גבירותי ורבותי, מהפך: הסיבות לכישלון הספרדי

גבירותי ורבותי, מהפך: נבחרת ספרד, אלופת העולם ואלופה אירופה, הודחה מהמונדיאל בברזיל כבר לאחר שני משחקים ראשונים בשלב הבתים אחרי שהפסידה פעמיים - 5:1 מוחץ להולנד ו-2:0 אמש (רביעי) לנבחרת צ'ילה ובכך סיימה למעשה את דרכה בטורניר הגדול מכולם ועוד יותר מזה: נפרדה מהתואר היוקרתי בשלב כל כך מוקדם.

לצפייה בתקציר לחצו כאן!

הנבחרת של ויסנטה דל בוסקה הוגרלה לבית ב' יחד עם הולנד, צ'ילה ואוסטרליה ולמרות שתי היריבות המאיימות והאוסטרלים הקשוחים, אלופת העולם הייתה עדיין הפיבורטית לסיים במקום הראשון בבית אך חלומות לחוד ומציאות לחוד.

הספרדים פתחו את הטורניר ברגל ימין. דייגו קוסטה צלל ברחבה ההולנדית, סחט פנדל שלא היה מעולם ואיפשר לצ'אבי אלונסו להעלות את שמם ראשונים על הלוח. מאותה נקודה ועד ההדחה ההיסטורית, הלה רוחה חוו רק סיוט אחד גדול ומתמשך שהכה בנבחרת המדורגת ראשונה בעולם בעוצמה שממנה כבר לא יכלה להתאושש.

הגנת ספרד קפאה בשער השוויון האקרובטי של רובין ואן פרסי ומשם, הדרך להתרסקות כבר הייתה כתובה מעצמה. הנבחרת שספגה רק שני שערים במונדיאל ב-2010, ספגה עוד רביעייה תוך ארבעים וחמש דקות, התמוטטה לחלוטין ונשארה המומה לאור החגיגה הכתומה בסיום.

הגנת ספרד נשברת. מזה כבר לא הצליחו להתאושש (רויטרס)

גם במשחק מול הדרום אמריקאיים, לדל בוסקה לא היו תשובות. המאמן המנוסה והכל כך מוצלח שהפך את הספרדים לאחת הנבחרות הגדולות בהיסטוריית הכדורגל, טעה בשנית בבחירת ההרכב וניהול המשחק, שוב ספג מכה ושוב נותר בצד הכואב של הלילה.  במונדיאל הזה, אין רחמים על אף אחת, גם לא על אלופת העולם או בשמה העדכני יותר: אלופת העולם היוצאת, ספרד.

בדקה ה-53 זה עוד יכל להתהפך כשסרחיו בוסקטס החטיא מול שער ריק ופספס הזדמנות ענקית להחזיר את הלה רוחה למשחק ואולי גם לחיים במונדיאל הנוכחי. דל בוסקה הימר בכל הכח ובכל מחיר על דייגו קוסטה בחוד כמושיע המחדש של המכונה הספרדית  אך המכונה התקלקלה והעקשנות עלתה לו ביוקר.  ומנגד זכינו לראות את הרוח המדהימה של צ'ילה וקהל אוהדיה שלא הפסיקו לשיר, לעודד ולהאמין לדקה ביציעים והתצוגה האדירה של השחקנים על כר הדשא. עם חוליית הגנה לוחמת ומתואמת היטב ושלישיית קישור מלהיבה ומפתיעה. ותשאלו את הגנת ספרד עד כמה. הם כבר יגידו לכם.

אוהדי צ´ילה. לא הפסיקו להאמין אפילו לא לדקה (רויטרס)

החלום נגמר: ספרד מתעוררת לבוקר אחר
ההתרסקות הספרדית אמנם תירשם בספרי ההיסטוריה אך העובדה כי הם לא לבד תוכל אולי להמתיק את הגלולה המרה. זה קרה לראשונה בשנת 1966. ברזיל שזכתה במונדיאל של שנת 1962, הגיע לטורניר כעבור ארבע שנים והתרסקה בשלב הבתים. כעבור 36 שנים זה קרה שוב. אלופת העולם, צרפת של זינדין זידאן הגיעה לטורניר  בקוריאה הדרומית ויפן 2002 ורשמה את אחת המפלות הגדולות בהיסטוריה כשלא הצליחה להבקיע אפילו שער בודד. 

שמונה שנים בלבד ושוב אלופת עולם הייתה חתומה על הפרק העגום בין הדפים.  לטורניר של 2010 שנערך בדרום אפריקה, הגיעה נבחרת איטליה עם הגביע המוזהב בארונה וגם החברים מארץ המגף נבעטו כבר בשלב הראשון. האזורי של קנבארו ובופון סיימה במקום האחרון בבית עם הפסד לפראגוואי ולסלובקיה ועוד תוצאת תיקו עם ניו זילנד. לשושלת "המכובדת" הזאת מצטרפת כעת גם ספרד 2014.

