בא להילחם: פיאניץ' ינסה להציל את בוסניה

את ארץ ישראל מיראלם פיאניץ' זוכר היטב. כאן, באצטדיון בלומפילד, הוא כבש את שערו האחרון במפעל הכי בכיר כיום בכדורגל העולמי, ליגת האלופות. הקשר הבוסני, אז בן 20, עלה כמחליף בדקה ה-77 ונעץ את השלישי ברשת של הפועל תל אביב בדקה ה-90 בדרך ל-1:3 של ליון על האדומים במחזור הראשון של שלב הבתים בליגת האלופות בעונת 2010/11 (וינסנט אניימה צימק ל-2:1 בפנדל בדקה ה-79).

הרבה מים עברו מאז בנהר הירקון והרון (נמצא בליון); פיאניץ' הספיק לעבור לרומא, לגדול, להתבגר ובעיקר, להפוך לאחד הקשרים הכי טובים כיום בעולם, כזה שמחייב הכנה נפרדת והתייחסות רבה מהמאמנים היריבים. וכעת, מי שיצטרך לתת לכך את הדעת הוא לא אחר מאשר המאמן שהפסיד לו עם האדומים ב-29 בספטמבר 2010 ועכשיו מדריך את נבחרת ישראל, אלי גוטמן.

אבל עוד הרבה לפני שהפך לאחד הקשרים הטובים בעולם, הדרך של מיראלם פיאניץ' לעולם הכדורגל כלל לא הייתה פשוטה. שחקנה של רומא, שנולד בבוסניה למשפחה מוסלמית, היה צריך לברוח מהמדינה שבה נולד ביחד עם משפחתו כאשר היה בן שנה בלבד בעקבות הפחדים והחששות ממלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה והתקיפות של הסרבים.

פיאניץ´ מול הפועל ת"א. כבש את שערו האחרון בליגת האלופות בבלומפילד (רויטרס)

כך, מצאה את עצמה משפחת פיאניץ' בורחת ברחבי אירופה עד שלבסוף עשתה דרכה ללוקסמבורג הקטנה. עם זאת, גם כאשר בני המשפחה הגיעו כבר לנחלה, זה לא היה פשוט ואסרו עליהם להישאר במדינה בגלל בעיות בירוקרטיות.

אלא שאז חל מפנה נוסף בעלילת משפחת פיאניץ'; אבא של מיראלם החל לשחק בקבוצה מהליגה השנייה בלוקסמבורג, מה שבסופו של דבר זיכה את המשפחה בהישארות במדינה הצנועה.

לא פשוטים היו חייו של פיאניץ' הצעיר; מעברים בין מדינות, פחדים, חששות, איומים, קרבות. לא דברים שגם בישראל - מדינת מוכת מלחמות - הרבה אנשים מכירים. לכן, כשפיאניץ' טוען שהכדורגל הוא הגורם שבזכותו חייו ניצלו, אפשר בהחלט להבין אותו וגם להבין למה וכמה הענף הזה חשוב מאוד עבור הקשר המחונן.

גוטמן. יצטרך לתת את הדעת על פיאניץ'(רז אמיר)

עם זאת, מלחמת האזרחים בבוסניה בשנות ה-90' לא הייתה הקשר היחיד של הקשר ומשפחתו למלחמות. בן דודו של מיראלם, נוסמיר פיאניץ', התגייס לשורות דאע"ש ולפני כחצי שנה, בחודש מאי האחרון, נהרג בידי הכוחות הכורדים בזמן שסייע לכוחות האיסלאמיים של עיראק במלחמת האזרחים בסוריה.

בכל פעם ששאלו אותו על המוות של בן דודו, מיאן פיאניץ' להתייחס לכך, על אף שהיה זה אחד הנושאים המרכזיים בזמנו, בטח ובטח כשזה קרה חודשיים בלבד לפני שהנבחרת הבוסנית שיחקה במונדיאל בברזיל. אך הקשר המחונן עמד על שלו, סירב בכל פעם לענות ודבק בכך.

בכלל, פיאניץ', על אף עברו הקשה, מצהיר בכל פעם שהוא שוחר שלום ובכל התייחסות שלו לנושאים כאלו הוא טוען: "אני נגד כל סוג של מלחמה. אנשים משלמים בחייהם סתם. אני ומשפחתי היינו קרובים להפוך לקורבנות ורק במזל לא נהרגנו, אני סולד מכל המלחמות שיש".

נוסמיר פיאניץ´. מיראלם מיאן להתייחס למותו

העובדה שהם לא נהרגו ונותרו בחיים, קשורה כאמור לאביו של פיאניץ'. "חיי ניצלו בזכות הכדורגל. למזלי, כשברחנו מבוסניה אבא שלי שיחק כדורגל בלוקסמברג ובזכותו היינו יכולים להישאר במדינה ולא לחזור לגיהנום שהיה בבוסניה".

למרות שרווה נחת בלוקסמבורג ושיחק בנבחרות הצעירות של המדינה הצנועה (היה הכוכב של הנבחרת עד גיל 17 ואף כבש רביעייה ובישל שער במשחק מול בלגיה שהסתיים ב-5:5), פיאניץ' תמיד שאף לשחק עבור נבחרת בוסניה וכשהמדינה החלה להתייצב ולהתפתח, בחר לייצג אותה ולוותר על לוקסמבורג או צרפת.

