12 שנה הם חיכו לזה. בעצם, אולי הרבה יותר. קשה לתפוס עד כמה גדולה הייתה האובססיה של ריאל מדריד ל"דסימה", הגביע העשירי, אותו השיגו ביום שבת האחרון עם ניצחון דרמטי על אתלטיקו מדריד בגמר ליגת האלופות.
עבור ריאל מדובר ביותר מאליפות, ולאף אחד לא באמת אכפת מגביע המלך שגם בו זכו העונה. הגביע עם האוזניים הגדולות היה החלום הרטוב של הבלאנקוס, ובפרט של הנשיא פלורנטינו פרס. ז'וזה מוריניו הגיע כדי להביא את הגביע ונכשל, אבל קרלו אנצ'לוטי היה זה שהצליח בסופו של דבר להוריד את הקוף מהגב. יש דסימה.
המסע הארוך הזה החל בעונת 1955/56, בגמר הראשון אי-פעם של גביע אירופה. ריאל מדריד של אלפרדו די סטפנו גברה 3:4 על ריימס הצרפתית בפארק דה פרינס וחוותה לראשונה את טעמו של הגביע. הכוכב הארגנטינאי של ריאל כבש את השער הראשון לזכות הבלאנקוס, הקטור ריאל (צמד) ומרקיטוס הוסיפו.
איך נאמר זאת בעדינות, לריאל מדריד לא הייתה אז תחרות בקרבות היבשת. הקבוצה של הרודן פרנסיסקו פרנקו, שהפך אותה לפנים של ספרד בתקופת שלטונו, רשמה רצף זכיות בלתי נתפס, שספק אם ישוחזר בעתיד. ב-1957 הלבנים גברו 0:2 על פיורנטינה, בגמר שנערך בסנטיאגו ברנבאו. די סטפנו כבש גם בגמר הזה, הפעם מהנקודה הלבנה, ופרנסיסקו גנטו הוסיף את השני.
Video Player is loading.
Current Time 0:00
Duration -:-
Remaining Time -0:00
This is a modal window.
The media could not be loaded, either because the server or network failed or because the format is not supported.
Beginning of dialog window. Escape will cancel and close the window.
End of dialog window.
עוד שנה עברה, וריאל שוב הניפה גביע. ב-1958 היא ניצחה את מילאן 2:3 בהארכה, כשדי סטפנו, ריאל וגנטו כובשים ושומרים על המונופול האירופי של הבלאנקוס. חשבתם שנגמר? תחשבו שוב.
 |
| די סטפנו עם חמשת הגביעים. כבש בכל אחד מהגמרים |
|
| |
ב-1959 הם שוב פגשו את ריימס, ושוב ניצחו אותם בדרך לגביע רביעי ברציפות. אנריקה מתיאוס כבש את השער הראשון אחרי פחות מדקה ואלפרדו די סטפנו, איך לא, הוסיף את השני.
שוב נעבור שנה אחת קדימה, ל-1960, והבלאנקוס שוב אלופי אירופה. הפעם הם עשו זאת בסטייל עם 3:7 על איינטארכט פרנקפורט, במשחק שהתכבד בתוצאה הגבוהה בתולדות מפגשי הגמר של המפעל. על המופע ניצחו פרנץ פושקאש, שכבש ארבעה שערים, וכמובן די סטפנו, "רק" עם שלושער.
 |
| פרנץ פושקאש. רביעייה בגמר |
|
| |
לכל דבר טוב יש סוף, והרצף הבלתי-נתפס של ריאל נגמר אחרי חמישה גביעים. שש שנים אחר כך, ב-1965/96, היא הצליחה שוב להניף גביע כשגברה 1:2 על פרטיזן בלגרד. די סטפנו ופושקאש לא היו שם, אבל אמאנסיו אמארו ופרננדו סרנה דווקא כן. הגביע השישי כבר היה בארון, אלא שהרבה אבק נערם בארון הגביעים עד הגעתו של הגביע הנוצץ הבא.
32 שנים, לא פחות, עברו עד הגביע השביעי שנחת בבירת ספרד. אז הגיעה ריאל של יופ היינקס לאמסטרדם ארינה, למפגש עם יובנטוס של זינדין זידאן, אלסנדרו דל פיירו ופיליפו אינזאגי. פרננדו היירו, רוברטו קרלוס, פרננדו מוריינטס וראול פתחו אז ב-11 של המאמן הגרמני, אבל מי שהכריע את ההתמודדות היה פרדראג מיאטוביץ', שהעניק את הניצחון והמשיך את הספירה.
שנתיים חלפו, וריאל שוב הניפה גביע. איקר קסיאס הצעיר עמד אז בין הקורות, אבל את הגביע ההוא הניף פרננדו רדונדו אחרי 0:3 על ולנסיה בגמר כל-ספרדי בסטאד דה פראנס. פרננדו מוריינטס, סטיב מקמנמן וראול כבשו אז לרשת של העטלפים.
 |
| שחקני ריאל מדריד חוגגים (רויטרס) |
|
| |
ב-2002 הגיע התשיעי, ההוא שהחל את המירוץ ל"דסימה". ויסנטה דל בוסקה הביא עוד גביע לבלאנקוס, שניצחו 1:2 את באייר לברקוזן משער של ראול והשער ההוא, הבלתי נשכח, של זינדין זידאן.
 |
| זידאן חוגג את השער עם סלגאדו (רויטרס) |
|
| |
מאז ועד יום שבת האחרון לאוהדי הבלאנקוס היה חלום אחד. הם זכו מאז באליפויות ובגביעים, אבל החלום הגדול באמת התגשם רק בסוף השבוע, עם הניצחון המטורף בליסבון. עכשיו הם יתחילו מחדש את הספירה. אז איך אומרים 20 בספרדית?
 |
| ריאל מדריד חוגגת עם הגביע. סוף סוף דסימה (רויטרס) |
|
| |
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם