תכלה שנה וקללותיה: על המצב של דמארי בחיפה

לא כך חשב עומר דמארי שתיראה החזרה שלו לכדורגל הישראלי. שנה ושבוע בדיוק חלפו מאז עשה החלוץ, שבעוד כחודשיים יהיה בן 29, קאמבק לליגת העל עם הרבה מאוד תקוות - שלו, של מכבי חיפה שהחזירה אותו לישראל, של האוהדים הירוקים - תקוות שנכזבו ובגדול.

בתום שנה במדים הירוקים, המאזן של החלוץ עומד על ארבעה שערי ליגה בלבד, ומדובר בחלוץ שרק לפני ארבע שנים, בעונת 2103/14 במדי הפועל תל אביב, סיים כאן עונה עם 26 כיבושים. אז מה נשתנה? כמה דברים:  מעט דקות משחק, הרבה חוסר מזל, פציעות, טיפול לקוי מאוד בחזרה שלו, וגם העובדה שאף אחד עדיין לא החזיר לדמארי את הביטחון שהוא כל-כך זקוק לו כדי לחזור לתת את מה שהוא יודע.

למכבי חיפה יצא דימוי של “בית קברות לחלוצי רכש” בשנים האחרונות, ועם ארבעה כיבושים בלבד, דמארי מצטרף בינתיים לסטטיסטיקה הלא מחמיאה הזו. כשהוא הצטרף לפני כשנה, היו בכרמל תקוות רבות שיחד איתו הדימוי הזה ייעלם. זה לא קרה. בסך הכול דמארי רשם במדי הירוקים בעונה שעברה תשע הופעות בליגה (שבע בהרכב ושתיים כמחליף) וראה 619 דקות, והעונה עד כה הוא שותף ב-11 משחקים בליגה (חמישה בהרכב, שישה כמחליף) ושיחק 512 דקות. בעונה שעברה כבש דמארי שני שערים והעונה יש לו בינתיים שניים נוספים.

לדמארי יש חוזה במכבי חיפה עד תום העונה והוא מקבל שכר גבוה, כאשר חוזהו מוערך בכ-210 אלף שקל ברוטו לחודש, לא כולל פרמיות על ניצחונות. בחלון העברות הנוכחי קבוצת נעוריו, מכבי פתח תקווה, ניסתה להחזיר אותו לשורותיה, והיו שיחות בעניין בינו לבין הבעלים שינו זוארץ, שמקורב מאוד לחלוץ, אך בסופו של דבר אחרי שיחות עם אנשי מכבי חיפה, החליט דמארי להישאר בירוק. אבל האם הוא יצליח לשנות את המומנטום בחצי השנה הקרובה?

דמארי מתוסכל (עמית מצפה)

איפה דמארי של אז ואיפה דמארי של היום. מה קרה למכונת השערים? מדוע הוא לא מצליח להתרומם במכבי חיפה? מה מפריע לו? ONE מנסה לעשות סדר בבלגאן ולהביא את מאחורי הקלעים של הדברים שעברו על החלוץ עם הפוטנציאל הכל-כך גדול, שפתאום אין לו מקום אפילו בסגל של הקבוצה המאכזבת, בלשון המעטה, של מוחמד אלאך.

דמארי בחו”ל: התחלה נפלאה, מחלת נשיקה ונדודים מתסכלים

בתום עונת 2013/14, שהייתה הטובה ביותר שלו ושסיימה רצף של 5 שנים בליגת העל בהן כבש החלוץ 10 שערים ומעלה, החל דמארי את הקריירה המקצועית שלו מחוץ לישראל. ההתחלה הייתה לא פחות ממדהימה. באוסטריה וינה האוסטרית, שרכשה אותו תמורת כ-1.6 מיליון יורו, דמארי כבש שער בכורה במשחק הבכורה שלו, ובסך הכל סיים את החצי הראשון של העונה עם עשרה שערים ב-15 משחקים בליגה ובגביע, נתון נפלא לכל הדעות.

