליגה והקסם בשמינית הגביע נגד מכבי תל אביב, מול הפועל חיפה, עם גילי ורמוט שרק חצה את הכביש ומיד פגש את האקסית. בנוסף, היריבות העירונית עצמה, הסיכוי להעפיל לאירופה, פרד רוטן מול ניר קלינגר, ועוד.
אך למרבה ההפתעה דמות מרכזית נוספת שיחקה תפקיד ערב הדרבי של חיפה, ולא כזו שאמורה למשוך יותר מדי תשומת לב בימים כתיקונם. שופט המשחק, איתן שמואלביץ', עמד במוקד העניינים לפני שריקת הפתיחה אחרי שפספס את אישור השער של מכבי תל אביב מול הפועל באר שבע. לא חלפו 48 שעות מהטעות האיומה במשחק העונה כשופט רחבה, והוא כבר ניצב לנהל את אחד המשחקים הטעונים והרגישים בכדורגל הישראלי.
לא מעט קולות נשמעו בימים האחרונים נגד ועדת השיבוץ של איגוד השופטים והעומדים בראשה על ההחלטה להשאיר את השיבוץ כמתוכנן, ואפילו שופט העבר אייל צור הביע את דעתו בנושא בתכנית הספורט של ישראל בשיתוף ONE, וטען כי יש לשנות את השיבוץ.
אך שמואלביץ' הרגיש נחוש ומוכן למשחק וזה ניכר היה כבר מהרגע הראשון שעלה אל כר הדשא. ליווינו את המשחק של האיש והמשרוקית רגע אחר רגע, דקה אחר דקה, כדי לבחון מקרוב האם הלחץ השפיע, איך התקבלו ההחלטות והאם עמד במבחן הענק בידיעה שככל הנראה, עתידו המקצועי מונח על הכף?
רגע לפני שאסף את הכדור אל עיגול האמצע בסמי עופר, הביט שמואלביץ' אל השמיים ומלמל מספר מילים. ודאי ביקש שהערב יעבור בשלום, ללא טעויות וללא התחממות מיותרת. ולמען האמת, אם זו הייתה משאלתו, היא התגשמה במלואה.
אל שמואלביץ' נלוו עידן ירקוני ועמיחי מוזס הקוונים, שופטי הרחבה אלי חכמון ודניאל בר נתן, והשופט הרביעי שמעון דביר. הוא נראה היה בטוח ושלו בהכנות שלפני המשחק, וכך גם בדקות הראשונות. אחרי שהוציא את המשחק לדרך, השריקה הראשונה הגיעה בעקבות עבירה של אליסון דוס סנטוס על אלון תורג'מן. הוא היה קרוב, מהיר והחלטי, ונראה היה שנכנס טוב למשחק.
הלחץ של הקהל הירוק החל לתת את אותותיו לאחר שסנטיהו סלליך טען לעבירה בדקה הרביעית למשחק ושמואלביץ' התעלם, וגבר עוד יותר שתי דקות מאוחר יותר כשעומרי בן הרוש נפל ברחבה בזמן קרן של מכבי חיפה וזכה גם הוא להתעלמות. ניכר היה ששמואלביץ' לא נכנס ללחץ ולא נפל למלכודות קלות.
אחרי שני השערים של מכבי חיפה, המשחק החל לזרום בקצב מהיר והקהל, ברובו הירוק, היה עסוק בחגיגות ופחות בנעשה על כר הדשא. שמואלביץ' נותר בעניינים ובדקה ה-17 אפילו יזם שיחת הרגעה בין רמי גרשון לניסו קפילוטו.
הרגע הביזארי והמביך של השופט בדרבי, היה ההתנגשות בדור מלול בדקה ה-24, והנפילה שלאחריה אל כר הדשא, בעקבותיה נאלץ להחליף את תרסיס הקצף שנפגע. בהמשך הייתה גם בקשה מרן קדוש שימתין עם הוצאת כדור השוער עד שישרוך את נעליו.
בדקה ה-25 עדן בן בסט ועומרי גלזר הצמידו ראשים לקראת מה שבקלות יכול היה להוביל לתגרה, אך עידן ירקוני נחלץ לעזרתו של שמואלביץ' והפריד לפני שזה עשה את דרכו מרחוק להרגיע את העניינים באסרטיביות, ומבלי לשלוף כרטיסים צהובים מיותרים.
הכרטיס הצהוב הראשון הגיע בדקה ה-37 אחרי הרמת רגל מסוכנת של ארנסט מאבוקה אל פניו של בן בסט. ההחלטה הייתה נכונה, ואת המחצית הראשונה הוא סיים בשלום, מבלי לעמוד במבחנים גדולים, אך גם מבלי לעורר סערות. ירקוני ויתר השופטים התאספו למרכז המגרש וחילקו כיפים בחיוך. מחצית נטולת טעויות.
