ישנם לא מעט קריטריונים שקובעים האם בסוף הקריירה שחקן מסויים נחשב לאגדת דשא או לעוד סתם שחקן מהמניין. כמובן שכל חלוץ יספר על כמות השערים שכבש, הקשר יתפאר במסירותיו המבריקות, הבלם יתהדר בתיקולים המוצלחים והשוער יחתום עם סיפורים על הצלות עוצרות נשימה. אין ספק שכל הנתונים הללו חשובים ומשמעותיים, אך ישנו קריטריון אחד שקובע בסוף הדרך האם היית משהו מיוחד.
לא, אנחנו לא מתכוונים לכמות התארים איתם סיימת את הקריירה, אלא לכינוי שקיבלת מאוהדי קבוצתך. אם עד כה במבחן הלמה עסקנו בהסברים לשמות הקבוצות ולכינויהן, עתה נעבור לרמת הפרט כשנציג בפניכם את ההסברים הרבים לכינויים המעניינים ביותר בעולם הכדורגל.
חושבים שגם אתם יודעים למה? כנסו למבחן הלמה ואולי תטוסו למשחק של בארסה מול אתלטיקו מדריד. לחצו כאן
הכינויים המחמיאים ביותר ניתנו בעקבות יכולת אישית אדירה שהותירה חותם על האוהדים המסורים - אייל ברקוביץ׳ לדוגמא כונה "הקוסם" בשל מסירותיו הגאוניות. כולנו יודעים עד כמה אוהבים בארגנטינה את גדול השחקנים דייגו ארמנדו מראדונה, כנראה שזאת הסיבה שהדביקו לו את הכינוי ״אל דיוס״ (האל). אם כבר הזכרנו את אליל האלביסלסטה, אז בוודאי שלא נעשה איפה ואיפה ונזכיר את כוכב הסלסאו - רונאלדו. עוד הרבה לפני שמלך שערי המונדיאלים בכל הזמנים זכה לתוספת הלא כל כל מחמיאה ״השמן״ הוא כונה ״פנומנו״ בשל יכולתו הפנומנלית.
|
מחווה שגרתית ל"אל דיוס" מראדונה. |
|
|
כמובן שקטגוריה נפוצה של כיוניים נקבעת על ידי משחקי שמות - זלאטן איברהימוביץ' זכה לכינוי איברה קדברה, זינאדין זידאן קיבל את הכינוי זיזו. שחקנים נוספים שקיבלו כינוי שנגזר משמם הם גבריאל בטיסטוטה וכריסטיאנו רונאלדו. הסקורר הארגנטיני מכונה "באטיגול" בשל יכולת הכיבוש האגדית. במקרה של הפורטוגלי פשוט לקחו את האות הראשונה משמו ומשם משפחתו והוסיפו לקינוח את מספר חולצתו ומה קיבלנו? נכון CR7.
|
תנו לי C תנו לי R תנו לי 7. ומה קיבלנו? |
|
|
עוד סדרת כינויים מחמיאה ניתנה היישר מבית המלכות. לסדרה זאת נוכל לשייך כמובן את אלסנדרו דל פיירו "הנסיך" הבלתי מעורער של יובנטוס. בניגוד לאלכס שעזב/הועזב את אהובת נעוריו מטורינו, פרנצ'סקו טוטי היה וישאר לעד "הקיסר" הבלתי מעורער של רומא.
|
נצר לבית המלוכה. הנסיך והקיסר |
|
|
אם עד עכשיו עסקנו בכינוים שנובעים מיכולת, משחקי שמות ותארי מלוכה, הגיע הזמן לעסוק בכאלו שהגיעו בזכות תכונה בולטת או סגנון משחק. כולנו יודעים שכר הדשא מלא בלא מעט שחקנים לא כל כל נורמלים בלשון המעטה. יחד עם זאת, רק יחידי הסגולה מקבלים כינויים על כך. בדרום אמריקה למשל תוכלו למצוא את מרטין "אל לוקו" (המשוגע) פאלרמו או את אקס בית"ר ירושלים, סבסטיאן "לוקו" אבראו. לא רק ביבשת הרחוקה מעריכים משוגעים, אוהדי גלאזגו ריינג'רס לדוגמא העניקו לג'נארו גאטוסו ששיחק בשורותיה בשנת 1997 את השם "לב אמיץ" על חוסר הפחד מכל יריב אכזר.
