מפתיחת העונה בית"ר ירושלים מצליחה בגדול, בניגוד גמור לכל התחזיות, והיא עשתה זאת תוך כדי ששומרת על קצב הבקעת שערים יוצא דופן. 40 שערים כבשה הקבוצה מהבירה ב-17 משחקים בלבד, מדובר בהישג מרשים מאוד, בעיקר נוכח היעדרותו של עידן ורד בחודשיים האחרונים והעובדה שלצהובים-שחורים יש שני חלוצים בלבד בסגל.
מיד נצלול לנתונים ונסתכל גם לאחור, לשנים שבהן בית"ר רצה בצמרת, כדי לבחון האם כמות השערים הזו מבשרת משהו על תואר בדרך לבירה. כמות הבקעת השערים, החלוקה בין מספר השחקנים הכובשים, היעדרותו של עידן ורד, הפריחה של קלאודמיר פריירה והעליונות הבולטת של איתי שכטר, כל אלה מחברים ביחד את ההתקפה הפורייה בליגה.
אם מסתכלים על הנתונים היבשים, אז הקבוצה של בני בן זקן נמצאת במקום שאליו כיוונו בבית"ר העונה, להילחם בצמרת הגבוהה ולהיות פקטור מול הפועל באר שבע ומכבי תל אביב (אוחנה, אף הצהיר על כך במסיבת העיתונאים של פתיחת העונה). את הנתון של הבקעת כמות כזו של שערים אף אחד לא חזה. נהפוך הוא, כולם אמרו לאלי טביב ואלי אוחנה שעם “חלוץ וחצי” (שכטר ואנתוני וארן) כך כינו את הצמד הזה לפני המשחקים באירופה, הקבוצה לא תוכל לחשוב על תואר העונה. אז אמרו.
הקבוצה מהבירה עד כה, כובשת בממוצע 2.35 שערים למשחק, כמות שתואמת את הנתונים מעונת האליפות של שנת 1998, אז בית"ר כבשה 71 שערים מתוך 30 משחקים (ממוצע של 2.37 שערים למשחק), אך ההבדל הבולט בין האליפות של 1998 לעונה הנוכחית הוא שב-98 היו לבית"ר לא מעט חלוצים: אלי אוחנה (התחיל את העונה ונפצע), ניר סביליה, סטפן שאלוי ושי הולצמן שהצטרף בחלון העברות בינואר. העונה יש לירושלמים על הנייר שני חלוצים בלבד שזה התפקיד המקורי שלהם: וארן ושכטר.
העונה בקבוצה בבירה לא רק החלוצים כובשים שערים וזו נקודת מפתח מבחינת הצוות המקצועי, מה שגם הפך את סגנון המשחק לכזה שלא תלוי רק בחלוצים שלה בכל משחק. נכון שלא מעט שערים נכבשו במצבים נייחים, אבל זה חלק מהכדורגל. אורי אוזן, מאמן הנוער של מכבי פ״ת, מנתח: "בית"ר מפתיעה מאוד מאוד, מאז שוורד לא משחק בקבוצה עדיין שומרים על קצב הבקעה יוצא דופן”.
צריך לומר שהשערים שכובשת בית"ר לא נולדים משילובי התקפה מיוחדים, יש הרבה גולים ממצבים נייחים ועם זאת השחקנים מאוד חדים בהתקפה עם ניצול מצבים ברמה גבוהה, יש להם שערים מקו שני, עם שחקנים כמו אריק סאבו, ז'אורז'יניו וקלאודימיר פריירה שנותן עונה מטורפת".
הנתון הזה שמציג אוזן מעניין. שכטר (7 שערים) וארן (4 שערים) כבשו ביחד בליגה 11 שערים מתוך 40 שהבקיעו הצהובים-שחורים. פה הנקודה עליה מצביע אוזן, הקו השני. הקשרים ושחקני הכנף תורמים לא מעט בכל מה שקשור לכיבוש שערים. הנה הרשימה: קלאודמיר פריירה (7), ורד (4), ז'אורז'יניו (3), חן עזרא (3), יוסי בניון (3), יעקב בריהון (2) וגם ציון צמח ואריק סאבו תרמו שער כל אחד. אליהם מצטרפים גם שחקני ההגנה, טל כחילה (2), מרסל הייסטר (2) ומיקי סירושטיין עם שער אחד.
אחד הדברים המעניינים בנתוני הסטטיסטיקה קשור לאחוזים הגבוהים בניצול מצבים, בית"ר מבחינת איומים לשער לא נמצאת בין הקבוצות הראשונות בליגה, השאלה המעניינת היא האם אפשר יהיה להמשיך בקצב הזה ללא חיזוק להתקפה כשוורד יחזור רק בעוד 3-4 שבועות.