שמואלביץ' היה האחרון לעלות מחדרי ההלבשה אל המחצית השנייה, כאשר כל השחקנים ועוזריו כבר המתינו בעמדותיהם. הוא אישר את החילוף של מכבי חיפה והוציא את המחצית השנייה לדרך, כששלוש דקות בלבד אחר כך עמד במבחן משמעותי ראשון. אלון תורג'מן ובן בסט נפלו ברחבה זה אחר זה לאחר מגע עם שחקני היריבה בזמן הכנסת כדור, ומהיציע קשה היה לקבוע האם נעשו עליהם עבירות. שמואלביץ' עמד קרוב והתעלם, ולאחר בדיקה התברר כי אכן לא היה מקום לשריקה בשני המקרים.
בדקה ה-65 הגיעה טעות השיפוט אולי היחידה במשחק, לאחר שגבריאל תאמאש הכשיל מאחור את ניקיטה רוקאביצה. שמואלביץ' עמד כ-20 מטרים מהאירוע והתעלם. בהמשך השתלט על המשחק, בדיוק כמו הפועל חיפה, ובדקה ה-71 חילק צהוב נוסף, הפעם לחובתו של גל אראל, לאחר עבירה ברורה מאחור על סלליך בדרכו לשער.
אחרי צהוב מוצדק נוסף לשלומי אזולאי, הגיע הצהוב השלישי לדוס סנטוס בעוד פעולה טובה של השופט. העבירה של הבלם בוצעה סמוך לרחבה, ולמרות שהכדור עדיין היה בשליטת הפועל, העבירה חייבה צהוב וההתקפה לא התפתחה למצב איום ממשי. שמואלביץ' היה החלטי ושרק מיד, מה שהוביל בהמשך גם לשער השויון של תאמאש.
בהמשך הפועל חיפה שלטה והעצבים בקרב שחקני מכבי חיפה עלו. לאורך כל המשחק שמואלביץ' נתן לעניינים לזרום מעצמם ומיעט לשרוק על עבירות של "לכאן או לכאן", בטח בסיטואציה הרגישה שלאחר השוויון. לעתים נדמה היה שגלזר ובן בסט, כל אחד בשלב אחר של המשחק, ניסו לסחוט מעט זמן מבלי ששמואלביץ' יעיר להם על כך, אך פרט לזה המשחק זרם על מי מנוחות מבחינת השיפוט.
את תוספת הזמן בת שלוש הדקות, במהלכן הספיק לשלוף צהוב מובן נוסף, השופט סיים במהרה ושחרר אנחת רווחה גדולה. זה היה מבחן גדול עבורו ועבור המשך הקריירה, והוא צלח אותו בצורה מושלמת. לאחר שריקת הסיום הוא שוב הרים מבטו לשמיים ושחרר מספר מילות ברכה, לאחריהן קיבל לחיצת יד לבבית מאראל ואחריו שחקנים נוספים. הקוונים הצטרפו בחיוכים ולחיצות ידיים, ובדרך לחדרי ההלבשה גרשון ובן הרוש שניגשו לשוחח עמו, קיבלו מספר הסברים בצורה רגועה.
חשוב לציין כי שמואלביץ' לא עמד במבחני שיפוט משמעותיים והדרבי לא גלש למקומות סוערים וחמים כפי שיכול היה, אך לא תמיד ניתן לאמוד את השפעת השיפוט עצמו על העובדה שהעניינים נותרו רגועים. נוסף לכך, שמואלביץ' היה קרוב לאירועים, ניהל את המשחק בשקט, נתן לו לזרום, מיעט לשלוף כרטיסים ועמד בהצלחה כמעט בכל המבחנים.
אך נדמה שלמרות ההופעה המוצלחת בדרבי החיפאי, הטעות הבלתי מובנת יומיים קודם לכן לא תישכח בקרוב. שופט מאיגוד השופטים סיפק נקודת מבט נוספת על האירוע בנתניה: "הוא לא ראה את הכדור שעבר את הקו. זה לא אומר שהוא שופט לא טוב או לא יודע לנהל משחק, הוא שופט מצוין וזה ידוע. בדרך כלל מדיחים או משעים שופט בעקבות טעויות שיפוט שאפשר לדון בהן, ובמקרה של משחק העונה לא היה עניין של חוקה. זה כדור שעבר את הקו או לא, זה או שראית או שלא ראית. במקרים מסוימים כמו פנדל שלא נשרק, אפשר לבחון היכן עמד השופט, אם הוא צפה באירוע, אם הקהל השפיע או כל מיני אלמנטים אחרים, וזה לא היה המקרה. בדרבי שמואלביץ' היה מצוין וגם ראו ששיתוף הפעולה בינו לבין הצוות היה טוב. הוא לא שלף הרבה צהובים ושמר על המשחק כמו שצריך".
אז האם ההחלטה לשבץ את שמואלביץ' לדרבי יומיים אחרי הטעות התגלתה כנכונה? אין תשובה ברורה והדעות חלוקות. האם הטעות האיומה במשחק העונה מתקבלת על הדעת? ודאי שלא. על דבר אחד אין עוררין, שמואלביץ' לקח את ההזדמנות שאין ממנה דרך חזרה בשתי ידיים, ושפט את ה-2:2 בין מכבי חיפה להפועל חיפה, מצוין. ועל הדרך הזכיר לכולנו שוב כמה קשה וכפוי טובה המקצוע, שבו טעויות קשות מובילות למטח ביקורות ועלבונות, והצלחות כבירות – להתעלמות.