זינדין זידאן. גם הטריקולור שלו התרסקו בבתים (רויטרס)

אם לפני שריקת הפתיחה של הטורניר מליוני האוהדים ברחבי העולם היו בטוחים כי נבחרות כמו ספרד והמארחת, ברזיל בראשותו של נייאמר הצעיר הן ה-מועמדות הבכירות לזכות בתואר או לפחות לרוץ עד הסוף, המציאות הותירה אותנו עם תמונה אחרת לגמרי.  המציאות הותירה את חובבי הענף עם כישלונה הטרגי של אחת הנבחרות הגדולות בתולדות המשחק, שזכתה בשלושת התארים החשובים ביותר ברציפות וכעת התרסקה לחלוטין על אדמת הכדורגל. כשספרד בחוץ, כעת חובת ההוכחה, הציפיות של כ-200 מיליון התושבים והלחץ העצום רק גוברים על כתפיו של היהלום הברזילאי בן ה-22 בלבד.  אם יעמוד בלחץ או לא, רק הזמן יגיד. או שבעצם יהיו אלה יתר הפייבורטיות?

אגב, ה-0:2 של צ'ילה היה הראשון בהיסטורית המפגשים שלה מול הספרדים. נתון נוסף שעולה מהמשחק שנערך אמש באצטדיון המארקאנה הוא שחניכיו של דל בוסקה כשלו שוב תוך שנה על אדמת ברזיל. כזכור, בקיץ הקודם הלה רוחה הגיעה עד לגמר באותו אצטדיון בדיוק ושם הובסה 3:0 לניצוחו המוחץ של המסאטרו העולה במדינה – ניימאר.

ניימאר חוגג מול ספרד (רויטרס)

שלב הסיכומים: איך מתאוששים מנפילה שכזאת?
על אף איבוד האפשרות להמשיך לשלב שמינית  הגמר (הולנד 6 נק', צ'ילה 6 נק', אוסטרליה 0, ספרד 0 – כשנותרו בקופה שלוש נקודות בלבד) לספרדים נותר לשחק עוד 90 דקות מול האוסטרלים. האם דל בוסקה יתחיל להכין את דור העתיד או יתן לדור הגדול ביותר שיידע המדינה להפרד בכבוד?

שחקני נבחרת ספרד (רויטרס)

מצד אחד בסגל הקיים יש מספר שחקנים מבוגרים (צ'אבי, 34, צ'אבי אלונסו 32, איקר קסיאס, 33, פפה ריינה, 31, אנדרס אינייסטה, 30, פרננדו טורס, 30 ודוד וייה, 32) שככל הנראה לפחות חלקם כבר יתלה את נעליו מהנבחרת המשתקמת במהלך ההכנות ליורו 2016 וכמובן למונדיאל הבא בשנת 2018 ויש לבוסקה הוותיק את כל הסיבות בעולם לתת להם את הכבוד במשחקם הגדול האחרון במדי הלה רוחה ומנגד, דור העתיד של הנבחרת – "לה רוחיטה" שזכו רק בקיץ הקודם ממש כאן על אדמת הקודש בגביע אירופה עד גיל 21 והציגו את הכדורגל הסוחף והמבריק שזקני השבט כבר מתקשה להציג.

שמות כמו פרנסיסקו איסקו, אלברו מוראטה, חסה רודריגז, דניאל קרבחאל, אסייר יראמנדי ונאצ'ו פרננדס מריאל מדריד, טיאגו אלקנטרה מבאיירן מינכן, דוד דה חאה שוערה של יונייטד, סרג'י רוברטו, מארק ברטרה, כריסטיאן טייו ומרטין מונטויה מברצלונה, קוקה מאתלטיקו מדריד ועוד רבים וטובים שרק מחכים להזדמנות לקבל את המפתחות למכונה ובעיקר את חולצת ההרכב הפותח של דל בוסקה.

ספרד הצעירה חוגגת. הילדים מחכים להזדמנות (חגי ניזרי)

הפנים קדימה: ההחלטה הגדולה של דל בוסקה
למאמן בן ה-64 יש עוד חוזה בנבחרת עד ליורו בצרפת אך כעת האיש והשפם יעמוד בפני קבלת החלטה קשה. האם להתפטר מהתפקיד לאחר האכזבה האדירה או לקבל את ביקורת הציבור ולנסות לשקם את הנבחרת במו ידיו. הילדים המוכשרים כבר ממתינים להזדמנות ובוסקה ייתן את הדין בקרוב. ועד שספרד תתעורר למציאות חדשה, אנחנו נוכל רק להיזכר באלופת העולם הגדולה, לשעבר.