קצבים בע"מ: הכניסות שאיימו לסיים קריירות

החל משריקת הסיום של המפגש בין מכבי חיפה לבני יהודה אמש (ראשון) כל העולם  עוסק אך ורק בדבר אחד - הכניסה המכוערת של רובן ראיוס ברפי דהן. למרות התאקל הפראי הבלתי מוסבר של הקשר החיפאי, כר הדשא בקריית אליעזר חווה אירועים דומים ולא פחות מזעזעים בחלוף השנים. אוהדי הירוקים בוודאי יוכלו לספר לכם על אותה פציעה מזעזעת של רומן פץ בעונת 1993/4. התוקף האכזר וחסר הרחמים באותו מקרה היה כמובן חלוצה של מכבי ת"א, מאיר מליקה, שגם קינח בשער באותו משחק.

שנתיים לאחר אותו מקרה מזעזע היו אלו הצהובים על תקן הקורבן כשבלם הפועל חיפה, אלון חלפון, ניפץ את רגלו של אלון ברומר האומלל לרסיסים. אומנם התמונות האיומות מפציעתו של דהן קשות לצפייה אך מסתבר שתאקלים ברוטאליים כפי שראינו אתמול הם לא דבר נדיר במיוחד במשחק הכדורגל. הנקמה הקרה של רוי קין, "ניסיון הרצח" של שומאכר הגרמני וכמובן הקצב מבילבאו. הקריאה לא מומלצת לבעלי לב חלש.

כשאנדוני פגש את דייגו
אין עוררין על כך שעד ימים אלו, דייגו ארמנדו מראדונה, נחשב לגדול הכדורגלנים שנראה במחוזותינו. למרות גדולתו של אל דיוס, אם יש קדנציה אחת אותה הוא יעדיף לשכוח, זאת תהייה בוודאי הקדנציה בקטאלוניה. לכוכב הארגנטינאי אומנם היו רגעים ספורים של קסם גם במדי הכחול ארגמן של הבלאוגרנה אך הרגע אותו יזכרו יותר מכל התרחש כשברצלונה פגשה את אתלטיק בילבאו.

רגע האיימה של דייגו. "הקצב מבילבאו" בפעולה

היה זה במשחק ליגה שיגרתי ב-1983. נכון שרבים מכם לא נולדו באותה שנה, אך בשורות הבאסקים כיכב באותה תקופה אחד השחקנים הקשוחים שידע המשחק מאז ומעולם, אנדוני גויקוצ'אה שמו. "הקצב מבילבאו" שסיים בברוטאליות לא מעט קריירות הגיע באותו יום למגרש בקאמפ נואו במטרה אחת ברורה, לשבור את רגלו של האליל הארגנטינאי. בסופו של דבר הוא גם הצליח.

אותו משחק חסר חשיבות הסתיים בניצחונה של ברצלונה בתוצאה 0:4 אך האירוע היחיד אותו יזכרו מאותו משחק היתה הכניסה המגעילה של "גויקו" שגלש בפראות לעקבו של הארגנטינאי וריסק אותה לחתיכות. בסיום טענו שחקני ברצלונה כי הבאסקי משתמש בנעליי הסטופקס שלו בתור כלי נשק, תגובתו של גויקוצ'אה הייתה: "כנראה שהם צריכים לעבור לבלט".

מראדונה אחרי הפגיעה

המרסק: טוני האיום הציע לממן שיניים תותבות
נבחרת גרמניה נחשבת לאחת הנבחרות האטרקטיביות והמהנות ביותר לצפייה בימינו, אך מסתבר שהכדורגל הקצבי והמהנה לא תמיד היה מנת חלקם של ה"מאנשאפט". שנות ה-80 היו השנים השחורות מבחינה תדמיתית עבור 11 השחקנים שלבשו את המדים הלאומיים. בעיקר בגלל איש אחד, הראלד אנטון שומאכר.

