משחק עונה כחול-לבן. דבר כזה לא ראינו הרבה זמן. מתוך 11 הזרים שמשחקים אצל מכבי תל אביב (פרדראג ראיקוביץ’, ז’אן סילבן באבין, חוסה רודריגס, כריסטיאן באטוקיו ו-וידאר קיארטנסון) והפועל באר שבע (מיגל ויטור, מיחאי קורהוט, ג’ון אוגו, איסאק קואנקה, טוני וואקמה, תומאש פקהארט), רק חמישה זרים שותפו ומתוכם שלושה בלבד השלימו 90 דקות, כאשר שניים מהם הם שחקני שדה.
במכבי תל אביב פתחו את המשחק עם שני זרים בלבד, ראיקוביץ’ ובאבין, כאשר באטוקיו נכנס כמחליף במקום אבי ריקן במחצית. בסה”כ, מתוך 450 דקות שיכלו לשחק הזרים במכבי תל אביב (חמישה זרים יכולים להיות בו זמנית על המגרש), הזרים שותפו בדיוק במחצית מהדקות – 225.
קרויף: היה משחק מחשמל, מוזר ואמוציונליאצל הפועל באר שבע פתחו שני זרים בלבד מתוך שישה – וואקמה ואוגו, כאשר מיחאי קורהוט, איסאק קואנקה ומיגל ויטור כלל לא היו בסגל. דהיינו, מתוך 450 דקות שיכולים היו לשחק הזרים אצל האלופה, הם שיחקו 115 דקות בלבד.
המסקנה הברורה שעולה מכך היא שהקבוצות בארץ, והעונה בעיקר הגדולות, נופלות עם השחקנים הזרים ולא נותנות להם קרדיט, בעוד השחקנים הישראלים הופכים להיות דומיננטיים בעל כורחם.
נכון, מיגל ויטור הפורטוגלי פצוע ולכן לא שותף במשחק העונה אמש ובכלל לאחרונה, והוא השחקן הכי חשוב של האלופה, בעוד וידאר קיארטנסון הוא באנקר אצל הצהובים ומלך השערים שלהם, אך ג’ורדי החליט לוותר עליו במשחק הכי חשוב שלו העונה.
וידאר קיארטנסון (איציק בלניצקי)מה היה במפגשים הקודמים
במשחק בין הקבוצות בגביע הטוטו, אצל כל קבוצה פתחו שני זרים – ראיקוביץ’ ובאבין אצל הצהובים (השלימו 90 דקות); ג’ון אוגו ומיחאי קורהוט אצל האדומים (אוגו שיחק מחצית). בנוסף, חוסה רודריגס שיחק כחצי שעה וקיארטנסון רבע שעה, כאשר פקהארט שותף ל-45 דקות.
במשחק הקודם בין הקבוצות, אצל כל קבוצה פתחו שלושה זרים – ראיקוביץ’, באטוקיו וקיארטנסון אצל הצהובים (השלימו 90 דקות); וואקמה, קורהוט ופקהארט אצל האלופה (שני הראשונים השלימו 90 דקות, האחרון 56 דקות). בנוסף, סושיץ’ שכבר עזב נכנס ל-11 דקות.
בעונה שעברה, במשחק הראשון בפלייאוף, חמישה זרים של ב”ש פתחו בהרכב (אובידיו חובאן, וואקמה, אוגו, ויטור, קורהוט), בעוד וויליאם סוארס החליף את חובאן בתוספת הזמן; אצל סגנית האלופה, פתחו שלושה זרים – ראיקוביץ’, רובן מיקאל וקיארטנסון, בעוד ראמון ומרסלו היו בסגל ולא שותפו. במשחק הפלייאוף השני, ב”ש המשיכה עם אותם חמישה זרים, כאשר חוץ מחובאןכולם השלימו 90 דקות, כאשר סוארס לא שותף. אצל מכבי ת”א פתחו ראיקוביץ’ וקיארטנסון ומיקאל נכנס מחליף.
חובאן בועט. בב"ש מתגעגעים אליו (מרטין גוטדאמק)ניתן לראות שהמגמה היא שהזרים הולכים ומשחקים פחות והופכים לפחות חשובים ודומיננטיים אצל קבוצותיהם. אם בעונה שעברה מיגל ויטור, ג’ון אוגו, אובידיו חובאן וטוני וואקמה שלטו בליגת העל ועשו ככל העולה על רוחם, כאשר כולם נבחרו וגם נחשבו למצטיינים, העונה הפורטוגלי בעיקר במיטת הטיפולים, הקשר הניגרי בעיקר מתעצבן והכוכב הניגרי נעלם מאז ההדחה מול מאריבור ולעיתים רחוקות מפציע כמו במשחק העונה הקודם בין הקבוצות.
