כפפות זהב: מונדיאל 2014 שייך לשוערים

בעיני רבים, המונדיאל הנוכחי בברזיל נחשב לאחד הטובים שנראו בהיסטוריה ארוכת השנים של גביע העולם, בעיקר בזכות הקצב, השערים, המתח והדרמות שהוא מספק.

צפו בהצגה של קרול

שלב הבתים נפתח בצורה מסחררת עם כמות גבוהה של שערים, אלא שכבר בתחילת המונדיאל ניתן היה לראות ניצנים של תצוגות שוערות מעוררות פליאה והתלהבות, בעיקר מצידם של גיז'רמו אוצ'ואה המקסיקני ו-וינסנט אניימה הניגרי.

בהמשך, טים הווארד האמריקאי של בולטון שבר שיא של 16 הדיפות בשלב שמינית הגמר (לראשונה במונדיאל מאז 1966) והפך את המשחק של ארה"ב ובלגיה לאחד המותחים והמרגשים בטורניר. עד הטעות הגורלית מול צרפת, אניימה היה בין השוערים המצטיינים בגביע, כאשר גם ראיס אמבולי מאלג'יריה שמר על רשת נקייה בצורה הירואית במשך 92 דקות מול גרמניה וספג את צמד השערים רק בהארכה.

באותו משחק בדיוק, מנואל נוייר הגרמני הגדיר מחדש את תפקיד השוער כששיחק למעשה כבלם לכל דבר ונגע בכדור 21 פעמים מחוץ לרחבה במהלך הניצחון על שועלי המדבר, נתון מדהים בהתחשב בעובדה שמדובר בשוער.

גם ז'וליו סזאר הברזילאי הפתיע לא מעט מאוהדי הסלסאו כשהוכיח מדוע ניסיונו הרב כה משמעותי בבעיטות ההכרעה נגד צ'ילה. 

ברבע הגמר, נוייר השאיר את גרמניה בחיים כשעצר ניסיון מסוכן של קארים בנזמה מאגף שמאל, זאת תוך שימוש באינסטינקטים החדים והנהדרים שלו, שהצילו את המאנשאפט ממבוכה פעם אחר פעם.

השיא הגיע במשחק בין הולנד לקוסטה ריקה, אז לואיס ואן חאל שלח למערכה את טים קרול על חשבונו של יספר סילסן לקראת בעיטות ההכרעה שעמדו בפתח. השוער של ניוקאסל גמל למאמן בענק והפך לגיבור המשחק, כשהדף שני פנדלים מכריעים ושלח את האורנג' לחצי הגמר.

טים קרול חוגג (רויטרס)

ניתן לראות מגמה ברורה בטורניר הנוכחי, שנפתח עם קצב הבקעת שערים מסחרר ונמשך בירידה בכל הקשור לכיבוש שערים. ההגנות מצופפות, אף נבחרת לא מרשה לעצמה להסתכן יתר על המידה ולשלוח שחקנים רבים לחלק הקדמי, ושיטת המשחק המבוקרת הזו - הופכת את השוערים לשחקני המפתח בהתמודדיות הקריטיות של שלבי הנוק-אאוט.

רמת הריכוז אליה שוער צריך להגיע ברגעי האמת היא מירבית, ולא מעט נבחרות חייבות את ההעפלתן לאנשים שהציבו בין הקורות. לפני כל מונדיאל מדברים על הכדור החדש, הפעם הבראזוקה, שצפוי היה להקשות על השוערים ולהגדיל את כמות השערים בכל התמודדות, אך במונדיאל הנוכחי אנו מתבשרים יותר מתמיד, שהכוכבים האמיתיים הם לא רק כובשים שערים, הם נמצאים גם בין הקורות.