היכולת הזו שדרגה את דמארי ורד בול לייפציג, שהייתה אז בליגה השנייה בגרמניה, רכשה אותו באמצע אותה עונה בסכום עתק של 7.5 מיליון יורו. גם הסכומים בחוזה עצמו היו מרשימים – הוא הוחתם ל-4.5 שנים, כאשר בתחילה שכרו עמד על כ-600 אלף יורו לעונה ובהמשך שודרג לכמיליון יורו לעונה.

אלא שדווקא אז החלו הצרות. בתקופת המעבר מאוסטריה לגרמניה חלה דמארי במחלת הנשיקה, דבר שפגע בו מאוד וגרם לכך שהוא לא הגיע מוכן פיזית ומקצועית לליגה הקשה בגרמניה. גם חדר ההלבשה של הגרמנים היה מפולג בין השחקנים המקומיים, שכבר לא התאימו לרמות הגבוהות, לבין שחקני הרכש הרבים, וגם זה לא עזר. דמארי שותף בסך הכל ב-11 משחקים, בהם לא הצליח לכבוש אפילו שער אחד. אין ספק שמחלת הנשיקה התגלתה כפקטור המשמעותי ביותר, שפגעה יותר מכל בהתפתחות המקצועית של החלוץ.

בתום עונת 2014/15, לאחר שסיים חצי עונה מאכזבת בלייפציג ונותרו ארבע שנים לחוזה שלו, החל דמארי לנדוד בין הקבוצות של תאגיד רד בול. כך מצא את עצמו החלוץ חוזר לאוסטריה, הפעם לרד בול זלצבורג. בעונת 2015/16 הוא שותף ב-16 משחקים בלבד, בהם כבש רק ארבעה שערים.

בתום העונה הושאל דמארי לניו יורק רד בולס מליגת ה-MLS, וגם שם הוא לא הצריך לפרוח. בקבוצה היו חלוצים שזכו למקום בסגל לפניו, אחד מהם, ברדלי רייט-פיליפס, מכונת שערים שכבש 25 שערים באותה עונה, כך שהחלוץ הישראלי לא זכה להרבה קרדיט והיה יכול רק ליהנות יחד עם משפחתו ממה שמציעה העיר ניו יורק למי שגר בה, אך לא הצליח להתקדם מקצועית. בכל התקופה שלו בארצות הברית נטל דמארי חלק ב-6 משחקים בלבד, חמישה משחקי ליגה ועוד משחק בגביע האלופות של צפון ומרכז אמריקה, בכולם הוא נכנס כמחליף, ובסך הכל שיחק רק 110 דקות. המאזן: שער בודד בגביע האלופות וגם כרטיס אדום בליגה.

עומר דמארי אחרי השער היחיד שלו בניו יורק (רויטרס)

דמארי הבין שכדי להציל את הקריירה שלו, הוא חייב להפסיק את הנדודים בין הקבוצות של תאגיד הענק של רד בול. המו"מ מול הגרמנים לא היה קל ולקח זמן, אבל בסוף, לפני כשנה, הוא חתם במכבי חיפה. הירוקים כבר ניסו בעבר להביא את דמארי לקבוצתם, עוד לפני שהחלוץ עבר להפועל ת"א, אך באותה תקופה דמארי העדיף שלא לעבור לקבוצה מהצפון. לאחר שלא הרבה לשחק בחו"ל, דמארי נענה להצעה של יעקב שחר, ודחה הצעה מפתה של מכבי ת"א.

עומס יתר, קרע בשריר ובקע, וטיפול לקוי שהוביל גם לשחיקה בסחוס

לפני החתימה דמארי עבד כחודש וחצי באימונים אישיים עם המאמן האישי יובל קפיטולניק, המלווה אותו בשנים האחרונות. דמארי התחיל לעבוד עם המאמן האישי ב-24.11.17 וקפיטולניק משחזר בשיחה עם ONE מה קרה לדעתו לשחקן שהוא מכיר היטב: “הוא התחיל לעבוד איתי בזמנו אחרי שנחת בארץ. הוא עשה הכנה של כחודש וחצי עד שלמעשה סגר עם מכבי חיפה. במשחק הראשון שלו הוא היה בכושר טוב, כולם דיברו על כך שהוא נמצא בכושר טוב ועל ההכנה שלו אצלי”.

