ב"ש קיימה טקס זיכרון, ברקת: הכאב הוא אינסופי

כמדי שנה, ערכה הפועל באר שבע את טקס יום הזיכרון המסורתי לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. בטקס אותו מארגנת הדוברת ציפורה חלפון השתתפו המשפחות השכולות של אוהדי הקבוצה, הרב הראשי של העיר באר שבע, יהודה דרעי, האלוף במיל' דורון אלמוג, הבעלים אלונה ברקת, המאמן אלישע לוי, שחקני הקבוצה ואוהדים רבים.

לוטם זינו ורז רחמים הקריאו את שמות הנופלים והקשר גל אראל הקריא קטע סליחה. הקפטן אליניב ברדה הקריא את הקטע "חסר לי אח". הבעלים אלונה ברקת אמרה בטקס: "קהל נכבד, משפחות יקרות. אנחנו מצטרפים לבית ישראל במשפחות השכול שנפלו במלחמות ישראל ובתוכם אוהדי הפועל באר שבע. הצפירה מאפשרת להתייחד עם אותן משפחות שעבורן השכול הוא אינסופי; הוא לא עוזב וכמו כאב בצד שמסרב ללכת ונשאר בגופן ובנשמתן".

עוד אמרה ברקת: "עם ישראל התרגל למרבה הצער לשכול ולכאב. חירות עמנו נקנתה בדמם ובכאב אין קץ של משפחתם ובני חורין אנו בזכותם. אנחנו חייבים לשבור את שאון השגרה ולהצטער ולהתייחד. כולנו תקווה שלא תצטרפנה משפחות נוספות למשפחת השכול הגדולה מדי. אנו מתפללים שהיושב במרומים יעשה שלום עלינו ובכך ירפא במעט את פצעם של משפחת השכול. חובה עלינו להותיר לדורות הבאים ערכים של חינוך כי העצבות שלנו היא לא סימן לחולשה אלא לחוזקו של עמנו. משפחות יקרות אתן מקור כוח עצום ורב בשבילנו, דרכם של בניכן ובנותיכן הנופלים צוואת חיים היא לנו. יהי זכרם ברוך".

אלוף פיקוד דרום לשעבר, האלוף במיל', דורון אלמוג, אמר: "אני מבקש לייחד את דבריי לזיכרון, גבורה והתמודדות עם אובדן ועם שכול כי אם נמחק את הזיכרון לא נדע לומר מי אנחנו. המדינה היהודית היחידה בעולם ותפקידנו לעצב חברה חזקה ומדינה חזקה ולעולם לא לשכוח את מי שנתן את חייו למען אחרים. במלחמת יום כיפור איבדתי את אחי, ערן, והמסר במשפחה שלנו היה ונשאר שכולם הולכים לקרבי. חונכנו על ערכים של מסירות והקרבה".

ח"כ נחמן שי אמר: "אני נפעם מהאירוע הזה והתוכן שהקבוצה יוצקת ביום הזה. אנחנו נמצאים בעיצומו של השבוע המכונן בתולדות המדינה וחשוב שנזכור זאת בכל שלב וגם בספורט וכדורגל. ישראל היא מדינה חזקה ונחושה כי היא יצאה מהאבל והגיעה להישגים גדולים ואת ישראל הזו לא ניתן להביס".

ברקת בטקס (יגאל ברמן)

נדב וולנסקי בן ה-13 שהוריו נרצחו בפיגוע ביישוב "עלי" אמר: "הוריי חיו בחיים של פשטות והם בחרו לגור בגבעה ביישוב "עלי". הכנסת אורחים הייתה מורגשת תמיד בביתנו. היינו עושים ערבי שירה במשפחה ואבא שלי לימד אותנו את האהבה שלו לארץ והוריי שהיו גדולים מהחיים ציוו על משפחתי להמשיך הלאה".