אחרי לא מעט משברים, פרשות ופציעות, הפועל באר שבע עדיין מוליכה את ליגת העל וזה בהחלט לא מובן מאליו. למרות המקום הראשון, האלופה מתקשה מאוד לשחזר את היכולת שלה כפי שהרגילה אותנו בשנתיים האחרונות ויש לכך לא מעט סיבות, כשאחת מהן היא תפוקת הזרים שלה בליגה, שכבר לא משפיעים כמו בעבר.
לאורך השנים בכדורגל הישראלי, קיימת ביקורת כלפי האיכויות של הכדורגלן המקומי. חלק מהפטריוטים טוענים שהכדורגלן הכחול-לבן הוא לא פחות מוכשר מזה המגיע ממדינות כדורגל בדרג הבינוני באירופה, אבל עם עובדות קשה להתווכח. בזירה הישראלית, מאות שחקני הכדורגל הזרים שהגיעו לליגת העל שלנו, לא באמת התאימו לרמה ולכן לא הצליחו לשדרג את הליגה ואת הקבוצות על חשבון התקדמות הכדורגלן הישראלי.
בכר: "יש לי את השחקנים הכי טובים בארץ"עם הזמן, החלו להגיע זרים איכותיים יותר, כאלו שבאמת עשו את ההבדל. אלו הגיעו בעיקר ממזרח אירופה. אט אט, כשהיה אפשר לראות בבירור את ההשפעה של אותם זרים בפרמטרים של מקצוענות, גישה למשחק, חוסן מנטלי וגם טכניקה – נפל האסימון כי שחקנים זרים טובים עושים את ההבדל שמניב זכייה בתארים.
שחקני ב"ש חוגגים (מרטין גוטדאמק)כמו כל מועדון ששואף להשלים את מכסת הזרים שלו, גם ב”ש לאורך ההיסטוריה הנחיתה שלל זרים. חלקם “זרים לענף” וחלקם הצליחו להותיר חותם טוב באצטדיון וסרמיל המיתולוגי של שנות האלפיים, שאוהדי הקבוצה הוותיקים זוכרים היטב עד היום. ג'ובאני רוסו, סיאד חלילוביץ', דיווי קורמן, בלסינג קאקו, טיבור באלוג, אלכסנדר סולוב, רמיק יז'רסקי ועוד כמה שמות אגדיים, בהחלט הובילו את הדרומיים קדימה. חלילוביץ' ורוסו הביאו לבירת הנגב את גביע המדינה היחידי של המועדון הצנוע וזו הדוגמה הראשונה לחשיבות זרים איכותיים לקבוצת כדורגל מובילה בישראל.
כדורגל זה לא מדע מדויק, מה שכן מדויק הוא הקשר בין זרים איכותיים להשגת תארים והישגים, בטח בכדורגל הישראלי. הפועל באר שבע בשנתיים האחרונות, הבינה זאת עוד יותר, 19 שנים אחרי הגביע ההיסטורי. נכון, מאור מליקסון, אליניב ברדה, מאור בוזגלו, בן שהר, שיר צדק ועד רבים תוצרת כחול-לבן היו גורם מאוד מאוד משמעותי, אבל כל זאת היה קשה להשיג ללא הזרים שעשו את ההבדל מול התקציב האסטרונומי של מכבי תל אביב.
ג'ובאני רוסו (רויטרס)דווקא העונה, המכונה המשומנת של ברק בכר מקרטעת, חורקת וחסרת מעוף לעומת השנתיים האחרונות. יש לכך לא מעט סיבות. אסור לנו לשכוח את הפרשיות הכבדות שנפלו על הקבוצה של אלונה ברקת, שיכלו לרסק כל מועדון אחר די בקלות, שהצליח עד כה להתמודד עם כולן והוכיח עד כמה הוא חזק ויציב. למרות זאת, מבחינה מקצועית, היכולת היא לא אותה יכולת והרעב הוא לא אותו רעב.
בדקנו את השינוי שהתרחש בתרומת הזרים של הקבוצה העונה, לעומת שתי העונות האחרונות. הדוגמה שממחישה את המצב יותר מכל, מגיעה מה-0:0 נגד בני יהודה השבוע. שני זרים בלבד פתחו בהרכב, כשתומאש פקהארט הצ'כי חיכה לסימון מצוות האימון להתחמם. שלושת הזרים האחרים, שאמורים לעשות את ההבדל הקטן מבין כל השאר, בכלל לא בתמונה. מיגל ויטור, אחד השחקנים הגדולים ביותר שהגיעו לב”ש במעקב מרשים וארוך של הסקאוט דודו עזריה, סובל מלא מעט פציעות והעונה בכר מתקשה להריץ בליגה את חוליית ההגנה סביבו.
