בתפקיד היורש: כשתהיה גדול, תהיה עומר גולן

ללידור כהן יש סיפור סינדרלה קלאסי. הלהיט החדש של מכבי פתח תקווה גדל בשכונת עמישב, בבית שבו היו שני חדרים, עם אח ואחות באותו חדר, כשההורים היו בחדר השני. הוא שיחק כדורגל במתנ"ס של השכונה, עד שיום אחד הם פגשו את מכבי פתח תקווה.

עמישב ניצחה את מכבי, שנחשבה לטובה ממנה בכל הגילאים. לידור כבש שבעה שערים. "המאמנים אמרו לי שהם רוצים שאגיע לקבוצה, אבל לא היה לי כסף להגיע לאימונים באוטובוסים", נזכר לידור כהן, "אז המאמן אמר לי לבוא רק למשחקים. אמרתי בסדר".

כהן זוכר היטב את התקופה בילדים: "היה לנו דרבי נגד הפועל פתח תקווה, לא היה לי איך להגיע למשחק. בסוף שלחו לי מונית ספיישל, הגעתי ונכנסתי בלי חימום ובלי הכנה, כבשתי שלושה שערים, הסתיים ב-7:7".

"לא הייתי קורא לזה סיפור סינדרלה", אומר כהן בצניעות שמאפיינת אותו, "אבל אני חושב שלאחרים היה קצת יותר קל ממני. ללימודים בקושי הייתי הולך, לא היה פשוט. בנוער הציעו לי לאמן ילדים בבית הספר לכדורגל, לייצר הכנסה. הקבוצה עזרה לי מאוד. עשיתי את זה במשך שנתיים, יש אפילו שני ילדים שאימנתי שדי מתקדמים עכשיו, אני עוקב אחריהם".

בני משפחתו וחבריו מעידים עליו שהוא די שקט, והקשר/חלוץ מודה שיכול להיות שהתכונה הזו די בעוכריו: "אם יקרה לי משהו, לא אוציא את זה ואספר. אני מכונס בתוך עצמי, יכול להיות שזה לא טוב. אני בעיקר קרוב לאחים שלי, למרות שהם כבר לא גרים איתי, אבל אנחנו מדברים כל יום, הם מגיעים גם לכל המשחקים".

שקל פרישה, בלבול התעקש שיעלה לבוגרים
השינוי הגדול הגיע כשקובי אז'ובל ואילן קאיקוב הגיעו לנערים ונתנו ללידור את מה שהוא היה צריך, את מה שלמעשה היה חסר לו במשחק, טכניקה ויסודות. הם אפילו לקחו את גביע המדינה ביחד, אבל לידור עדיין לא היה מרוצה. "היה לי מאוד קשה כשעברנו למגרש הגדול, פחות התבלטתי. הייתי נמוך מאוד, לא פיזי, אבל בנוער הכל השתנה".

לידור כהן באימון. חולם בגדול (רדאד ג´בארה)

"תמיד האמנתי בעצמי, אף פעם לא עברו לי מחשבות בראש על פרישה. יש לי מוטיב מנחה ששום דבר לא יעצור אותי בדרך להצלחה. אמרתי שאני אגיע לאן שאני רוצה להגיע, לשחק בהרכב של הבוגרים".

"אולי היה משחק אחד ששיחקתי בנוער", נזכר, "שיחקתי מחצית בעונה הראשונה בנוער נגד הפועל כפ"ס. בשנה השנייה אמרתי שאני חייב להתעורר, אבל שישה משחקים ראשונים הייתי על הספסל. בקיץ גבהתי משהו כמו 20 סנטימטר, אבל עדיין לא שיחקתי. אמרתי לעצמי 'אם אני לא משחק בעונה הזו, אני גומר את הסיפור'. לקבוצה לא הלך, קיבלתי הזדמנות במשחק נגד הפועל תל אביב בבית, כבשתי שער ובישול, בסוף סיימתי את העונה עם שמונה שערים".

לידור כהן עם אחותו לינוי ואחיו תומר

בשנה השנייה של הנוער לידור התגייס, אך היה בצבא במשך שלושה חודשים בלבד. "רצו לשים אותי בג'וליס, האימונים בנוער היו ב-19:00, ושם מסיימים בשעה שש. בסוף יצאתי מהצבא. בעונה שעברה קיבלתי זימון לנבחרת ממיכאל ניס, אבל פספסתי את זה כי לא עשיתי צבא. אני מתחיל להשלים שירות לאומי בקרוב, אמנם כאב לי שלא באו לקראתי, אבל הכל לטובה. מאוד חשוב לי לשחק עבור נבחרת ישראל, זה גם סוג של חלום".