יתר על כן, ניתן לראות שהעונה הליגה צמודה מאוד, אך זה נובע בעיקר בגלל החולשה של ב”ש ומכבי ת”א, כיוון שאין להן את האקסטרה מהזרים כמו לקבוצות האחרות שבצמרת כמו בית”ר ירושלים (אנטואן קונטה, אריק סאבו, מרסל הייסטר, קלאודמיר, ז’אורז’יניו ויאקוב סילבסטר) והפועל חיפה (ארנסט שטקוס, גבריאל תאמאש, ראדו גינסארי, ראסמוס שסטט, ריסטו מיטרבסקי). עכשיו ניתן להבין מדוע הקבוצות במקומות 3-4 מצליחות להתמודד עם האלופה וסגניתה, שכן להן אין את התוספת מהזרים שמקבלות האדומה מהכרמל והקבוצה של בני בן זקן.
קלאודמיר. הזרים של בית"ר נותנים לה את האקסטרה (אורן בן חקון)הנפילות של בכר וג’ורדי
כמו כן, זה היה מפגש בין שני מאמנים שמוליכים את ליגת העל, האחד כבר תקופה די ארוכה והשני פחות. שני אנשי המקצוע המצליחים ביותר בישראל בשש העונות האחרונות, ללא ספק. מפגש בין שניים שפשוט לא טובים בבחירת השחקנים הזרים שלהם. אפשר לתרץ עד מחר, להשתמש בכיסוי כמו "חלון קצר" או מה שזה לא יהיה, אך בשורה התחתונה אין כל בשורה מהשחקנים שג'ורדי קרויף מנחית כאן וגם לא מאלו של ברק בכר. אבל על ג'ורדי כולנו כבר יודעים וכותבים ומדברים. שש עונות שזה רץ, והאמת - ממש בצדק.
מה שכן, ישנו עיוות מציאות מאוד בולט, ונותר רק לתהות כיצד בבכר דבקה תדמית "בוחר הזרים הטוב בליגת העל". כשבכר הגיע לבאר שבע כבר היה בה ג'ון אוגו, אפילו עסקת טוני וואקמה הייתה סגורה אחרי שנפלה בינואר של אלישע לוי והיה ידוע כי תושלם בקיץ. בכר קיבל סגל מוכן ואימן אותו טוב יותר, אבל לא בחר לו זרים טובים יותר. עד לרגע זה אף פרשן לא פצה פה בנוגע ללוסיו, למשל. ומה עם איסק קוואנקה? בשורה גדולה לא קיבלה באר שבע גם מתומאש פקהארט או מיחאי קורהוט, שניהם לא בדיוק פקטור משמעותי בעת האחרונה. פציעות או בחירה מקצועית, בכר צריך לענות על השאלות האלה. יחד עם זאת, ייאמר לזכותו שאת מיגל ויטור, אחד הזרים הטובים שנחתו פה, הוא הביא, אך הפציעות של הפורטוגלי לא מאפשרות לו להביא את היתרון המשמעותי שלו לידי ביטוי.
ברק בכר. אז איך דבקה בו התדמית של מצליח עם הזרים? (איציק בלניצקי)אך כשאת קרויף העלו על הגרדום כשהביא זרים עם נטייה להיפצע (כמו סושיץ' העונה), או פלופים ברזילאים (כמו מרסלו), בכר איכשהו חומק מתחת לרדאר. ואת הזר המשמעותי הנוסף בסגל שלו, בחר בקיץ לשחרר. אובידיו חובאן אולי היה יכול לתת אמש קצת סדר בבלאגן הבאר שבעי ובכלל, יש תחושה שהוא חסר העונה. אולי היא רק אצלנו בתקשורת.
מה עשו שחקני הפועל באר שבע
טוני וואקמה, הכוכב הגדול של ב”ש, איים פעם אחת על השער וגם היא לא הלכה למסגרת. במשחק העונה הקודם, בו היה השחקן הכי דומיננטי של האלופה, הוא איים 4 פעמים על השער ופעם אחת למסגרת, כשהכדור הזה גם הלך לרשת. אמש, וואקמה לא היה מרוכז, איבד את הראש כמו כל הקבוצה שלו ולמעט מסירת העומק לבן שהר, שבדיוק מתח את השריר ולא רץ לעבר הכדור, הוא לא עשה כלום.
