מסי לא לבד: השקט שלפני סערת המונדיאל

6 אליפויות ה"לה ליגה", 2 גביעי המלך, 6 סופר קאפ ספרדי, 2 סופר קאפ אירופי, 3 ליגת האלופות, מדליית זהב אולימפית בבייג'ין וגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 אלו רק חלק מהתארים הקבוצתיים בהם זכה לאו מסי ב-26 שנים  באחת מקריירות המשחק המפוארות שידעה היסטוריית הכדורגל מאז ומעולם. חשבתם שרשימה זאת ארוכה?

כדורגלן השנה בעולם, כדורגלן השנה באירופה, 3 פעמים כדורגלן השנה בספרד, 4 פעמים מלך השערים בליגת האלופות, 2 פעמים מלך השערים בספרד וכמובן לקינוח 4 זכיות בכדור הזהב של פיפ"א. לא התבלבלתם, ספירה זאת היא לא עוד חלק מהחד גדיא, אלא רק כמה תארים אישיים אותם קטף הפרעוש בחלוף השנים.

כמובן שאם היינו מציינים את כל זכיותיו הקבוצתיות והאישיות של "אל דיוס" היינו מגיעים לאורך של רשימת קניות לפני ליל הסדר, אך למרות הפנתיאון הבלתי נתפס כולנו יודעים עם כמה תארים סיים הפרעוש את העונה האחרונה. כן חברים, אפשר לקרוא לילד בשמו, מדובר במשבר. לא שחלילה באנו לחרוץ עולמות, אך שנה זאת הייתה ללא ספק שנת השפל של מסי עד כה.

אין ספק שמבחינת עיתוי, ליונל לא יכל לבחור זמן יותר גרוע. בעוד ימים ספורים הפרעוש יוליך את נבחרתו למונדיאל על אדמתה של היריבה השנואה ברזיל וכולם יודעים שאות הקין שמלווה אותו בכל פעם שהוא לובש את המדים הלאומיים, רק ילך ויגדל אם הוא לא יחזור עם הגביע הנוצץ. אנו בטוחים כי סיטואציה זאת לא קלה עבור הפנומן אך אל דאגה. הגדולים ביותר הגיעו לאותו מעמד במצבים הרבה יותר קשים וחזרו ממנו כאגדות דשא מפוארות.

כוכב גדול שבהחלט יכול לספר לידידנו הארגנטינאי על משברים לפני מונדיאל הוא זינאדין זידאן. הקשר הצרפתי שייזכר לעד כאחד הווינרים הגדולים שידע המשחק, נחשב עד לגיל 26 (אותו גיל של מסי) כלוזר הנצחי של הכדורגל העולמי.

ליאו מסי מאוכזב. התקופה הקשה בקריירה (רויטרס)

אני לוזר?!?: הקוסם שהביא לצרפת את גביע העולם
אותה תווית לא מחמיאה במיוחד הודבקה לזיזו לראשונה בעונת 1995/6. "הקוסם ממארסיי"  שהיה באותם ימים כוכבה הבלתי מעורער של בורדו, הוליך את הקבוצה מדרום צרפת עד לגמר גביע אופ״א מול באיירן מינכן שבו הגרמנים ניצחו בקלילות 1:5. למרות ההפסד הצפוי כל חיצי האשמה הופנו לכוכב הגדול שברח מאחריות דווקא ברגע האמת. גם בעונה לאחר מכן הצרפתי ממוצא אלג׳יראי מצא את עצמו שוב, רק עם מדליית הכסף. הפעם היה זה במדי יובנטוס. מדובר כמובן באותו גמר סנסציוני שנערך באצטדיון האולימפי במינכן בו הגברת הזקנה פגשה את דורטמונד לגמר ליגת האלופות.

על הנייר, זה היה אמור להיות אחד ממשחקי הגמר הכי חד צדדים עבור האיטלקים. לצערם, הכוכב הגדול, אלסנדרו דל פיירו, נותר מחוץ להרכב הביאנקונרי בעקבות פציעה ושוב האחריות הגדולה נפלה על כתפיו של הארכיטקט. רצה הגורל ובפעם השנייה ברציפות הוא כשל במעמד הקריטי וראה את הצהובים שחורים מפתיעים את כולם עם ניצחון 1:3 שנחשב עד היום לאחת ההפתעות הגדולות שנראו אי פעם בצ׳מפיונס.

זידאן במדי יובנטוס. אז הוא עוד היה נחשב ללוזר (רויטרס)

בוודאי לא תופתעו לגלות שגם בעונה לאחר מכן זינאדין שוב הגיע עם הזברות עד לבאר ולא הצליח לשתות ממנה, הפעם הייתה זאת ריאל מדריד שניצחה את יובה בגמר האלופות וקבעה מאזן פשוט מביך עבור הכוכב הצרפתי- 3 הפסדים רצופים ב-3 משחקי גמר.

בדיוק עם רקורד עלוב זה הגיע זיזו למונדיאל ב-1998, מונדיאל שנערך על אדמת צרפת. כשכל העיניים נשואות אליו, זידאן כשל ברגע האמת כשבמשחקה השני של הטריקולור מול ערב הסעודית הוא איבד את ראשו, דרך על הקשר הסעודי פואד אנואר והורחק לשני משחקים.