לוקסמבורג. "אבא שלי שיחק שם ולכן יכולנו לא לחזור לגיהנום בבוסניה" (רויטרס)

מלבד הסיפור האישי המרגש של השחקן, שבדומה לכל עם ישראל, הוא למוד מלחמות וזה תוקף אותו מכל מקום – מהילדות בבוסניה, מהבן דוד שהצטרף לדאע"ש – קצת כמו במדינה שלנו שנלחמת עם אויביה בכמה גזרות, הוא גם שחקן כדורגל מצוין.

קשר מחונן בעל מסירות וראיית משחק נדירות, שחקן שככל הנראה הדיר שינה מעיניו של גוטמן כבר לאחר שנבחרת ישראל דרסה את אנדורה והמאמן הלאומי החל לחשוב על המשחק הסופר חשוב מול בוסניה.

אחרי שאשתקד הוביל את רומא למקום השני באיטליה, כשרק יובנטוס הקדימה את הג'יאלורוסי וזכתה באליפות שלישית ברציפות, העונה הוא רוצה לקחת את הקבוצה שלו צעד אחד קדימה.

פיאניץ´. הוביל את רומא למקום השני אשתקד (GettyImages)

כמו כן, את החותמת לעונה האדירה שהייתה לו הוא קיבל כאשר זכה בתואר הקשר המצטיין של הליגה האיטלקית לפי בחירת האוהדים – תואר שאין לזלזל בו – על אף שהליגה הזאת אולי מעט פחות טובה מהפרמייר-ליג או הליגה הספרדית והגרמנית.

לא סתם בקיץ האחרון, על אף שנבחרתו איכזבה במונדיאל והודחה כבר בשלב הבתים (פיאניץ' כבש שער אחד מול איראן), הוא היה מחוזר על-ידי מספר רב של קבוצות בכירות.

מאמן ברצלונה, לואיס אנריקה, חשק בקשר הסרבי בעל הטכניקה המבריקה; מאמן באיירן מינכן, פפ גוארדיולה, מאוד רצה אותו לאחר הפציעה של תיאגו אלקנטרה; וגם מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, לואיס ואן חאל, ניסה להנחית אותו באולד טראפורד. אך לצערם של כולם, הקשר נשאר בינתיים בעיר הנצח, בקבוצה שבה הוא חתום עד 2018, ומנסה לסייע לקבוצתו לזכות באליפות ראשונה מאז עונת 2000/01.

ואן חאל. ניסה להנחית את פיאניץ' באולד טראפורד (רויטרס)

אפשר להסתכל על המספרים של פיאניץ', ואז לחשוב – מה כל הסיפור סביבו. אבל זו תהיה טעות ענקית; כי פיאניץ' הוא שחקן שמניע קבוצה, מנהל אותה מעמדות הקישור או מהאגפים, כזה שלוקח את מירב תשומת הלב ומשאיר לאחרים המון שטחים פנויים וחופש פעולה.

לראייה, הוא במקום הראשון בדיוק במסירות מבין קשרי הליגה האיטלקית עם 92.2 אחוז. מאמנו ברומא, רודי גארסיה, החמיא לקשר שלו העונה ואמר: "הוא מבריק ויכול לשחק בהרבה מקומות בקישור בצורה מצוינת, הוא חשוב מאוד עבורנו".

הוא אומנם כבש שער אחד ובישל שלושה שערים נוספים העונה בליגה האיטלקית ונמצא בירידה מאז המונדיאל, אך אין ספק שהוא הבורג המרכזי אצל סגנית אלופת איטליה ובנבחרת בוסניה.

גארסיה. "פיאניץ' מאוד חשוב עבורנו" (רויטרס)

במשחק הסופר חשוב של הבוסנים מול בלגיה, כשהם עם הגב לקיר, פיאניץ' לקח מנהיגות, הדריך, כיוון וגם בישל את שער היתרון של נבחרתו לאדין דזקו (לא ישחק מול ישראל בגלל פציעה), אך לצערם של הבוסנים הם ספגו מחברו של פיאניץ' ברומא, ראג'ה נאינגולן ונפרדו מהבלגים ב-1:1.

גם לאחר שהחמיץ את הפנדל בדקה ה-90 מול קפריסין, מה שבסופו של דבר עלה לבוסניה בהפסד, הקשר היה זה שלקח אחריות על כך והוכיח שהוא המנהיג בנבחרת, במיוחד לאחר הפרישה של זבידאן מאסימוביץ'. לא סתם חבריו בנבחרת מכנים אותו "הבוס". כעת, עם היעדרותם של דזקו ואיבישביץ', חשיבותו עולה בעשרות מונים.

כעת, מי שיצטרכו להתמודד מול פיאניץ', שואמנם פתח את העונה קצת חלש, אך נראה שהוא חזר לכושר עם שני בישולים ביום ראשון האחרון ב-0:3 על טורינו, הם שחקני החלק האחורי של גוטמן.

מאסימוביץ´. פיאניץ' לקח את המושכות בנבחרת בוסניה אחרי פרישתו (רויטרס)

ההגנה של נבחרת ישראל תנסה להצר את צעדיו של הקשר המחונן בעל הטכניקה הגבוהה והמסירות הקטלניות, ואם תצליח במשימתה, היא תעשה צעד משמעותי בעצירת הנבחרת הבוסנית, בטח לאור חסרונם של דזקו ו-ודאד איבישביץ'. את הביקור האחרון שלו בארץ הקודש פיאניץ' זוכר לטובה, בוא נקווה שהפעם הוא לא יעלה עם חיוך למטוס בנתב"ג אחרי שכבש שער וניצח, שוב, את גוטמן.