מרקו בלבול אימן בזמנו את הקבוצה הבוגרת, הוא רצה שלידור יגיע לאימונים עם בוגרים, ושיישחק בינתיים עם הנוער. בדיוק כשהכל התחיל להתחבר, הקשר שחק את הסחוס ונעדר לתקופה ארוכה. במשחק שחזר, הוא שבר את היד. "זו הייתה עונה רעה מאוד, סיימתי אותה עם שני שערים. נשארנו בליגה, אבל כולם שאלו 'מה לידור כהן עשה כדי שנעלה אותו לבוגרים?', הקבוצה גם בדיוק ירדה ליגה".

לידור כהן חוגג. הפך סקורר (משה חרמון)

"כשעושים דברים בשלמות, אי אפשר להיכשל"
משה סיני ביקש לראות את לידור לפני שהתחיל העונה הנוכחית. "הוא אמר לי אחרי מספר אימונים שהוא רוצה אותי אצלו. נכנסתי במחזור הראשון, וגם בשני כמחליף, ומאז שיחקתי המון. הייתי משחק קשר אחורי בלאומית. משה רצה אותי שם, נגמרה העונה ועלינו ליגה. לא שיחקתי, אבל אז נתנו לי את חולצת ההרכב נגד מכבי תל אביב בבלומפילד, ב-2:2. שיחקתי טוב, שבוע אחרי זה נגד בני סכנין לא שיחקתי בכלל".

"משה פוטר אחרי סכנין, הגיע ייטב (לוזון, א.נ) ואחר כך רפואה. לא הייתי בסגל בכלל בשני המשחקים האלה, בתוכי הרגשתי שאני יכול לעזור לקבוצה. התייעצתי עם הסוכנים שלי, הם אמרו שהם יכולים להעביר אותי לליגה הלאומית, אבל גלעד (קצב, א.נ) אמר לי שהוא מאמין שההזדמנות תגיע. אני אוהב את המועדון, החלטתי להישאר".

לידור כהן. צניעות ועבודה קשה

שלומי אבן עזרא, שאימן אותו בילדים וכעת משמש כסוכנו ביחד עם גלעד קצב, מדבר על הילד בגאווה: " לידור זה אחד מהשחקנים החביבים והאהובים עלינו. יש בו מסירות והתמדה שלא רואים אצל כל שחקן, כל כולו בכדורגל ובעזרת השם ימשיך להיות שחקן מוביל ועמוד תווך בישראל. אני זוכר אותו כשאימנתי אותו כבחור צנוע ושקט שהיה בא לכל אימון בתשוקה והתלהבות גדולה, הרבה לא האמינו שהוא ייצא שחקן עצם היותו מופנם אך תמיד עשה הכל בשלמות. כשעושים דברים בשלמות, בשמחה ובאהבה, אי אפשר להיכשל".

"עד המשחק נגד מכבי יבנה בגביע לא הייתי בסגל", מספר הקשר, "היה לי משחק טוב מאוד, שיחקתי קיצוני שמאלי, גם כבשתי שער בדקה ה-93. מאז ועד היום לא יצאתי מההרכב, ברוך השם".

"ניצן דמארי ראה שאני חולה, אמרתי לו שסתם חם לי"
חבריו לקבוצה מספרים שהוא מגיע שעה לפני כל אימון, בשביל להספיק להתאמן בחדר כושר. השוער צחי גיגי מחמיא לו: "לידור שחקן מאוד מוכשר. הוא תמיד מגיע לפני כולם, עובד קשה. בחור שקט וחביב על כולם. הוא קיבל את ההזדמנות שלו ולקח אותה בשתי ידיים. רק שימשיך ככה בעזרת השם".

לידור כהן עם החברה (ONE)

ההזדמנות שעליה מדבר גיגי, הגיעה במשחק מול הפועל רעננה בשלב שמינית גמר הגביע. "לפני המשחק מול רעננה, הייתי עם 39 מעלות חום. אמרתי שאני אלך למשחק, אבל אני לא אומר כלום. חשבתי שאחזור לספסל עוד פעם, וממש לא יכולתי לדבר. באוטובוס לקחתי בקבוק מים ושפכתי על הפנים. ניצן דמארי הסתכל עליי ואמר לי: 'לא באת מוכן למשחק אה? אתה עייף'. אמרתי לו שלא, רק שחם באוטובוס. במשחק הובלנו 0:1, אחר כך השוו לנו, בדקה ה-60 כבר לא יכולתי לנשום, הקהל כבר צעק להוציא אותי", הוא מעיד.

