בתום העונה הנוכחית ייפרדו קבוצות הכדורגל של העיר חיפה מהאצטדיון המיתולוגי קריית אליעזר, לאחר 59 שנים.
האצטדיון שהכיל בתחילה 17,000 מקומות, הוקטן ל-14,000 במשך השנים בגלל שינויים בטיחותיים כאלה ואחרים ובו התרחשו מספר רב של רגעים בלתי נשכחים. כעת, שחקני העבר נפרדים מהאצטדיון המיתולוגי.
אברם גרנט, מי שהוביל את מכבי חיפה לשתי אליפויות, מעלה זיכרונות: "הרגע הכי זכור לי הוא המפגש שבו ניצחנו במשחק העונה את הפועל ת"א 0:3 , כאשר הפועל הייתה קבוצה חזקה מאוד. הקרב בינינו לבינה היה קרב מרתק. המשחק הזה זכור לי במיוחד כי שבוע לפני כן הפסדנו למכבי קריית גת 4:0 במשחק הזוי, והפועל ת"א ניצחה את מילאן בגביע אירופה. הם היו מקום ראשון ואנחנו מקום שני וידענו שגם תיקו לא טוב בשבילנו".
עוד אמר גרנט: "אני זוכר את המשחק, זה היה שילוב אדיר של אופי, יכולת והבקעת שערים. יותר מכל אני זוכר את הקהל שלמרות ה-4:0 תמך בנו, וזה היה מרהיב". על אצטדיון קריית אליעזר אמר: "אחד המקומות שהרגשתי בבית. כשאתה יוצא מהמנהרה יציע ג' מצד ימין, יענקל'ה שחר מצד שמאל כמו יציע שלם, וכל הקהל האיכותי והטוב באמצע".
יוסי בניון שכיכב עם מכבי חיפה באצטדיון המיתולוגי, נתן את הזווית שלו: "לשמחתי, היו לי הרבה רגעים טובים ויפים במגרש הזה. לא קל לבחור משחק אחד... אולי שער הניצחון בדרבי 2:3 שהבקעתי את שער הניצחון (נגד רן בן שמעון) הייתה התפרצות אדירה של רגשות והיה משהו מיוחד באוויר באותו רגע".
"היו לי הרבה רגעים יפים", נזכר החלוץ רוברטו קולאוטי, אשר זוכר בעיקר את השער הראשון שלו באצטדיון, לאחר שהופעל עליו לחץ רב כשהגיע לקבוצה ולא הצליח להרשית: "הגול הראשון שלי שהיה מול הפועל ת"א, הוא אמנם לא גול יפה, לא מיוחד, אחד אפס קטן, אבל גם היה עלי לחץ להבקיע את הגול הראשון. היה לי חשוב אישית להבקיע את הגול הזה, כי כולם כבר החלו לדבר, אחריו הגיעו כבר הרבה גולים", אמר בחיוך קולאוטי.
 |
| אברהם גרנט. נזכר ברגעים יפים (איציק זיאת) |
|
| |
שחקן העבר, עופר מזרחי, אמר: "אני זוכר את האליפות של 88/89 עם אמציה לבקוביץ'. היינו צריכים תיקו בבית מול השנייה בטבלה הפועל פ"ת והשגנו את הנקודה אחרי שכבשתי את שער האליפות במשחק שהסתיים בתיקו אחת. האיצטדיון היה מפוצץ. לעולם לא אשכח את הרגע הזה. כל הילדות שלי עשיתי בהליכה ברגל למגרש, הייתי גם שותף למשחק בו ניצחנו 0:10 את מכבי ת"א. כבשתי צמד שערים במשחק שלצערנו לא צולם".
חלוץ העבר והפרשן בהווה, איציק אהרונוביץ' זוכר בעיקר את הדרבי: "אני זוכר את הדרבי של 1973 במלחמת יום הכיפורים. הגענו ללא הרכב ועלינו עם שחקנים צעירים. אני, שנחשבתי בגיל 18.5 לוותיק, הייתי שותף לניצחון גדול (1:4) מתוכם בישלתי שלושה שערים כאשר אחד הבישולים היה כשקיבלתי כדור ליד ספסל הפועל, חלפתי על כל שחקני הפועל כולל השוער יחיאל המאירי והוצאתי קטנה ליאשה שגלגל כדור פנימה".
 |
| קולאוטי בקריית אליעזר. "השער הראשון לא היה יפה" |
|
| |
אביו של אריק בנאדו ושחקן העבר, שלמה בנאדו, נזכר: "כבשתי שער בניצחון מול הפועל ת"א בשנת 72 בניצחון 1:3. שיחקתי בתפקיד הקשר. הפועל הובילה לעיני קהל שיא של 9000 צופים שזה נחשב להרבה אוהדים. כבשתי שער שוויון בדרך לניצחון".