אוזן ניסה לענות על השאלה הזו: "אני לא יודע אם זה יחזיק לאורך זמן, אבל בית"ר עושה את הדברים בצורה יפה, אין יותר מידי תכנון במשחק ההתקפה, הם עולים למעלה עם הרבה שחקנים. וארן זה שחקן שהגיע לבית"ר אחרי שירד עם הפועל ירושלים לליגה א', והנה הוא הפך לאחד החלוצים הטובים בליגה. כל הכבוד לבן זקן, יש לו קבוצה מגוונת שגם יודעת לנצל באחוזים גבוהים את המצבים הנייחים. זה קצת מצחיק שאומרים שבית"ר לא משחקת התקפי ושבן זקן מאמן הגנתי”.
המשיך אוזן והוסיף: “הקבוצה העונה שוברת את שיעורי ההבקעה, משחקת התקפי, היא שולחת המון שחקנים קדימה בשלבים מסוימים במשחק, יש לה אחוז מדהים במצבים נייחים וקלאודמיר מעורב ב-10 שערים, נתון יוצא דופן. לשחקנים יש חופש בתחילת כל משחק מבחינה התקפית, עם שחקנים אינטליגנטיים כמו שכטר שהוא בעונה חלומית, אי אפשר להגיד שמה שקורה זה מקרי, כל ההצהרות שבן זקן הגנתי זה לא תואם למציאות”.
“לפעמים לא צריך להשתולל ולא להרים גבה בכל חילוף בדקה ה-70 שבו לא נכנס עוד שחקן התקפי. מבחינת סגנון משחק, מלבד המשחק מול מכבי תל אביב, הקבוצה מהבירה הייתה מסוכנת, הגיעה למצבים ועשתה מהפכים. יש לה מבחן מאוד מעניין מול קריית שמונה, אבל מה שבטוח זה שהולך להיות מאוד מעניין עם בית"ר העונה".
היעדרותו של ורד מטרידה את אנשי הצוות המקצועי שמייחלים לחזרתו, השחקנים אומרים שהוא יהיה החיזוק הכי משמעותי שלהם בחלון העברות של חודש ינואר, אבל עד שיחזור, בית"ר תנסה לשמור על המספרים המדהימים שלה מבחינה התקפית. הקבוצה של בן זקן מבקיעה 40 שערים עד כה לעומת באר שבע עם 29, אך האלופה הגיעה להרבה יותר הזדמנויות במשחק מאשר בית"ר ופה בא לידי ביטוי המחץ של הקבוצה של בן זקן.
הרבה ביקורות נשמעו על בניית הקבוצה של טביב שבינתיים מצליח בדרך שלו להעמיד בירושלים קבוצה חזקה בכל פעם מחדש. עכשיו הבעלים עומד בפני אחד האתגרים החשובים עבור הירושלמים, זה לא אליפות לא גביע ולא פלייאוף עליון, האתגר המידי הוא להחתים את שכטר בבית"ר ירושלים לעונות הבאות.
החלוץ הוא פקטור משמעותי לא רק בכיבוש השערים והבישולים, הנוכחות שלו בהתקפה מרתיעה כל קו הגנה שמשחק מולו, גם כשהוא לא מבקיע הוא השחקן המצטיין על המגרש, כזה שלא רק כובש אלא מביא לידי כך שלידו כולם פורחים וזו הגדולה של שכטר. בלעדיו ספק אם לבית"ר הייתה כמות כזו של שערים וטביב ואוחנה יודעים את זה ולכן ינסו לסגור עם החלוץ כמה שיותר מהר.
בחלון העברות הנוכחי, אוחנה וטביב מתמקדים בשתי עמדות: התקפה והגנה, כלומר, חלוץ ובלם. אחרי הצטרפותו של דייויד בויסן, הקבוצה מחפשת עוד חלוץ אחד כדי שתהיה עוד אופציה על הספסל. ברגע ששכטר ווארן פותחים בהרכב, לבן זקן אין חלוץ על הספסל, יש את בריהון ולפעמים את ז'אורז'יניו, אולם הם לא חלוצים טבעיים, אלא שחקני כנף או כאלה שמשחקים מתחת לחלוץ.
אם קצב כיבוש השערים של הצהובים-שחורים זה עניין של מזל או יכולת, רק הזמן יגיד, מה שבטוח הוא שבית"ר בקצב הנוכחי נמצאת על המסלול הנכון, היא בדרך להיות הקבוצה שכובשת הכי הרבה שערים בליגה העונה, בפעם האחרונה שזה קרה לה, בשנת 2008 (61 שערים, הכי הרבה הליגה), זה נגמר באליפות גדולה.