מתאוששת: מקסיקו כבר לא בימיה היפים

אחת הנבחרות שתמיד כיף לראות בטורנירים גדולים היא מקסיקו. מאז ומתמיד "לה ורדה" הציגה את הכדורגל הלטיני שמאופיין בתשוקה ולחימה עזה בכל נגיעה בכדור, אך הפעם מדובר בסיפור אחר לחלוטין. 'אל טריקולור' חולקת את בית א' עם ברזיל, קמרון וקרואטיה וקשה לראות אותה ממשיכה לשלב הבא, במיוחד לאור המצב החברתי הרעוע שמרחף מעליה מאז טורניר המוקדמות האיום.

המקסיקנים שמגיעים למונדיאל ה-15 בתולדותיהם, התרגלו לעלות בקלילות מהבית במרכז אמריקה, אך הפעם העניינים הסתבכו עבורם ולבסוף הם העפילו לפלייאוף רק בזכות ניצחון סנסציוני של היריבה המרה ארה"ב, שניצחה את פנמה בדקה ה-90. בסופו של דבר הם גברו בקלילות על ניו זילנד במפגש כפול, אך גם עובדה זאת לא השכיחה את הביזיונות הרבים בדרך לגביע העולם.

שחקנים ותיקים שהושעו בגלל שימוש בחומרים אסורים, שחקנים צעירים שהושעו בעקבות בילוי סוער עם נערות ליווי לא פחות משישה מאמנים שהתחלפו תוך חצי שנה, הם רק חלק מהבעיות הרבות שחוותה מי שבעבר הייתה הנבחרת החזקה ביותר במרכז אמריקה, בדרך לטורניר הגדול בברזיל.

אז איך נבחרת מקסיקו מגיעה אל המונדיאל הקרוב?

צ´יצ´ריטו מאוכזב. יצליח להצעיד את מקסיקו קדימה? (רויטרס)

מאמן: הררה, האלמוני ששם סוף למלחמות בחדר ההלבשה
בסופו של דבר מי שהוציא את העגלה מהבוץ היה דווקא מיגל "פיוחו" הררה, מאמן יחסית אלמוני בן 46 שהצליח לשים סוף למלחמות הפנימיות בחדר ההלבשה. הררה, שבעברו שיחק בשורותיה של אטלנטה המקסיקנית בתור בלם, חזר אליה בשנת 2002 כמאמן. קריירת האימון של מיגל לא מהמוצלחות ביותר, לפחות מבחינת תארים. עד כה ב-11 שנים הררה יכול להתפאר רק באליפות אחת, מדובר כמובן באליפות הקלאסורה עם אמריקה בשנה שעברה. בסופו של דבר תואר זה העניק לו את המפתחות לניהול הנבחרת.

מערך: 5:3:2
כפי ששמתם לב, הנבחרת הסימפטית ממרכז אמריקה הייתה במצב של כאוס מוחלט בזמן המוקדמות, כך שאי אפשר לקבוע עדיין מערך מוחלט. עד כה, במשחקי הפלייאוף מול ניו זילנד ובמשחקי ההכנה המעטים תחת שרביטו של פיוחו, מקסיקו עלתה במערך 5:3:2, אך חשוב לציין שבמשחקים אלו שיחקו רק השחקנים שמשחקים בליגה המקומית.

מיגל "פיוחו" הררה. המאמן האלמוני ששם סוף למלחמות בחדר ההלבשה (רויטרס)

נקודות תורפה: שחקנים מקומיים והגרלה קשה במיוחד
אין זה סוד שהנבחרת שמדורגת במקום ה-19 בעולם לא מגיעה במצב האופטימאלי לאליפות העולם. המאמן הררה הגיע ברגע האחרון כסוג של ברירת מחדל וצריך לאחות את השברים שהצטברו. כפי שהספקתם לקרוא בפסקה הקודמת, מי שהעלו בסופו של דבר את מקסיקו לטורניר הנכסף היו שחקני הליגה המקומית.

בדיוק כמו  שמשה רבינו שהעלה את בני ישראל לארץ המובטחת אך נשאר על הר נבו, כנראה שהרבה מאוד שחקנים מקומיים שהביאו את הלה ורדה למונדיאל, ייאלצו לראות את הליגיונרים הנוצצים קוצרים את התהילה. תשקללו את חוסר הניסיון של הררה בזירה הבינלאומית ואת הבעיות הפנימיות בסגל הירוקים ותקבלו לא מעט בעיות לקראת המשחקים מול קרואטיה, קמרון וכמובן ברזיל.