|
ג´נארו גאטוסו. הגרזן שהפך למאמן |
|
|
ישנם כינויים פחות מחמיאים בקטגורייה זאת. אקס אינטר מרקו מטראצי לא היה נוהג לרחם על יריביו ופעמים רבות נהג להיכנס בהם בברוטאליות, אולי זאת הסיבה שהשחורים כחולים הדביקו לו את השם "מטריקס", שם שנלקח מסרט הפעולה האגדי. אחד השחקנים הקשוחים והאכזריים בעולם היה כמובן אנדוני גויקוצ'אה ששיחק באתלטיק בילבאו מ-1975 עד 1987. אותו קשר שגמר לא מעט קריירות זכה בכינוי הלא כך כך מחמיא "הקצב מבילבאו".
|
לא כל הכינויים מחמיאים. חולצה לכבודו של "הקצב מבילבאו" |
|
|
אין ספק כי קטגוריית הכינויים הכי צבעונית היא קטגוריית המצויירים. סרחיו אגוארו מכונה "קון" בעקבות דימיון בלתי מסובר לגיבור מצוייר מתכנית ילדים ארגנטינאית, בדיוק מסיבה זאת קיבל סבסטיאן ג'ובינקו את הכינוי החביב "הנמלה האטומית”. מסתבר שלא רק דמויות מצויירות מסדרות ילדים מקבלות ייצוג בעולם הכדורגל. ז'יבאנילדו ויירה דה סואוזה אותו אתם מכירים כמובן בתור האלק קיבל את שמו מאביו בגלל הדמיון העצום לכוכב הקומיקס האלק האיום.
|
האלק. משתייך לקטגוריית הכינויים הצבעונית ביותר |
|
|
חשבתם שקטגוריית המצויירים הזויה? מה תאמרו על קטגוריית החיות? ליונל מסי אולי ירש מדייגו מראדונה את הכינוי "אל דיוס" בו נגענו בתחילת הכתבה, אך רובכם בוודאי מכירים את הכינוי "La Pulga" (הפרעוש) בשל זריזותו ושיעור קומתו הנמוך. כוכב ארגנטינאי נוסף שזכה לכינוי מעולם החרקים הוא כמובן קלאודיו "פייחו" (הכינה) לופס. לעמודת כינויים זאת נוכל לשייך גם את אריאל "אל בוריטו" (החמור) אורטגה ואת ראדמל "אל טיגרה" (הנמר) פלקאו, אך הכינוי המיוחד ביותר שנלקח מגן החיות הוא "הנשר הקירח" שניתן לחלוץ העבר האיטלקי - אטילו לומברדו בשל פדחתו המבריקה והסקפטית משהו.
|
חיות חיוכים וכינויים. "אל טגרה" פלקאו וחברו |
|
|
מסתבר שלא רק גנים עוברים בתורשה מאב לבנו. אי שם בשנות ה-80 חואן רמון ורון כונה על ידי אוהדי אסטודיינטס "לה ברוחה" (המכשפה) בשל שערו הארוך. חלפו מספר שנים ובנו, הלא הוא חואן סבסטיאן ורון, קיבל בעצמו את הכינוי "לה ברוחיטה" (המכשפה הקטנה). דוגמא נוספת לכינוי שעבר בתורשה נלקחה אי שם ממקסיקו, שם חאבייר הרננדס גוטיירס קיבל את הכינוי "האפונה" בשל עיניו הירוקות. מי שירש את כינויו הוא כמובן חאבייר "צ'יצ'אריטו" הרננדס (האפונה הקטנה) שכיום מככב במדי מנצ'סטר יונייטד.
|
משפחה מכשפת. ורון האבא ו-ורון ג´וניור ברגע של אושר |
|
|
נוכל לספר לכם על עוד הרבה יורשים למיניהם, אך נחתום בהסבר המשעשע לכיניוי של גונסאלו היגוואין. האם תהיתם פעם מהיכן לעזאזל הגיע הכינוי "פיפיטה" (המקטרת הקטנה). מסתבר שאביו של גונסאלו - חורחה, היה בעצמו כדורגלן לתפארת בעברו, אך משום מה מבנה האף שלו הזכיר לצופים הארגנטינאים מקטרת, בדיוק בשל כך הם הדביקו לו את השם אל פיפה, כולכם כבר יכולים לנחש את משמעות הכינוי.