קפיטולניק מאשים את מכבי חיפה במה שקרה לדמארי בהמשך: “דחפו אותו חזק מדי, הוא חזר לשחק אחרי תקופה ארוכה, ובמקום להכניס אותו בהדרגה הם העמיסו עליו יותר מדי באימונים ובמשחקים. לדעתי הקרע שקרה לו אחרי זה בשריר המפשעה, הוא כתוצאה מכך. הוא נכנס לעומסים ולא עשה באותו זמן עבודות חיזוק שמחוייבות בסיטואציה כזו". דמארי סבל מהקרע בשריר בפברואר, ואז החל בשיקום אצל קפיטולניק, שסיפר: "המצב שלו החל להשתפר, אבל כשהוא אמור היה לחזור, הוא שוב הרגיש את המפשעה".

יובל קפיטולניק ועומר דמארי (רדאד ג'בארה)

העלילה בשלב הזה רק מסתבכת. קפיטולניק מספר: “קיבלתי טלפון מגיא לוזון, שאמר לי ‘מכבי חיפה לא רוצה יותר שדמארי יגיע אליך, איך אתה מסביר אחרי השיקום שזה מה שקרה לו שוב?’. אמרתי לו שכנראה יש לו בעיה מורכבת, כנראה בקע. הוא אמר לי בתגובה שמטפל בו הצוות הכי טוב בארץ, אין לו בקע, כולם קבעו שאין לו בקע. אני התעקשתי ואמרתי גם לעומר, ‘יש לך בקע’". וכך דמארי סיים את העונה שעברה עם כאבים שרק הולכים ומתגברים, כשבחיפה לא עלו על הבעיה האמיתית.

ביוזמתו, הלך דמארי לבדיקה פרטית אצל פרופ’ משה דודאי, המכונה “מר בקע”, שקבע מיד - ‘יש לך בקע, אתה חייב לעלות על שולחן הניתוחים’. אחרי העונה המתישה שעבר, דמארי יצא קודם כל לחופשה עם המשפחה בניו יורק. במכבי חיפה לא ידעו בשלב זה על הביקור אצל דודאי. דמארי החליט קודם לצאת ולהתרענן קצת ואז לעבור את הניתוח והשיקום. הוא הספיק לצאת לחופשה, ומשם הודיע למועדון שהוא צריך לעבור את ניתוח הבקע. דמארי קטע את החופשה ועלה על שולחן הניתוחים, דבר שיכול היה להתבצע הרבה לפני כן, אם הירוקים לא היו מתעקשים.

פרופ' דודאי סיפר ל-ONE על המצב בו הוא קיבל את דמארי: “עומר סבל במשך עשרה חודשים לפני שהגיע אליי ולא יצא מפציעת קרע באדוקטור שמאל. בבדיקה התברר שיש לו בקע ספורטאים מאוד בולט משמאל וסבל של פובלגיה קשה בדרגה 4.5/5. בניתוח נמצאה, חוץ מבקע ספורטאים דו צדדי, גם דלקת קשה בבטן תחתונה, אבל חריפה וקשה ביותר במפשעה משמאל".

דמארי החל לעבור בחיפה את השיקום אחרי ניתוח הבקע. ידוע שאחרי ניתוח בקע, העומס יורד לברכיים וזה עלול לגרום נזק לברך. לפני מחנה האימונים, מכבי חיפה ערכה אימון בחוף הים. דמארי הרגיש משהו בברך. העומס שנוצר לו על הברכיים גרם לו לשחיקה בסחוס. כנראה האימון הזה, וחלוקה לא נכונה מבחינת העומס, גרמו לו לפגיעה. יש לציין כי בחיפה לא חסכו, וכשהבינו את החומרה של הפגיעה החלו לתת לדמארי זריקות בברך, כאשר עלות של כל זריקה מוערכת בכ-7,000 שקל. מאז דמארי צריך לדעת לחיות עם זה ולשחק כך. עם עבודה נכונה וקשה, אפשר להמשיך לשחק בצורה כזו.

הנתונים מראים: יותר דקות לדמארי, יותר נקודות למכבי חיפה

ניתוח הנתונים של דמארי מאז נחת במכבי חיפה מלמדים על מספר דברים מאוד מעניינים. הנתונים של חברת INStat מראים בשורה התחתונה שדמארי חייב לשחק 90 דקות, כי אז יש לו השפעה גדולה על המשחק. כאשר הוא מסיים 90 דקות, אז הקבוצה גם מוציאה תוצאות יותר טובות ודמארי מוציא מעצמו הרבה יותר.