זידאן. מאותו משחק הכל השתנה (רויטרס)

כמובן שהצרפתים המתוסכלים לא מחלו לכוכבם הגדול והאשימו אותו בחוסר אחריות משווע. כנראה שהרחקה זאת שינתה משהו בקופסא של זינאדין שחזר אדם שונה לחלוטין. כבר מהרגע הראשון הוא לקח את המושכות והוביל את חניכיו של אמה ז'אקה הישר למעמד הגמר מול ברזיל הגדולה. באותו גמר הוא הבקיע צמד בלתי נשכח, הוליך את נבחרתו לניצחון 0:3 ונחקק בדפי ההיסטוריה בתור הווינר הגדול ביותר של "הכחולים" בכל הזמנים.

מאותו הרגע ועד לסיום הקריירה (שכלל כמובן את אותו מפגש חזיתי עם חזהו של מרקו מטראצי), אלילת המזל לא עזבה לרגע את הווינר הנצחי. שנתיים לאחר המונדיאל הוא השלים דאבל מפואר עם הטריקולור וזכה עימה באליפות אירופה שנערכה בצוותא בבלגיה והולנד ולאחר שנתיים הוא כבש את אחד משערי הניצחון היפים שנכבשו אי פעם כשהעניק לריאל סוף סוף את גביע האלופות עם ניצחון 1:2 על לברקוזן בעונת  2001/2.

מחדר הניתוחים אל פודיום המנצחים: רונאלדו עושה היסטוריה
כפי שכולנו יודעים, העולם הוא כמו גלגל, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. בדיוק בגמר שזיזו הפך לאל בקרב חובבי הכדורגל, רונאלדו הברזילאי "חטף" ממנו את תווית הלוזר. כן חברים, בזמן שזידאן היה על גג העולם, התקשורת ברחבי תבל פרסמה כי פנומנו, הכוכב הגדול ביותר של הסלסאו פשוט קרס בחדר ההלבשה מרוב לחץ. גם לאחר הטורניר בצרפת הנאחס לא עזב את רגליו של החלוץ האגדי.

ב-1999 הוא קרע את הרצועה הצולבת במדי אינטר ונעדר לתקופה ארוכה של 10חודשים אך הייתה זאת רק ההתחלה של התקופה השחורה עבורו. כל עולם הכדורגל הזיל דמעה ב-12/4/2000 כשרוני הצליח להשתקם ולחזור לכר הדשא אך שוב קרע את אותה רצועה ארורה ונכנס בפעם השנייה לחדר הניתוחים.

לא הרבה האמינו שהוא יחזור לכר הדשא. פנומנו לאחר הפציעה האיומה

לא הרבה אנשים חלמו ש-R9 יוכל לחזור לשחק, אך הוא עשה זאת בדיוק בזמן. למרות מצבו העדין לואיס פליפה סקולארי, האמין בו והזמין אותו לסגל הנבחרת למונדיאל שנערך בדרום קוריאה ויפן בשנת 2002. בדיוק כמו 4 שנים לפני, גם בטורניר זה פנומנו הצעיד את הסלסאו כל הדרך לגמר, רק שבניגוד למונדיאל בצרפת, הפעם הוא גם הניף את הגביע העולמי לאחר שכבש צמד בגמר מול גרמניה בניצחון 0:2.

דייגו במונדיאל בספרד. באותם ימים אי אפשר היה לשלוט בנער הסורר

אם כבר התחלנו כתבה זאת עם כוכב ארגנטינאי ענק, אז למה שלא נסיים אותה עם אחד כזה, אנו מתכוונים כמובן לדייגו ארמנדו מראדונה. אין עוררין על כך שאל דיוס הוא ללא ספק השחקן האהוב ביותר על אוהדי האלביסלסטה בכל הזמנים. למרות האהבה העצומה שהתכולים לבנים הרעיפו על אלילם בחלוף השנים, אי שם בתחילת שנות ה-80 הוא נחשב לפרא אדם בלתי ניתן לריסון.

דייגו כבר נכתב בדפי ההיסטורה של נבחרתו, האם גם לאו ?(רויטרס)

הכול התחיל במונדיאל בספרד ב-1982. האלביסלסטה הגיעו לטורניר זה כאלופי העולם ודייגיטו הגיע כיהלום הנוצץ והמבטיח ביותר של נבחרת זאת. כל העולם נשא את עיניו לנער הצעיר שבאותה תקופה חתם על חוזה מבטיח בברצלונה אך בסיומה של אליפות העולם הוא אכזב את כולם שבעט בפראות בז'או בטיסטה דה סילבה הברזילאי וסיים את דרכו בהרחקה מביכה.

למזלם של הארגנטינאים, אחרי 4 שנים "אל דיוס" חזר חד ומפוקס יותר מתמיד. למרות פציעות קשות ותקופה לא קלה בבירת קטאלוניה, מראדונה הגיע למונדיאל במקסיקו ב-1986 והציג את היכולת הטובה ביותר שאי פעם הציגו על כר הדשא הירוק. בסופו של דבר בטורניר זה הילד העני מעיירת הצריפים "ויז'ה פיוריוטו", זכה בגביע הנוצץ והפך לשחקן הגדול ביותר בדפי היסטוריה, מי יודע, אולי במונדיאל הקרוב שמו של ארגנטינאי אחר ייכתב בדפים אלו.