ג'ובאני רוסו, שעשה שנים יפות מאוד באצטדיון, נזכר בעצב: "השנים הכי יפות שלי בכדורגל היו בקריית אליעזר, אליפות עם הפועל חיפה, שנים יפות מאוד עם מכבי חיפה. חבל לי שליגת האלופות לא הייתה בקריית אליעזר, אני חושב שבמגרש הזה היינו מנצחים 0:5 את מנצ'סטר יונייטד. זכורים לי במיוחד שני משחקי דרבי: הראשון שלי במדי הפועל ב-1997, הובלנו כבר 0:4 בסוף זה הסתיים ב-2:4. הבקעתי גול ובישלתי גול נוסף. רובי שפירא ז"ל היה מבסוט, אלי גוטמן היה באטרף. חשבתי שזה עוד ניצחון, לא ידעתי כמה זה היה חשוב להפועל. רק לאחר המשחק הבנתי את המשמעות מבחינתם לנצח בדרבי".
שחקן העבר, רוני רוזנטל, שמתגורר היום באנגליה, גם נפרד מקריית אליעזר: "הרגע הכי מרגש בשבילי הוא שלקחנו את האליפות הראשונה ב-84. בשריקת הסיום כשהאוהדים נכנסו למגרש, זאת הייתה הרגשה מדהימה. באמת שקשה להסביר את זה".
 |
| רוני רוזנטל. "קשה להסביר את ההרגשה" |
|
| |
מלך השערים בכל הזמנים, אלון מזרחי: "הרגע הזכור לי במיוחד היה המשחק מול פאריס סאן ז'רמן במסגרת גביע אופ"א בק.אליעזר. במשחק הראשון היה תיקו אחת משער של בניון. בדקה ה-83 בגומלין היה תיקו שתיים. בתוספת הזמן בניון מסר כדור מעל ההגנה ואני בעטתי לשער והכדור נכנס. אחרי הגול הייתה התפרצות רגשות שלא זכורה לי. שעה אחרי 15 אלף איש היו על הגדרות ולא הלכו הבייתה".
קשר העבר של הפועל חיפה ונבחרת ישראל ומאמנה של אחי נצרת כיום, טל בנין: "שני רגעים חרוטים בזכרוני מק.אליעזר. הראשון והעצוב היה כאשר הייתי שחקן נערים ויחד עם אלפים הגענו לאיצטדיון שם הונח ארונו של אבי רן ז"ל. הרגע המרגש היה כאשר עברתי לאיטליה ורובי שפירא ז"ל דאג במחזור הפתיחה לקחת אותי מק.אליעזר עם מסוק לכיוון נמל התעופה".
 |
| אלון מזרחי. "הקהל לא הלך הבייתה במשך שעה" |
|
| |
רפי אוסמו (הגדול): "הרגע הגדול היה האליפות ההסטורית ב-84 כאשר ניצחנו 0:1 את מכבי רמת עמידר משער של משה סלקטר שהתרומם לגובה בלתי נתפס וכבש בראש. היה לנו אפסנאי שאמר לשלמה שרף לפני המשחק שהדשא אותו דשא, רק שהפעם הוא צהוב".
מאמנה של בני סכנין, מרקו בלבול, שידע ימים יפים באצטדיון: "האליפות הראשונה ב-83 זה הרגע שהכי זכור לי. הדשא היה צהוב. אנשים ישבו במדרגות. זה היה רגע הסטורי בו מכבי חיפה הייתה לראשונה על המפה. הרגשנו שווים למכבי ת"א ולשאר הקבוצות".
 |
| אלון חרזי במדי מכבי חיפה. "זוכר את ה-2:3 על פ.ס.ז, היה טירוף" (עמית מצפה) |
|
| |
המגן הימני האגדי, איתן אהרוני: "הכי זכור לי זה היציאה ממלון דן שבמרכז הכרמל, ירדנו באוטובוס למשחק מול רמת עמידר. ליוו אותנו שוטרים וניידות. הדרך הייתה עמוסה בקהל והיה קשה להיכנס לאיצטדיון. הכי זכורה לי שריקת הפתיחה ומעל הכל שריקת הסיום והזכייה באליפות. אי אפשר היה להסתובב בעיר. היה קרנבל אדיר".
