חסדיו של בלו, היריבה הבאה והרמזים של בלאט

1. בדרך כלל לא נהוג להתייחס ליריבות של מכבי ת"א יותר מדי בניתוחים שלאחר המשחק. קובאן כבר לא מעניינת אף אחד ואלא אם באורח פלא היא תגיע לפיינל פור, זה היה המפגש האחרון שלה העונה עם הצהובים (2:3 לחבורה של בלאט, כולל הפסד אחד במשחקי ההכנה). אבל הנתונים וניהול המשחק של הרוסים מהווים דוגמא לרוב היריבות שפגשה מכבי העונה ואיתן היא נאבקת על המקום בהצלבה ואולי בהמשך גם בפיינל פור במילאנו.

לקובאן היו במשחק לא פחות מ-12 זריקות יותר ממכבי ת"א (בחישוב של 40 אחוז מהשדה זה שווה בין 8 ל-10 נקודות), בזכות יתרון 2:12 בריבאונד ההתקפה ו-26:37 בסך הכל בכדורים החוזרים,. עם זאת, היא נזקקה ליום נוראי של הצהובים מקו העונשין (58% בלבד) והחטאה של דייויד בלו בשניות הסיום כדי לרשום ניצחון ראשון עליהם במשחק רשמי העונה.

נוסף על כך, קובאן הצליחה לסחוט את העבירה השניה מסופו שתי דקות ו-36 שניות בתוך המשחק ואת השלישית כאשר המאזן של היווני הענק עמד על 5 נקודות בלבד, אבל איפשרה לו לסיים את המשחק כקלע המוביל של הצהובים עם 18 נקודות ועל הדרך גם למסור 5 אסיסטים, שיא קריירה ביורוליג, על ידי רוטציות עצלות ומלכודות חסרות שיניים.

אבל זה לא שיא הקריירה היחידי שנשבר באולם בקראסנודר. קרונוסלאב סימון, שהיה אחראי לפני שנתיים וחצי להפסד היחיד של מכבי ת"א בליגה האדריאטית ונוטה לבלוט כשהוא רואה צהוב, יותר מהכפיל את הממוצע שלו כשסיים עם 23 נקודות. 15 מהן הגיעו ברבע רביעי בו בלאט לא מצא תשובות ליד החמה שלו.

כל הנתונים האלה היו אמורים להוביל לניצחון בטוח של הרוסים, אם רק היה מי שיכול לנצל אותם. אני יודע מה חושבים אוהדים ומאמנים על אלה שמבקרים אותם מבלי שעמדו על הקווים אפילו פעם אחת, אז אומר בעדינות שניהול משחק קצת פחות שבלוני וניצול מקסימלי של היתרונות (למה רק ברבע הרביעי לקח סימון פיקוד על הפיק-אנד-רול?) מצד ייבגני פשוטין היו מעניקים לו ניצחון שהיה עוזר לקבוצתו לאיים על המקום השלישי בבית.

אבל זו הקבוצה שנאבקת ראש בראש עם הצהובים על המקום השלישי וזה המקסימום לו היא מסוגלת, כך נוכחנו לדעת אחרי ארבעה משחקים. עבור הקבוצה של בלאט מדובר בחדשות טובות, עבור היורוליג וג'ורדי ברתומאו זה נותן הרבה חומר למחשבה.

ייבגני פשוטין. אם הקבוצה שלו מגיעה להצלבה, היורוליג במצב קשה (חגי ניזרי)

2. נותרו עוד חמישה משחקים עד לסיום שלב הטופ 16, אבל מכבי ת"א די קיבעה את עצמה במקום השלישי בעקבות ההפסד, שהרחיק אותה עוד יותר מריאל מדריד וצסק"א מוסקבה, והפער, שנתן לה יתרון במפגשים הפנימיים מול קובאן, שכן גלאטסראיי הפסידה לה פעמיים ולבאיירן מינכן מחכה לוח המשחקים הקשה ביותר.

ההנחה הסבירה היא ששני ניצחונות עד הסיום יעניקו לה את המקום השלישי באופן סופי. הראשון צפוי להגיע כבר בשבוע הבא מול ז'לגיריס קובנה, שתגיע לישראל ללא הקפטן הפצוע פאוליוס יאנקונס ואיבדה סיכוי מעשי להעפיל. כך שמהר מאוד הפוקוס צפוי לעבור ליריבה אותה עשויה מכבי ת"א לפגוש בהצלבה.

סופו מול הנדריקס. מכבי כבר סגורה במקום השלישי (GettyImages)

מהסתכלות חטופה על הקבוצות שנאבקות על המקום השני בבית שממול, מצטיירת תמונה די ברורה לגבי הסיכויים לחזור לפיינל פור אחרי הפסקה של שנתיים ולמרות שיתרון הביתיות לא יהיה של הצהובים, יכול מאוד להיות שבלאט יגניב חיוך קטן כשיוודע לו המצ'-אפ.

היריבות המועדפות הן מילאנו המוכשרת, אך נטולת המסורת (כרגע היא מאיישת את המקום השני ונראית הפייבוריטית לסיים בו), מלאגה הבינונית של האקס ניק קיינר מדלי ופנאתינאיקוס, אותה ניצחה מכבי ת"א פעמיים העונה ונראית כמו צל חיוור של מה שהייתה בתקופת ז'ליקו אובראדוביץ'.

קית´ לנגפורד. יפגוש את מכבי עם מילאנו בהצלבה?

שתי יריבות מהן מכבי ת"א תרצה להימנע הן אלופת אירופה אולימפיאקוס, ממנה יהיה קשה מאוד לגנוב את הביתיות בהיכל השלום והאחווה ופנרבחצ'ה של אובראדוביץ', שאין לדעת מתי הסגל המוכשר שלה יתחבר סוף סוף ויתפוצץ. התשובות בעוד כחודש.

3. אנחנו נמצאים כבר עמוק בתוך חודש מארס, מכבי ת"א בדיונים קדחתניים עם כמה משחקניה לגבי חוזים לעונות הבאות (גיא פניני, ריקי היקמן) ורק בגזרת המאמן שורר שקט מחשיד. הצהובים נוהגים בדרך כלל לסגור את הנושא הזה מוקדם ורק אחר כך להתעסק בסגל לעונה הבאה ולדייויד בלאט, להזכירכם, מסתיים החוזה בתום העונה הנוכחית.

דייויד בלאט. בדרך החוצה? (חגי ניזרי)

האם אנחנו נמצאים לקראת סיומה את העונה האחרונה של בלאט כמאמן מכבי ת"א? ייתכן שקיבלנו לזה רמז נוסף בשבועיים האחרונים, כשזה ויתר על אימון נבחרת ישראל והצהיר כי הוא לא יודע היכן יאמן בעונה הבאה ולכן לא יכול להתחייב. אם היה יודע שהוא נשאר בישראל, גם כן היה מוותר על אימון הנבחרת? בקרוב מאוד נדע.