בוזגלו עם צלחת האליפות (אחמד מוררה)איסאק קואנקה, זה שבישל למסי, צופה בחבריו מהיציע תקופה ארוכה והסיפור איתו עדיין לא קרוב להיגמר, כשהוא מבחינתו רק רוצה שאלונה תשלם לו את שנחתם בחוזה. הרי לא פשוט לוותר ברגע על 600 אלף יורו לעונה. המגן השמאלי, מיהאי קורהוט, הוא המצטרף הטרי ליציע, כשהוא סופר ארבעה משחקי ליגה רצופים מחוץ ל-18 ובבאר שבע אולי רומזים לו בדרך הזו לאן פני היחסים מועדות.
נכון שאורן ביטון נכנס בצורה נהדרת להרכב, אך בבאר שבע יודעים שלהשאיר זר על הספסל זה בזבוז לא קטן כשיש לא מעט עמדות המשוועות לחיזוק, בעוד ההיצע הישראלי דל מאוד. פקהארט, החלוץ שבב”ש חיפשו כל הקיץ, לא מצליח להטביע את חותמו בצורה קבועה. מאידך, ייאמר לזכותו שלמרות הכל, פקהארט עדיין מגלה יכולת טובה באימונים ובכר מעריך מאוד את הנחישות וההשקעה שלו ביחס לדקות לו זוכה.
איסאק קואנקה מאוכזב (איתי כהן)לשם השוואה, נתחיל באליפות ההיסטורית אחרי 40 שנה בעונת 2015/16 שבה היו לאדומים רק 4 זרים, אך משפיעים מאוד. הרומני, אובידיו הובאן שיחק כ-34 משחקי ליגה בהם כבש ארבעה שערים. ג'ון אוגו שיחק כ-34 משחקי ליגה, כבש ארבעה שערים והוסיף שלושה בישולים. טוני וואקמה שיחק כ-33 משחקי ליגה, כבש 11 שערים והוסיף שלושה בישולים.
וויליאם סוארס שיחק כ-24 משחקי ליגה וכבש שער אחד. נזכיר שבאותה עונה, הפועל באר שבע לא לקחה חלק במפעל אירופי כמו בשנתיים האחרונות לאחר שהודחה בסיבוב מוקדמות הליגה האירופית על ידי ת'ון השווייצרית. מהנתונים שהבנו אפשר לראות עד כמה הזרים של הפועל באר שבע באותה עונת אליפות היו דומיננטיים ומשמעותיים, כשלארבעתם יחדיו היו 125 הופעות, בהן כבשו 20 שערים והוסיפו שישה בישולים.
קיארטנסון מול הובאן (עמרי שטיין)עונה אחת אחרי, 2016/17, האלופה החליטה על כמה שינויים במצבת הזרים, עם שחרורו של וויליאם סוארס (עזב אחרי המשחק מול אולימפיאקוס וחזר בינואר בעקבות הפציעה של ויטור) ואופיר דוידזאדה (עבר לגנט אחרי המשחק מול סלטיק) ובמקומם הגיעו קורהוט מדברצן וויטור בהעברה חופשית מפאוק סלוניקי. כחלק מהגדלת מכסת הזרים לשישה בכל קבוצה, באר שבע צירפה חלוץ ברזילאי, לא יקר ודי אלמוני, לוסיו מרינאו, שפתח טוב עם כמה שערים נהדרים, אך לא התאקלם והושאל לאשדוד בעיקר כדי לפנות את המקום לוויליאם סוארס.
בעונה זו, חשיבות הזרים גדלה עוד יותר, מאחר וטוני וואקמה הפך למוציא לפועל העיקרי של בכר ומיגל ויטור הוסיף עוצמות אדירות לחוליית ההגנה שלא הייתה לפני. הובאן שיחק כ-24 משחקי ליגה, כבש שני שערים ובישל אחד. אוגו שיחק כ-30 משחקי ליגה וכבש שער אחד. וואקמה שיחק כ-33 משחקי ליגה מתוך 36, כבש 14 שערים והוסיף עוד 10 בישולים.