|
הכל נשאר במשפחה. צ´יצ´אריטו ואביו |
|
|
כולנו יודעים כי חגיגות שערים הן דבר שיגרתי בכדורגל, אך האם ידעתם שישנם יחידי סגולה שקיבלו את הכינויים שלהם בעקבות חגיגתם הססגונית. אדינסון קבאני למשל מכונה "אל מטאדור" בעקבות תנועת המטאדור השיגרתית. חברו לנבחרת אורוגוואי, לואיס סוארס, קיבל את הכינוי "אל פיסטולרו" (האקדוחן) בגלל תנועות הירי המפורסמות אחרי כיבושים. עם כל הכבוד לחלוצי הסלסטה. עבורנו הכינוי המפורסם בישראל הודבק לאלון מזרחי שקיבל את הכינוי אווירון בזכות התנועה האופיינית בה חגג כל פעם מחדש.
|
אלון "האווירון" מזרחי. הכינוי המפורסם ביותר בישראל בכל הזמנים |
|
|
אחרי שנגענו כמעט בכל קטגוריה אפשרית, הגיע הזמן לחזור לעוד קריטריון די בנאלי למתן כינויים. לא מעט כדורגלנים קיבלו את שמות החיבה בשל מבנה גופם או סימן היכר מפורסם. חרמן דניס החסון נקרא "אל טנקה". לעומתו, אנחל די מאריה בורך בכינוי "פידאו" (האיטריה) בשל גופו הדקיק והארוך. לא רק על מבנה גוף מקבלים כינוי, גם על פריזורה מסויימת. פאבריציו ראבנלי למשל כונה "הנוצה הלבנה" בשל צבע שיערו, רוברטו באג'יו הדגול יזכר לעד בתור "הצמה האלוהית" בגלל רעמת שיערו האחורית שהתנפנפה באלגנטיות. |
האיש, הצמה והכינוי. רוברטו באג´יו והפריזורה הידועה |
|
|
ברור לכם שאת מיטב הכינויים שמרנו לסוף נכון? הנה לכם שלושה סיפורים משעשעים שיחתמו את כתבה זאת. בגיל 16 אזיקייל לאבצי שמשחק כיום בפ.ס.ז' נזרק מקבוצת הנוער המפורסמת של בוקה ג'וניורס. כנראה שאירוע זה השפיע על הארגנטינאי הצעיר שהחליט לפרוש מכר הדשא והתחיל לעבוד עם אחיו הבכור בעבודות חשמל מזדמנות. רצה הגורל ולאבצי הנמרץ חזר לשחק בקבוצת אסטודיינדס סנטה פה מהליגה השלישית, והפך במהרה לחביב הקהל שמיד הדביק לו את הכינוי " אל פוצ'ו" (החשמלאי).
|
ללא ספק בחור מחשמל. "אל פוצ´ו" בפעולה |
|
|
סיפור דומה נוכל לספר לכם על חלוץ העבר חוליו קרוס, ששיחק במועדונים גדולים כמו פיינורד, לאציו ואינטר. רבים לא יודעים, אך לפני שהסקורר האגדי התחיל לחורר רשתות ברחבי עולם הוא עבד עם אביו הגנן שהיה אחראי לתחזוק הדשא במגרשה של באנפילד. באחד האימונים בו הגיעו האבא והבן לעבודת גננות שיגרתית, לקבוצה הקטנה מבואנוס איירס היה חסר שחקן בחלק הקידמי. אוסקר לופס שאימן באותם ימים את באנפילד לא חשב פעמיים והציע לגנן הצעיר למלא את תפקיד החלוץ. קרוס ג'וניור כמובן נענה להצעה בחיוב והפך לחיית רחבה אדירה, חיה שגם קיבלה את הכינוי המשעשע "El Jardinero" (הגנן)
|
חוליו קרוס. גנן גידל כדור בגן (רויטרס) |
|
|
חושבים שגם אתם יודעים למה? כנסו למבחן הלמה ואולי תטוסו למשחק של בארסה מול אתלטיקו מדריד. לחצו כאן
אם כינויים כמו החשמלאי והגנן עוד אפשר להבין, מה תאמרו על כריסטיאן "סבוזה" (הבצל) רודריגס. אומנם בעונה הנוכחית הקשר הנפלא לא רואה יותר מדי דקות בהרכבו של צ'ולו סימאונה באתלטיקו מדריד, אך בתחילת הקריירה בפניארול הוא היה אחד משחקני האגף הפעלתנים ביותר שצמחו באורוגוואי. עד כמה פעלתן אתם שואלים? כל כך פעלתן עד שהגנות היריבה היו פשוט ממרמרות בבכי בגללו, מה שהעניק לו את הכינוי הססגוני. זהו חברים חתמנו כתבה נוספת במבחן הלמה שלנו, אין לכם מה לבכות, יש לנו עוד סיפורים רבים עבורכם בכתבות הבאות.