שוער העבר הגרמני נחשב עד היום לאחד השוערים הטובים בעולם בכל הזמנים אך אירוע אחד שחור תמיד יעלה בזיכרונם של חובבי הכדורגל כשיציינו את שמו. היה זה במונדיאל 1982 בספרד כשנבחרות צרפת וגרמניה נפגשו בחצי הגמר. שתי היריבות המרות ידעו שרק אחת מהן תעלה לגמר הנוצץ וסמוך לשריקת הסיום הייתה זו נבחרת הטריקולור שכמעט עשתה זאת כשכדור עומק נפלא של מישל פלאטיני מצא את פטריק באטיסטון שהגיע לבדו מול השוער הגרמני. למרות שבמאבק על הכדור היה זה הצרפתי שניצח, שומאכר לא חיפש את הדבר העגול באותו תרחיש אלא את פרצופו של באטיסטון האומלל.

איפה הוא ואיפה הכדור. חיסול תוצרת שומאכר

"טוני האיום" (הכינוי שהודבק לשומאכר בעקבות התקרית) פשוט זינק עם אגרופיו ורגליו לתוך פרצופו של באטיסטון בלי שום כוונה להגיע לכדור תוך כדי שהוא שובר את שיניו. בעקבות אותה כניסה חסרת מעצורים באטיסטון איבד את הכרתו ונלקח לבית החולים כשהוא מחובר למכונות הנשמה. בסופו של דבר הוא יצא בנזק קל יחסית (4 משיניו נשברו) דבר שהעלה חיוך על פניו של שומאכר: "אם זה כל הסיפור, אני אממן לו את השיניים התותבות",הצהיר הגרמני שמאוחר יותר "זכה" לכינוי יורשו של היטלר על ידי אחד העיתונים המקומיים בצרפת.

באטיסטון מפונה אחרי ה"חיסול"

הנוקם רוי: ככה קין נקם על זיוף פציעות
רוי קין ייזכר כאחד הקשרים הקשוחים והטובים שנראו באולד טראפורד אך לעיתים תכופות אותה קשיחות עברה את גבול הטעם הטוב והפכה לברוטאליות של ממש. המקרה המפורסם שבו אותו גבול דק נחצה היה בדרבי מול מנצ'סטר סיטי. כולנו יודעים שמשחקי דרבי מאז ומתמיד היו חמים אך אף אחד לא יכל להסביר את קפיצת הקונג פו של הגרזן האירי לעבר ברכיו של אלף-אינגה האלאנד בחודש אפריל 2001, קפיצה שגם סיימה את הקריירה הנורבגי בטונים צורמים.

שניות לפני שקינו ראה את הכרטיס האדום הוא סינן יריקה, הלך בנונשלנטיות לעברו של האלאנד שמירר בבכי על כר הדשא וזרק מספר קללות עסיסיות לעברו. רק לאחר הרבה מאוד זמן התבררה הסיבה המצמררת לאחת הכניסות המכוערות שנראתה אי פעם במגרשים: "חיכיתי הרבה מאוד זמן לרגע הזה, נכנסתי בו חזק. הכדור היה שם באזור או כך אני חושב לפחות, כשהוא שכב על כר הדשא עמדתי מעליו קיללתי אותו ולחשתי לו שלעולם לא יאשים אותי בזיוף פציעות", טען קין באוטוביוגרפיה והסביר את הסיבה למעשה המכוער.

קין מעל האלאנד. הוסיף קללות

מסתבר שב-1999, שנתיים לפני "ניסיון הרצח" השניים נפגשו כשהנורבגי לבש את מדיה הלבנים של לידס יונייטד. קין והאלנד רצו זה לצד זה בסמוך לרחבת הטווסים כשלפתע קשר יונייטד סובב את ברכו וצנח על כר הדשא. הנורבגי שהבחין ביריבו נאנק מכאבים נעמד מעליו וצעק "אל תעשה פאקינג הצגות, חתיכת בכיין". בהמשך התגלה שקין גמר את העונה. כולנו יודעים איך אותו תסריט אימה הסתיים.

כפי שראינו בכתבה זאת תרחיש ראיוס את דהן הוא לא הראשון בכדורגל ובטח שלא האחרון, כבר רבים וטובים נפלו לפניהם ורבים עוד יפלו אחריהם. התקווה הגדולה של כולנו שבין אם זה במגרש האספלט השכונתי או באצטדיון הנוצץ שמכיל אלפי מושבים. על כולנו לזכור שבסופו של יום, יחד עם האמוציות והדם הרע שזורם בעורקינו לעיתים רבות, מדובר אך ורק במשחק.