אמנם מאז הגיע לחיפה לדמארי יש 59 דקות בממוצע למשחק כאשר הוא משחק, אבל זה גם משפיע על המאזן שלו, של 0.03 גולים למשחק. דמארי תלוי הרבה במשחק הקבוצתי ולא מקבל גם דקות משחק שיבנו אותו.

דמארי נוגח. כשהוא מקבל דקות הוא בדרך כלל גם מחזיר (עמית מצפה)

כשהוא משחק 90 דקות, אז יש לחיפה משחק יותר טוב. ב-5.11 הוא שיחק 90 דקות מול בני סכנין, חיפה ניצחה 0:2 כשהוא כובש את אחד השערים. הוא בעט 3 פעמים לשער, 88% פסים מדויקים, 2 מסירות מפתח, בקרבות אוויר הוא הצליח בשלושה מתוך שבעה. כאשר נותנים לו ביטחון רואים עלייה במדדים. 

בכל התקופה שלו בחיפה יש לו ממוצע של 1.3 בעיטות לשער למשחק, כאשר בארבעת המשחקים האחרונים ששיחק כלל לא בעט וגם לא היו לו כל מסירות  מפתח. דווקא בחודש דצמבר כאשר זכה לשחק היה לו שיפור בחלק מהממדים, בפסים מדויקים היו לו 32 מסירות בממוצע למשחק כאשר כולן היו מדויקות, לעומת 20 מסירות מדויקות מתוך 25 למשחק, 81% הצלחה לפני כן.

גם בתאקלים באותו חודש הוא שיפר את הממוצע. 4 תאקלים מוצלחים מתוך 4 ניסיונות בממוצע למשחק, לעומת 2.3 ניסיונות לפני כן למשחק והצלחה רק באחד. יש לו בממוצע שלושה דריבלים למשחק, כאשר רק ב-1.9 הדריבל  מוצלח. לפי הנתונים דמארי כלל לא מקבל כמעט כדורים מהצדדים ולא כדורי עומק, במכבי חיפה לא מפעילים אותו נכון, לכן התוצאות בהתאם מבחינת הנתונים הסטטיסטיים שלו.

דמארי בפוזה מוכרת (נעם מורנו)

פרדי דוד: הוא מהשחקנים הכי מוכשרים שיש, אם יתנו לו ביטחון הוא יפרח

פרדי דוד, שאימן את דמארי בעבר במכבי פתח תקווה, הגיע לקבוצה כאשר דמארי רצה לעזוב לליגה נמוכה יותר ואף איים בפרישה מכדורגל כי הקבוצה לא הצליחה, והוא לא הרגיש טוב. לאחר מכן השניים נפגשו שוב בהפועל ת"א ויחד הצעידו את הקבוצה למקום המקנה כרטיס לאירופה. דוד מסביר מה לדעתו בחיפה חייבים לעשות כדי שדמארי יחזור לעצמו: “עומר הוא מסוג השחקנים שאתה צריך לתת לו את המפתחות כדי להוביל את ההתקפה של הקבוצה בה הוא משחק. ברגע שפעם הוא משחק, פעם לא משחק, או מחליפים אותו, ובודקים כל פעולה שלו בזכוכית מגדלת, אז קורה מה שקרה עם שלומי ארבייטמן ומה שקרה לעדן בן בסט. הוא מסוג השחקנים שחייבים לתת להם את ההרגשה שסומכים עליהם ונמצאים מאחוריהם בכל סיטואציה. כך עומר היה אצלי כשאימנתי אותו במכבי פ"ת ובהפועל ת"א”.

דוד מדגיש: “אם אתה נותן לו את הביטחון, וזה אלמנט חשוב מאוד מבחינת עומר, הוא פורח לאחר מכן. הוא מהשחקנים הכי מוכשרים שיש, הוא בעל יכולות אישיות מהשורה הראשונה. הוא מהחלוצים הבודדים שיודע לייצר לעצמו מצבים כשקבוצות סוגרות שטחים והמשחק תקוע. הוא נייד מאוד ו-ורסטילי במגוון תפקידי ההתקפה”.