"הגיעה הדקה ה-80, עשינו שני חילופים, חיכיתי שיחליפו אותי בשלישי. אחד השחקנים מתח את הרגל, חשכו עיניי. הולכים להארכה. בדקה ה-100 קיבלתי כדור בימין, החלטתי שאני הולך עד הסוף. התקדמתי מעט, בעטתי מרחוק ברגל שמאל, החלשה שלי, הכדור הלך לקורה ולחיבור, רצתי לכל כיוון. לא ידעתי איפה אני".

"קונה קריירה כמו של עומר"
שחקני כדורגל בדרך כלל מסמנים להם מישהו שהוא מודל לחיקוי עבורם, שחקן גדול בהווה, או שחקן עבר שהותיר חותם על עולם הכדורגל. "אין לי מודל לחיקוי", אומר לידור, "אולי אחי הגדול תומר. כל יום שישי לפני המשחק הוא נותן לי את ההנחיות. הוא סוג של פוטנציאל שלא התממש, הוא היה כל הזמן עם החברים, לא הלך לכיוון של הכדורגל. אבל בימי שישי בקידוש הוא תמיד אומר לי מה לעשות. נגד הפועל ב"ש הגעתי להזדמנויות, אבל הוא אמר 'מי יזכור את זה?' נגד רמה"ש כבשתי צמד והוא טוען שמול ב"ש הייתי טוב יותר. מה שהוא אומר קדוש בשבילי".

רפואה עם לידור כהן. מקווה לשרוד (משה חרמון)

באחד הראיונות שנתן בצעירותו אמר כהן שהוא חלק מהקהל של מכבי פתח תקווה. הקשר מסביר: "איפה שאני גר, בעמישב, יש הרבה אוהדים של מכבי פתח תקווה. אני חלק מהם, אני מכיר את הקהל. בטוח שהם יותר שמחים כשאני כובש, אני אוהד של הקבוצה. אם לא הייתי משחק, הייתי מגיע למשחקים בתור אוהד".

כשחגג בבר מצווה, לידור הלך להצטלם עם מגמאדוב ועומר גולן. "אני זוכר את זה עד היום. הגעתי לשם והקפצתי עם עומר ומגמאדוב, ואז פתאום אתה משחק עם עומר באותה קבוצה, זה חלום. היה לי קליפ ששאלו אותי מי אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, אמרתי עומר גולן. הראתי לו את זה, צחקנו. אני קונה קריירה כמו שלו עכשיו".

עומר גולן. חולם על קריירה כזו (רדאד ג´בארה)

עמוס לוזון שילם על הבר מצווה, על כל האירוע, מא' ועד ת'. "להורים שלי לא היה כסף. הם עשו אותה באולם ובאמת שהיה מדהים, בפסח עמוס מחלק ארגזים של מזון למשפחות עם משאיות, הם עושים המון דברים שאנשים לא יודעים. אנשים מחפשים את הרע, אבל אלה אנשים יקרים, עוזרים ותומכים, מעולם לא היה משהו שביקשתי ולא קיבלתי".

מזכיר את נמני, חולם אירופה ועושה לב כמו גארת' בייל
כשהוא כובש הוא מסמן לב א-לה גארת' בייל, לחברתו אלכסנדרה שנמצאת ביציע בכל משחק. אלכסנדרה בת 20, אוהדת ריאל מדריד ואוהבת כדורגל. הבעיה היא, שלידור אוהד ברצלונה. "בחודש וחצי הראשונים שיצאנו לא שיחקתי. היא הייתה שואלת למה ואני כל הזמן הייתי צריך להסביר לה שאקבל את ההזדמנות, במשחק מול יבנה כשכבשתי את הגול רצתי אליה, היא הייתה הכי מאושרת בעולם".

ג´ארת בייל חוגג. ואולי קריירה כמו שלו? (רויטרס)

גם אמיר "ג'וקי" כהן, אוהד הקבוצה ומקורב להנהלה החמיא: "זה המשך של השנה שעברה בליגה הלאומית, שחקן ברמה גבוהה מאוד, מזכיר בסגנון המשחק את אבי נמני, טכניקה גבוהה עם בעיטה חזקה, מדויקת. לפי דעתי בשנים הקרובות הוא יהפוך לשחקן המוביל במועדון, ובהמשך סמל".

לידור רק בן 21, וכל הקריירה עוד לפניו. "אני שואף להישאר בליגה, קודם כל להישאר בליגה, זה הכי חשוב כי המועדון הזה ראוי לליגת העל. הסובבים אותי אומרים לי להסתכל תמיד על האימון של מחר, לא לחלום על העתיד. אבל אם מדברים על שש-שבע שנים קדימה,? אני רוצה לשחק באירופה ובליגה טובה. זה החלום". חלומות נועדו להתגשם, לא?