בלם העבר של מכבי חיפה והמנהל המקצועי של הפועל עכו, אלון חרזי: "אחד הרגעים הכי זכורים לי בק.אליעזר היה הניצחון על פאריס סן ז'רמן 2:3. הטירוף שהיה נגד כל הסיכויים היה משהו יוצא דופן. אני זוכר את השאגות וכל הטירוף אחרי השער. רגע גדול שלא ניתן לשכוח. עלינו באותה שנה לרבע הגמר בגביע אופ"א".
 |
| בנין. זוכר את אבי רן ז"ל (עמית מצפה) |
|
| |
זאהי ארמלי האגדי: "משחק האליפות ב-83-84 זה הרגע שהכי זכור לי. הגעתי במחזור העשירי. חיפה הייתה רחוקה 13 נקודות מבית"ר ירושלים. ב-20 מחזורים הבקעתי 13 גולים ועשינו את הבלתי ייאמן. אף אחד לא האמין שנרוץ לאליפות באותה שנה".
ברוך ממן, שמשמש כיום כמאמנה של אסי גלבוע מליגה א': "בתור קפטן, לזכות באליפות ב-83 במשטח דשא צהוב זה רגע השיא שלי. אני לא שוכח את היום הראשון אחרי האליפות הראשונה כאשר עברנו לק.חיים. הייתי בא כל יום ורואה מקרוב איך בונים מהיסודות את האיצטדיון החדש של ק.אליעזר שהיום כבר לא חדש ואנחנו למעשה נפרדים ממנו".
פיסת דשא ב-25 ש"ח, כסא ב-35 ש"ח
עיריית חיפה נפרדת מהאצטדיון שליווה את העיר וקבוצותיה כבר קרוב ל-60 שנה. בעיריית חיפה מתכננים את המכירה הפומבית הגדולה בתולדות ישראל - פיסות דשא ממוסגרות, כסא המנוי הוותיק או פריטים מחדר ההלבשה
באצטדיון תחולק חוברת בהוצאה מיוחדת וכן כרטיס הכניסה האחרון מעוצב וייחודי למזכרת. בנוסף, מתכננים בעירייה ובקבוצה אירוע פרידה מרגש אשר ייערך לפני שריקת הפתיחה, כולל טקס הוקרה לשחקני האליפות הראשונה, לרגל 30 שנה לזכייה בתואר.
חולצות וצעיפים מיוחדים לציון האירוע יימכרו בחנויות האצטדיון. לראשונה בתולדות ישראל מתכננים בעירייה ובחברת אתו"ס, החברה לאמנות תרבות וספורט, מכירה פומבית של כל חלקי וגורמי האצטדיון. בעיריית חיפה מתכננים, יום טרם הגעת הדחפורים שיהפכו את קריית אליעזר לשכונת מגורים לצעירים, מכירה פומבית של "רגשות".
האוהדים משתי הקבוצות, הפועל ומכבי חיפה, יוכלו לרכוש את האצטדיון בשלמותו. בעירייה באתו"ס מדברים על פיסות דשא ממוסגרות שיימכרו בין 20-25 ש"ח, כסא המנוי הוותיק של כל אוהד ואוהד יוכל להימכר לו ב -35 ש"ח וכמו כן מזכרות, כדורים, צעיפים, פרטים מהמגרש כמו רשתות או פריטים מחדרי ההלבשה יוכלו להימכר גם כן. בחיפה מתכננים להשתמש בכסף שייאסף למען הספורט העממי בעיר על כלל סוגיו ובפעילויות ספורט לציבור ברחב.
ראש העיר חיפה, יונה יהב, אמר בנושא: "הזיכרונות, השמחה, ההתרגשות, השערים הגדולים, האליפויות המרגשות והמשחקים הבלתי נשכחים, כל אלה הם מנת חלקו של "סבא אליעזר" האגדי, בו שיחקו הירוקים והאדומים, הביאו כבוד רב לעיר, ייצגו אותנו באירופה והפכו את חיפה לשם דבר בכדורגל האירופאי. עם גביעים ואליפויות רבות, אין ספק שסמי עופר יכפיל את היכולות הנפלאות. כעת הגיעה העת להיפרד ולומר תודה".
יו"ר אתו"ס, דני נישליס: "האצטדיון היה ביתם של החיפאים מזה עשרות בשנים. גדלנו עם האצטדיון ועכשיו ננציח אותו כפסל חי בבתיהם של האוהדים החיפאים שעם השנים יהפכו פריטים אלה לאספנות ולשימור".