פרדי דוד (שחר גרוס)

גם קפיטולניק מסכים עם דוד: “עומר הוא אחד החלוצים הטובים בארץ. בטוח שהוא הכי טוב במכבי חיפה. היום הוא בריא ובשביל  לחזור לעצמו הוא צריך לקבל ממכבי חיפה התייחסות כעומר דמארי, ולא כאילו שהוא עוד שחקן. היות שתמיד הוא היה כוכב, הוא לא אחד שמכבי חיפה צריכה לתת לו להילחם על ההרכב. מכבי חיפה צריכה להעניק לו שילוב של תמיכה מקצועית ולא פחות חשוב תמיכה מנטלית, לתת לו הרגשה שמאמינים בו. העובדה שבמשחק נגד מכבי ת"א הוא לא היה בסגל, לא תורמת לעניין”.

קפיטולניק מציע למכבי חיפה: “הקבוצה צריכה לבנות לו תוכנית חזרה מוגדרת, שבכל משחק הוא משחק יותר דקות מהמשחק הקודם, וזה בלי קשר ליכולת בתקופה הזאת. אם הם ינהגו כך, אין ספק שהוא יחזור להיות חלוץ מוביל בארץ שיוכל לסייע למכבי חיפה לחזור לקדמת הבמה”.

גם אנשים שמכירים היטב את השחקן ושוחחו איתו לאחרונה, סיפרו לנו השבוע כי מה שיקרה עם דמארי: “תלוי במיוחד במכבי חיפה. אם יפסיקו לשחק איתו בין היציע והספסל ויתחילו לתת לו לשחק, הם ירוויחו אותו בחזרה. אבל אם ימשכו לשחק בו, אז אין להם סיכוי לראות את עומר האמיתי”.

עומר דמארי מאוכזב על הספסל. ככה כלום לא ישתנה (עמית מצפה)

בשבוע החולף, אחרי שבמכבי חיפה הכריזו שדמארי נשאר לאחר שיחה בינו לבין אלאך, הוא הושאר מחוץ לסגל הקבוצה למרות שהיה כשיר. בצורה כזו של התנהלות, אין סיכוי לירוקים להרוויח את דמארי חזרה. גורם בחיפה אמר ל-ONE בהקשר לכך עם הרבה חשש: ”זה נכון, דמארי חייב לקבל ביטחון. החשש הוא שזה יהפוך למקרה שכטר 2, שעזב אותנו והוא פורח בבית”ר ירושלים. אני מקווה שזה לא יקרה לנו שוב”.

תגובת מכבי חיפה: "קפיטולניק אינו בקיא בפרטים ובהליכי הטיפול המקצועיים שעומר דמארי קיבל ומקבל במכבי חיפה. זו לא  הפעם הראשונה בה מנסה קפיטולניק באמצעות התקשורת, לקעקע ולפגוע בצוות הרפואי של מכבי חיפה, צוות אליו רצה מאוד להצטרף רק בקיץ האחרון. לא אתי, לא מקצועי ובעיקר לא קולגיאלי וחבל".

קפיטולניק אמר על תגובת המועדון הירוק: “מעולם לא פניתי למכבי חיפה כדי להצטרף לצוות הרפואי/מקצועי שלהם. הקשר מול מכבי חיפה התמצה מבחינתי בבקשה שהעליתי בפניהם לאפשר לשחקנים שלהם, המעוניינים בכך, להגיע אלי באופן אישי ולשלם מכספם. חשוב היה לי לקבל את הסכמתם ושיתוף הפעולה מצידם מטעמים מקצועיים ואתיים. הפניה אליי במסגרת הכתבה הנוכחית נעשתה להבנתי על רקע היכרותי האישית עם עומר ועבודתי עמו לאורך השנים ולא ביוזמתי”.

אז למרות שבחודש דצמבר היה לדמארי שיפור בחלק מהמדדים, בחיפה החליטו משום מה למחוק אותו לגמרי. הוא מחוץ לסגל דווקא אחרי שהצהיר שהוא נשאר ובדרך הזו אין סיכוי במועדון הירוק ירוויחו אותו מחדש.