מיגל ויטור (עמרי שטיין)מיגל ויטור שיחק רק בסיבוב הראשון בפלייאוף העליון, 20 משחקים סה"כ, בהם כבש שני שערים והוסיף בישול אחד. סוארס שיחק בשני משחקים בלבד בליגה הסדירה וחמישה נוספים בפלייאוף העליון ללא שער. לוסיו רשם 13 משחקי ליגה, כבש שלושה שערים ובישל עוד שניים. קורהוט שיחק ב-22 משחקי ליגה ללא אף שער ובישול. בסך הכל, תרומת הזרים בליגה באה לידי ביטוי בכ-127 הופעות במצטבר, 22 שערים ו-14 בישולים.
נתונים אלו מעידים שוב על ההשפעה ברורה של הזרים בכל האספקטים. בעיקר בליגת העל, הזרים עשו את ההבדל על אחת כמה ביריבות מול מכבי תל אביב. היה נראה כי הזרים של הקבוצה מבירת הנגב פשוט רמה מעל הליגה וזה בא לידי ביטוי באליפות נוספות וקמפיין אירופי מדהים שכלל העפלה היסטורית לשלב 32 האחרונות נגד בשיקטאש.
ג'ון אוגו (רויטרס)בעונה השלישית של בכר וקבוצתו, השפעת הזרים הולכת ופוחתת, בטח אחרי שחרורו של הובאן. הרומני, נחשב לחביב הקהל כשלא מעט אוהדים הזילו דמעה בעת עזיבתו לקלוז'. במקביל, נפרדו סופית בבירת הנגב מסוארס אחרי שהלך וחזר, בעיקר כדי לפנות מקום לחלוץ זר דומיננטי שלימים התברר שזהו תומאש פקהארט, אותו בכר רצה מאוד ועלותו גבוהה בהרבה מלוסיו ששיחק גם כן חצי עונה.
מנגד, ראשי המועדון הצליחו להשאיר את וואקמה, אוגו ואף האריכו חוזה לוויטור. גם מיחאי קורהוט נשאר, ואפילו האריך חוזה בשנתיים נוספות. אחרי עזיבתו של בוזגלו למכבי חיפה, בבאר שבע החליטו שקואנקה, אקס ברצלונה, הוא הרכש הנוצץ שייכנס לנעליו. מבחינת מספרים, אוגו שיחק עד כה 13 משחקי ליגה וכבש שער אחד ללא בישול. וואקמה שיחק עד כה 12 משחקי ליגה, כבש שישה שערים והוסיף עוד שלושה בישולים. קורהוט שיחק תשעה משחקי ליגה ובישל שני שערים. ויטור שיחק רק בארבעה משחקי ליגה וכבש שער אחד (כעת פצוע ברצועה הצולבת, ייעדר זמן לא ידוע).
תומאש פקהארט (רדאד ג'בארה)בנוסף, פקהארט רשם 12 משחקי ליגה, בהם כבש רק שלושה שערים ובישל פעם אחת. קואנקה שהגיע לאלופה בקול תרועה רמה, רשם שישה משחקי ליגה בלבד (47.16 דקות בממוצע למשחק) וכבש שני שערים. בסך הכל, אחרי 17 מחזורים מתוך 36, תרומת הזרים באה לידי ביטוי ב-56 הופעות של כל ששת הזרים, בהן כבשו 13 שערים ו-6 בישולים. נכון להיום, כשכמעט עברה מחצית עונה, תרומת הזרים אצל האלופה הולכת ופוחתת בדגש על מספר ההופעות.
אם בשנתיים האחרונות בקבוצה התרגלו לראות בבירור את תרומת הזרים וההשפעה על מערך ויכולת הקבוצה, העונה המגמה השתנתה ולא בכיוון החיובי מבחינה מקצועית. צריך לומר, שיש קושי רב מאוד במציאת זרים איכותיים. בשנתיים האחרונות, הצליחה הקבוצה לפגוע כמעט בכל עמדה בזכות עבודת סקאוטינג נהדרת שהתמקדה לא רק בנתונים סטטיסטיים אלא לפי פרמטרים שונים המבוססים על אופי ומנטליות במגרש הכדורגל ומחוצה לו.
קורהוט ו-וואקמה מאוכזבים (נעם מורנו)נכון, העונה הזרים בבירת הנגב הרבה פחות משפיעים (למעט וואקמה ואוגו), אך אף אחד לא מצפה מהפועל באר שבע לפגוע בכל שחקן חיזוק שהגיע מעבר לים. מה שבטוח, כדי שהאלופה תחזור להציג את היכולת הנהדרת ממנה התרגלנו בשנתיים האחרונות, הזרים הקיימים או אלו שיגיעו בעתיד יצטרכו להיות יעילים ומשפיעים יותר כדי להוסיף עוד תארים לארון. אחרי ינואר נהיה חכמים יותר.