אוהדי מקסיקו. מקווים לראות כדורגל שמח (רויטרס)

למרות שהמצב לא אופטימאלי במיוחד, המקסיקנים מציגים בפנינו שחקנים שפשוט קל להתאהב בהם כמעט כל מונדיאל, כמו הוגו סנצ'ס, האיש שלימד את רביבו את הפליק פלאק, לואיס הרננדס כפילו של קניג'ה הארגנטיני, השוער הקטן והוירטואוזי חורחה קמפוס והגדול מכולם כמובן (תרתי משמע) קואטמוק בלאנקו העגלגל שיעלה הערב למשחק פרידה מהמדים הירוקים מול נבחרתנו הצנועה.

לקוראינו הצעירים שלא מכירים את הסקורר האדיר בן ה-41 שילבש את החולצה הירוקה בפעם ה-120 והאחרונה מול חניכיו של גוטמן. מדובר באחת האגדות הגדולות ביותר שיצאו אי פעם מיבשת אמריקה. החלוץ העגלגל שכבש לזכותה של הלה ורדה 39 שערים, זכה כמעט בכל תואר אפשרי במולדתו אך התפרסם ברחבי העולם לא רק בשל החוש האגדי שלו לקבור את הכדור ברשת, אלא בזכות דמותו הצבעונית שבכל פעם הפתיעה מחדש. 

מה לעזאזל בלאנקו מעולל? מיד תדעו

ביצועים עוצרי נשימה, חגיגות שערים שהצחיקו בכל פעם מחדש וכמובן אינספור ריבים וסולחות. כל אלו אפיינו את קואטמוק האגדי במהלך הקריירה הנפלאה שנמשכה 22 שנים וכללה 158 כיבושים. למרות הפנתיאון המרשים, חובבי הכדורגל יזכרו את הגיבור העגלגל בזכות "הקוואוטאמניה" (LA CUAUHTEMINHA)  . אנו מתכוונים כמובן לתרגיל המפורסם שבו בלאנקו אחז את הכדור בין שתי רגליו וזינק עימו בכל פעם שיריביו ההמומים ניסו להתקרב.

גם הפעם תוכלו למצוא בסגל הטריקולור טיטאנים רבים שמככבים בקבוצותיהם ברחבי אירופה. בין הקורות ניצב לו גיירמו אוצ'ואה, שוערה הנפלא של אז'קסיו הצרפתית, בהגנה תוכלו למצוא את הקטור מורנו מאספניול ודייגו רייס מפורטו, כאשר בחוליות הקישור וההתקפה תגלו את אנדרס גוארדדו מלברקוזן, ג'יובאני דוס סנטוס מויאריאל וכמובן את חאבייר "צ׳יציריטו" הרננדז עליו מוטלת האחריות הגדולה ביותר בסגל הירוקים.

גיירמו אוצ´ואה של אז'קסיו הצרפתית יעמוד בין הקורות (רויטרס)

כדאי לשים לב: מונדיאל רביעי למרקס, ולה סירב להגיע
למרות רשימת הליגיונרים המרשימה, רוב הסגל של הררה בנוי על שחקנים מהליגה המקסיקנית המקומית כאשר הבולט מביניהם הוא רפאל מרקס הבלתי נגמר. לא חברים, לא התבלבלתם. מדובר באותו בלם אגדי שזכה בזמנו עם ברצלונה הגדולה כמעט בכל תואר אפשרי ומשמש כקפטן ומנהיג בלתי מעורער של הירוקים.

״בשבילי זה רפא ועוד 10, הוא השחקן הכי חשוב שלנו ללא ספק בכלל״, הצהיר הררה על שחקנה בן ה-35 של קבוצת לאון המקסיקנית. למרות זאת, ועם כל הכבוד לטורניר המוקדמות הכושל, למאמן האלמוני ולמרקס, שייטול חלק במונדיאל הרביעי בחייו, הסיפור המרכזי של הלה ורדה הוא סירובו הלא ברור במיוחד של קרלוס ולה ללבוש את המדים הלאומיים של ארצו.

קרלוס ולה חוגג. לא הסכים לחגוג במדי הנבחרת הלאומית (רויטרס)

כל ילד קטן חולם כל לילה ולילה על הרגע הקסום בו יוכל לקחת חלק בטורניר הכדורגל הגדול בעולםף אך אצל ולה, השחקן הטוב והפורה של מקסיקו העונה, הסיפור שונה לחלוטין: ״אני לא ב-100 אחוזים בצעד הזה. אם זה המצב, אני מעדיף ששחקנים שהשקיעו בטורניר המוקדמות יקבלו את הצ׳אנס במקומי", אמר ולה למיגל הררה שהגיע עד לחבל הבאסקים כדי להיפגש עם הכוכב הסורר שמסרב ללבוש את המדים הלאומיים כבר כמעט שלוש שנים.

עם ולה או בלעדיו, הנבחרת המקסיקנית ודאי תספק לנו רגעים מעניינים מאוד בטורניר הקרוב בברזיל, אם לא על כר הדשא - אז מחוצה לו.

הסלפי של נבחרת מקסיקו לפני המשחק מול ישראל