אשה, שני ילדים, כלב, דירה, שתי משכורות סבירות, ולא גומר את החודש. בזבזן גדול? לא. האשה לפעמים קצת מפנקת את הילדים, אבל מעבר לזה, כמו כולם. משכנתא, אוברדרפט, הלוואות. באותו סניף בנק מאז השחרור מהצבא. פקיד הבנק למד בתיכון עם אשתי.
התרגלנו לחיות באופן תמידי באוברדרפט. משלמים ריבית של 11%. לא מצליחים להיחלץ מהמצב. לפני שנתיים חגגנו לבן הבכור בר מצווה. הבטחנו לעצמנו שאת סכום הכסף שנצבר, נחסוך לבן ללימודים. ובאמת, סגרנו לו בתכנית חסכון ל- 5 שנים. "הרווחים", כמו שקורא לזה פקיד הבנק, עומדים על 0.5% בשנה. באמת קצת הזוי ונטול הגיון כלכלי, שבמקום להשתמש בכסף הזה לכיסוי האוברדרפט, אנו חוסכים אותו. אבל, חשבנו שעדיף כך, אחרת גם הכסף הזה יבלע באוברדרפט...
ביום שבת החולף, ישבתי עם הבן הבכור לראות את המשחק של ברצלונה מול קורדובה. גיבוש משפחתי, הכולל פיצה, קולה זירו, גרעינים, צפייה במשחק, וגלישה באייפד, (מי אמר שרק נשים יכולות לעשות שני דברים בבת אחת..). בסוף המחצית, הזכיר לי הבן, שעוד שבועיים הוא חוגג יומולדת. חשבתי לעצמי איזה כיף יכול להיות, לטוס לחופשת ספורט קצרה עם הבן לברצלונה, רק שנינו, הגברים שבמשפחה. ללכת לראות משחק בקאמפ נאו, אולי אפילו קלסיקו, פעם בחיים לראות את מסי במציאות, להסתובב בשדרת רמבלה, לקנות צעיפים של ברצלונה. ואז עשיתי את הטעות הידועה, שיתפתי את הבן ספרתי לו את הרעיון. הג'וניור התלהב לגמרי, ואז הבנתי שאין מצב שהרעיון הזה לא יוצא לפועל, כי אני, את הבן שלי לא מאכזב.
גלגלתי באייפד ומצאתי את חופשת חלומותיי: חבילה הכוללת טיסה, מלון ל-3 לילות, העברות, ומשחק מושלם של ברסה מול ריאל מדריד במרץ. אושר גדול. נכנסתי לאתר הבנק לבדוק את המצב. במבט זריז הבנתי שכבר בתחילת החודש, נגענו בתקרת האוברדרפט שלנו. איך יתכן, שאלתי את עצמי, שעל הכסף באוברדרפט, אנחנו משלמים ריבית כל כך גבוהה, ועל כסף שאנחנו חוסכים, אנחנו מקבלים ריבית כל כך נמוכה? וגם אם אסע בבוקר לבנק, אל הסניף שנמצא ליד הבית של ההורים, אחפש מקום חנייה, אחכה בתור, אפגוש את החבר של אשתי מהתיכון, לא יאשרו לנו חריגה נוספת.. לא טוב.
"בלנדר, אתר הלוואות בין חברים", קפץ לי במסך האייפד. בעיון קצר הבנתי שמדובר באתר אינטרנט שנותן הלוואות. מקור הכסף, מגיע מאנשים כמוני, שפשוט כרגע יש להם רזרבות של כסף, ולא כמוני, שכרגע חסר להם קצת כסף.. גובה הריבית בבלנדר נקבע בין נותני ההלוואות למבקשי ההלוואות. החלטתי למלא בקשה. בקשתי 15,000 ₪. בזריזות מילאתי את הבקשה ואפילו שאלו אותי מה הריבית שאני רוצה לשלם על ההלוואה. מיד קיבלתי אס אם אס שהבקשה שלי נתקבלה ובטיפול. נתבקשתי לשלוח צילום של תעודת הזהות שלי. מיד צלמתי בסלולרי ולחצתי העבר. התלהבתי לגמרי, הלוואה בלי בעיות, בלי חנייה, בלי לפגוש פקידים או שליחים, בלי ערבים, בריבית הוגנת. כשהכסף בא מאנשים כמוני, שמרוויחים עלי, אבל במידה הגיונית. שירוויחו, אמרתי לעצמי.
וואלה, אמרתי לעצמי, העולם הזה מתקדם. הרבה יותר נח לקחת הלוואה כזו, מהספה בסלון, מול הטלוויזיה. בישרתי לג'וניור שנוסעים במרץ לברצלונה. אבל בתנאי שיצליח בלימודים. שישקיע בפיסיקה, מתמטיקה ומחשבים, כי זה העתיד.
מעוניינים ב-"הלוואה חברתית" לצורך חופשת ספורט או כל מטרה אחרת? לחצו כאן.