ילד נצחי: טורס רוצה לשקם את עצמו באתלטיקו

אחרי לא מעט דיווחים ושמועות, ב-28 לדצמבר זה הפך להיות רשמי. לאחר גלות של שבע וחצי שנים, אתלטיקו מדריד הודיעה על החזרתו של הילד האובד פרננדו טורס. במסגרת העסקה עם מילאן, טורס הושאל לחבורה של דייגו סימאונה לשנה וחצי ואלסיו צ'רצ'י עשה את הדרך ההפוכה.

טורס צייץ בחשבון הטוויטר שלו לאחר החתימה בהתרגשות: "אני סוף סוף בבית. תודה עבור כל מי שהפך את החלום הזה למציאות".

מי שהפך את החלום הזה למציאות הוא מאמן הקולצ'ונרוס, דייגו סימאונה, שרצה מאוד לראות את החלוץ הספרדי בן ה-30 לובש פעם נוספת את המדים האדומים לבנים.

"סימאונה מבקש דברים לעיתים נדירות, אבל הוא ביקש את טורס", אמר נשיא המועדון אנריקה סרסו: "לא היה קל לסגור את העסקה אבל בזכות עבודה ועקביות הצלחנו לעשות את זה. כאשר הגענו לשלב של המו"מ כבר לא דיברנו על כסף אלא דיברנו מהלב. הוא שמח להגיע לפה וגם האוהדים מרוצים".

המנהל הטכני חוסה לואיס קמינרו, פרננדו טורס ואנריקה סרסו (רויטרס)

לא סתם סימאונה התעקש על הבאתו של טורס. המאמן של אתלטיקו מכיר מקרוב את החלוץ מהתקופה (2003-2005) שבה שניהם שיחקו ביחד בקבוצה כאשר הספרדי היה הקפטן של המועדון. הכדורגלן בן ה-30, שבתקופתו באתלטיקו נחשב לאחד החלוצים הטובים בעולם, מגיע למועדון כאשר ימי הזוהר שלו מאחוריו, אבל עובדה זאת לא מונעת מסימאונה להאמין ברכש החדש שלו.

"ההגעה שלו והאופי שלו יעזרו לקבוצה להשתפר", אמר סימאונה בעקבות חזרתו של החלוץ לקבוצה. לגבי היכולת שהפגין טורס בשנים האחרונות הוסיף: "בכדורגל, כמו בפוליטיקה ודת, ישנם הרבה דעות ואנשים יכולים להביע את הדעות שלהם. צריך אבל לזכור שהוא לא מגיע בתור מושיע ואין עליו לחץ. ההגעה שלו תעשה לנו טוב".

התחיל כשוער בגלל ישראל, אהב את אתלטיקו בגלל הסבא
טורס, הנחשב לאחד השחקנים המזוהים ביותר עם אתלטיקו, נולד בפואנלבראדה, עיר שסמוכה למדריד ומשוגעת על כדורגל. את אהבתו הגדולה לקולצ'ונרוס הוא ירש מהסבא שלו, שהיה אוהד מושבע של המועדון. "אל ניניו" אהב ספורט מגיל מאוד צעיר ושיחק כדורגל כבר מגיל חמש. את הקריירה שלו הוא התחיל דווקא בתור שוער, כמו אחיו ישראל, אבל כאשר היה בן שבע ביקש לעשות הסבה לחלוץ בגלל הדמות המצוירת קפטן טסובסה, שממנה קיבל השראה לגבי האופן שבו צריך לשחק כדורגל.

טורס. אהב את אתלטיקו בגלל הסבא

בגיל 10 הצטרף לקבוצת הילדים ראיו 13 ולאחר שהבקיע 55 שערים בעונה אחת הוא זומן למבחנים בקבוצתו האהובה. שנה לאחר מכן, ב-1995, הוא כבר לבש את המדים האדומים לבנים של אתלטיקו. היכולת הגבוהה שהפגין כבר בגיל צעיר הובילה לכך שהקבוצה ממדריד האמינה שיש לה יהלום בידיים והחתימה אותו על חוזה מקצועני כבר בגיל 15.

האופי הצנוע שלו והעבודה הקשה על המגרש הובילה לכך שב-2003, כאשר הוא בן 19 בלבד, הוא מונה לקפטן הצעיר ביותר בתולדות אתלטיקו מדריד. על האופי המיוחד של טורס אפשר ללמוד מהאופן שבו התייחס בעבר לכינוי שלו "אל ניניו" (בספרדית: הילד).

"אני שנאתי את הכינוי הזה", אמר טורס והוסיף: "אנשים פשוט היו עצלנים מדי ולא זכרו את השם שלי. כאשר הגעתי בגיל 16 לחדר ההלבשה של אתלטיקו אף אחד לא רצה לדבר איתי כי כנראה שחקנים אחרים הרגישו מאוימים. חדרי הלבשה יכולים להיות מקומות מסובכים וזה לא קל למצוא את המקום שלך. למדתי שצריך להגן על שחקנים שמרגישים בודדים".