ג’ון אוגו, שמחזיק את הקישור האחורי של האלופה, מוסר בדרך כלל 70 מסירות כשב”ש, מנצחת, אך במשחק העונה הוא פשוט נעלם ואיבד את הראש. ברגע שהוא יצא מהמגרש, הקבוצה של בכר איבדה את עצמה.
ליאני מרחיק את אוגו (איציק בלניצקי)מה עשו שחקני מכבי תל אביב
שוער הצהובים לא נזקק ליכולת גבוהה במשחק העונה, כאשר הדרומיים בקושי איימו על השער של המארחת והוא סיפק שתי הצלות בלבד. ראיקוביץ’ הוא אחת המניות הבטוחות של ג’ורדי קרויף, אשר פותח בכל משחק של מכבי תל אביב. ז’אן סילבן באבין הוא מניה בטוחה נוספת של ג’ורדי קרויף, כאשר גם לו לא הייתה יותר מדי עבודה הודות ליכולת החלשה של האלופה, והוא השלים 8.6 ק”מ, גם בזכות העובדה שעלה למעלה לסייע להתקפה.
וידאר קיארטנסון כאמור לא שותף, דבר מפתיע מאוד, בטח בהתחשב בכך שהוא כבש את שער הניצחון של מכבי תל אביב בגמר גביע הטוטו מול האלופה ונמצא בכושר מצוין, אך ג’ורדי כנראה הבין שהמאצ’אפ שלו מול ב”ש פחות טוב מאשר של עטר, וגם צדק, כאשר האחרון הביא לו את הניצחון במשחק העונה. כריסטיאן באטוקיו שנכנס ל-45 דקות איים פעמיים על השער, אך לא על המסגרת והשלים 5.5 ק”מ.
אלירן עטר חוגג. המאצ'אפ שלו עם שחקני ב"ש טוב יותר (נעם מורנו)הניצחון של ג’ורדי
משחק העונה היה ברור מראש כאחד שיוכרע טקטית וכאן צריך להתעכב על מספר החלטות. בטוטו-טרנר זה היה HOME RUN של בכר. הוא 'הרג' את קרויף. ההולנדי נאלץ להגיב לכל מהלך, היה נראה כי מתנהל בפאניקה, אלמנטים בסיסיים במשחק של ב"ש לא נוטרלו. מאז עברו שני משחקים בין הקבוצות, בשניהם ניצח מאמן מכבי תל אביב בצורה די מרשימה. בכר ניסה להפתיע בתחילת המשחק, אבל קרויף הפעם לא הגיב, אלא שמר על המתכונת שלו.
המתכונת הייתה להציב שמירות אישיות על שהר, מליקסון, וואקמה ואוגו. לגרום להנעת הכדור של ב"ש להתבצע דרך הבלמים, ושם להפעיל עליה לחץ. אופיר דוידזאדה ודור מיכה התנפלו על המגנים כשאלה הצטרפו להתקפה ולא אפשרו להם לקבל שטחים ובכך לשבור את המערך. החטיפות היו רבות, והקישור של אייל גולסה ואבי ריקן ובהמשך כריסטיאן באטוקיו, הוציא את הכדור מהרגליים של דן איינבינדר ושל מהראן ראדי בהמשך, שוב ושוב. וגם מרגליו של חאתם עבד אלחמיד. זה היה הימור טקטי של בכר, שכשל, כמו גם ההחלטה שלו להתחיל את המשחק עם וואקמה כחלוץ ועם שהר בצד. מהר מאוד היה נראה שבאבין לא מתקשה מול וואקמה והשניים החליפו צדדים. שהר חזר לעמדתו הטבעית ואז נפצע.
ג'ורדי קרויף. ניצח בנוקאאוט (רדאד ג'בארה)וואקמה? הוא לא הצליח להשלים דריבל אחד נורמלי אל מול דור פרץ, דור מיכה ואייל גולסה ששיתקו אותו לחלוטין. וג'ורדי? למרות הבלאגן הגדול על כר הדשא והניסיון העולה של ב"ש לייצר דברים אחרים, הוא נשאר בשלו. החילופים היו מתוזמנים ובהתאם למתפתח על כר הדשא. השחקנים שלו ידעו לשמור על רוגע ולא להשתולל, והתמיכה מהיציעים הזכירה את הרעש של בלומפילד לרגעים. זה היה HOME RUN של קרויף, שמצידו ידע גם לפרגן בסיום: "בכר מאמן מצוין, כולנו לומדים ממנו", ונראה כי למשחק הזה, מאמן מכבי ת"א הקשיב היטב באחד משיעוריו של היריב מב"ש, והתעלה על המורה.