פרננדו טורס. לא אהב את הכינוי אל ניניו

לגבי העובדה שלבש את סרט הקפטן בגיל צעיר כל כך אמר: "אני שיחקתי באותה קבוצה עם דמטריו אלברטיני, שזכה שלוש פעמים בליגת האלופות, וסרג'י ברחואן, ששיחק בעברו בברצלונה וזכה בכל תואר אפשרי. הייתי אז ילד ואני למדתי מהם. לבשתי את סרט הקפטן אבל הם היו המנהיגים".

שיאים מטורפים בליברפול
כבר ב-2002 הוא זכה להתעניינות מהקבוצות הגדולות באירופה כגון ברצלונה, מילאן ומנצ'סטר יונייטד אבל הוא העדיף לשמור נאמנות למועדון מבירת ספרד.

רגע לפני תחילתה של עונת 2007/8 הקולצ'ונרוס החליטו למכור אותו לליברפול תמורת סכום שמוערך בכ-20 מיליון ליש"ט והוא התאים למרסיסיידרס כמו כפפה ליד. במהלך העונה הראשונה שלו במועדון הוא כבש 24 שערים והפך לשחקן הראשון של ליברפול מאז רובי פאולר ב-1996 שהבקיע יותר מ-20 שערים בעונה.

טורס. במדי ליברפול (רויטרס)

בעונה השלישית שלו במועדון הוא שבר שיא נוסף כאשר כבש את שערו ה-50 בפרמייר-ליג בהופעת הליגה ה-77 שלו במדים האדומים. אף שחקן בתולדות ליברפול לא הצליח לכבוש כמות זו של שערים במספר כל כך מועט של הופעות. במהלך תקופתו במרסיסיידרס, טורס המשיך להתבגר ולהוכיח כי לא סתם הוא היה נחשב לסמל באתלטיקו כבר בגיל צעיר.

"אני זוכר את היום שבו הגעתי לליברפול", התייחס הספרדי לתקופתו במועדון והוסיף: "פפה ריינה עזר לי עם כל מה שהייתי צריך והוא הפך את ההתאקלמות שלי לקלה. הדבר הבסיסי בכדורגל הוא ליצור אווירה טובה בחדר ההלבשה ולהתחבר עם אנשים".

הדעיכה הכואבת בצ'לסי
היכולת הנהדרת והמשבר המקצועי שאליו נכנסה ליברפול, הובילו לכך שבינואר 2011 הוא נמכר לצ'לסי תמורת סכום של 50 מיליון ליש"ט ושבר בזמנו את שיא ההעברות של הכדורגל הבריטי. אחרי התחלה הססנית שכללה שבעה שערי ליגה בשנה וחצי, הגיעה עונת 2012/13 וחל שינוי ביכולת של טורס.

"אל ניניו". לא הצליח להשאר בלונדון (רויטרס)

הגעתו של רפא בניטס קצת אחרי תחילת העונה עזרה לו לסיים בצורת של 11 שעות ובסופו של דבר הוא סיים את העונה עם זכייה בליגה האירופית ו-22 שערים ב-64 משחקים, כולל שער בגמר מול בנפיקה. בדיוק כאשר נדמה היה ש"אל ניניו" סוף סוף השתלב בקבוצתו החדשה, ז'וזה מוריניו החליף את בניטס ומעמדו הלך ופחת עד אשר בספטמבר 2014 הוא הושאל למילאן. אחרי שכבש שער ליגה בודד בעשרה משחקים, הדרך חזרה הביתה כבר הייתה קצרה.

הרווח של דייגו סימאונה?
אמנם הקדנציה שלו בצ'לסי לא הייתה מוצלחת במיוחד ולראיה היא הייתה מוכנה להעביר אותו בהעברה חופשית, אבל אם יש דבר אחד שאוהדי הבלוז העריכו לגבי טורס הוא האופי שלו, מוסר העבודה הגבוה שלו וחוסר האנוכיות שלו.

האופי המדובר הוא בדיוק האופי שסימאונה מחפש בשחקנים שלו. בהרבה מקרים סימאונה משחק במערך של 4:4:2, או מערך אחר שכולל שני חלוצים. במערך שכזה סימאונה דורש משחקני ההתקפה שלו ללחוץ על שחקני ההגנה, לשחק בצורה אגרסיבית ולהשתלט על כדורים ארוכים. כלומר, חלוצים שמה שחשוב אצלם הוא מוסר העבודה שלהם.

טורס. מלהטט בויסנטה קלדרון (רויטרס)

כנראה שטורס ידע למה הוא רוצה לחזור הביתה. אוהדי אתלטיקו זכרו לחלוץ חסד נעורים ו-40 אלף אוהדים הגיעו לראות אותו מוצג באצטדיון ויסנטה קלדרון, כמות גדולה מאוד בהתחשב בעובדה שמדובר בהצגה של חלוץ שרחוק מהשיא שלו. למזלו של טורס, הוא יכול להחזיר על האמונה העיוורת במהרה כאשר יפגוש היום (רביעי, 22:00) בגביע את ריאל מדריד. משחק טוב מול היריבה העירונית ואפשר יהיה להגיד שהוא התחיל לשים את התקופה הרעה מאחוריו.