תחילת יוני 1971. אייאקס זכתה זה עתה בגביע האלופות לראשונה בתולדותיה אחרי ניצחון 0:2 על פנאתינייקוס בגמר וימים ספורים לאחר מכן מתייצבת למחזור הנעילה בליגה ההולנדית כאשר עדיין יש לה סיכוי תיאורטי לעקוף את המובילה פיינורד. כל הכוכבים היו, לפיכך, בהרכב המאמן רינוס מיכלס. יוהאן קרויף, יוהאן נייסקנס, ארי האן, סיאק סווארט וחבריהם היו אמורים על הנייר לנצח את גו אהד איגלס, אבל התסריט היה שונה ועל הבמה זהר דווקא נער בן 19 בעמדת הקיצוני השמאלי של היריבה. כבר בפתיחת ההתמודדות בישל ברט ואן מרווייק שער נאה והאימפריה מאמסטרדם הובסה לבסוף 4:1.
היה זה משחקו הראשון בהרכב מול אייאקס בקריירה של ואן מרווייק, ועוד לפני שחגג את יום הולדתו ה-20 היה לו הישג גדול נוסף מול היריבה המפוארת. בעונת 1971/72 השלימה אייאקס טרבל היסטורי. היא זכתה באליפות, בגביע ההולנדי ובגביע האלופות, והייתה הקבוצה הטובה באירופה ללא עוררין. רק הפסד אחד היה לה בכל המסגרות בקמפיין הנדיר הזה, וההפסד הגיע ב-1 באפריל (היו שטענו כי זו מתיחה), באצטדיונה של גו אהד איגלס. נייסקנס וקרויף הבקיעו אז, אולם המארחת הצנועה ביצעה מהפך, קבעה 2:3, ואת שער הניצחון שוב בישל ואן מרווייק מעמדת הקיצוני השמאלי.
למה כל זה רלוונטי עכשיו? כי ביום ראשון שיחק לראשונה בחייו מול אייאקס קיצוני שמאלי בן 19 וכבש צמד בניצחונה 0:2 של אלקמאר. כבר בדקה השביעית חתך רובן ואן בומל מהאגף למרכז, התקרב לרחבה ושלח כדור שטוח מושלם לפינה התחתונה. בדקה ה-67 הוא הכפיל את היתרון כאשר סיים מבצע קבוצתי מצוין בבעיטה חדה. ביציע התמוגג מאושר הסב הגאה, ברט ואן מרווייק. וכפי שמעיד השם, מדובר גם בבנו של מארק ואן בומל. זה השילוב האולטימטיבי.
ואן מארוויק ו-ואן בומל ג’וניור חוגגים במדי אלקמאר:
הרי בארגנטינה יש ציפיות רבות מבנו של קון אגוארו, שהוא גם נכדו של דייגו מראדונה. הוא חגג החודש יום הולדת 15, אז עדיין קצת מוקדם לדעת כיצד תתפתח הקריירה שלו. בהולנד מייצג רובן ואן בומל מקרה דומה. ואולי אבא שלו לא היה כוכב זוהר כמו אגוארו, אבל הרזומה שלו עשיר יותר. מארק ואן בומל זכה בארבע אליפויות הולנד במדי איינדהובן, הוכתר לאלוף ספרד והניף את גביע האלופות במדי ברצלונה, זכה פעמיים בדאבל בגרמניה בשורות באיירן מינכן איתה העפיל גם לגמר ליגת האלופות, חגג אליפות גם באיטליה כאשר שיחק במילאן, ואם זה לא מספיק אז הייתה לו גם העפלה לגמר גביע העולם ב-2010 במדים הכתומים של הולנד אותם לבש 79 פעמים.
מאמנו בטורניר היה ואן מרווייק, שהוא גם חותנו – ואן בומל התחתן עם בתו אנדרה עוד ב-2001. בקריירה על הדשא עבר ואן מרווייק בעיקר בקבוצות בינוניות, אבל רשם הופעה אחת בנבחרת והיה ידוע כשחקן התקפה תחבולן וכיפי, שידע לשחק גם בקישור. כמאמן, הוא זכה בגביע אופ"א עם פיינורד ועבד גם בדורטמונד לפני שקיבל לידיו את הנבחרת והיה רחוק רק ארבע דקות מפנדלים בגמר ביוהאנסבורג. מי יודע כיצד זה היה נגמר, אלמלא כבש אנדרס אינייסטה את השער הקדוש ההוא?
רובן היה בן חמש כשזה קרה ורק התחיל להבין את יסודות הכדורגל. הוא ידע בעיקר שאבא וסבא חזרו מהטורניר מאוכזבים מאוד. את ברצלונה הוא לא זוכר ומהתקופה במינכן נשאר בתודעה בעיקר גן המשחקים בו בילה עם ילדיו של אריאן רובן ולוסיו. למילאן עבר אביו בתחילת 2011, ואת סן סירו הוא כבר חווה כמו צריך. זו קבוצתו האהובה ביותר, והוא חולם ללבוש בבו העת את החולצה האדומה-שחורה.
מה היה קורה לולא השער הזה? אינייסטה חוגג בגמר המונדיאל מול הולנד (רויטרס)את ההשכלה הרצינית בתחום הוא החל לקבל רק עם שובה של המשפחה להולנד והתקבל לאקדמיה של איינדהובן, אבל עזב אותה בטונים קצת צורמים אחרי שמארק פוטר מתפקידו כמאמן ב-2019. היעד שנבחר היה מאסטריכט וזה אף היה קרוב לבית, אבל עורר מחאה בקרב האוהדים של מארק שהחל את הקריירה שלו בשורות היריבה האיזורית המושבעת, פורטונה סיטארד, שם הכיר את ואן מרווייק ואת בתו. מצד שני, ואן מרווייק עצמו בילה חלק ניכר מהקריירה כשחקן דווקא במאסטריכט, ולכן זה מסתדר מצוין מבחינת ההיגיון.
כי מבחינת סגנון המשחק, רובן ואן בומל דומה הרבה יותר לסבא מאשר לאבא. אחיו הגדול תומאס הוא קשר מרכזי לוחמני כמו מארק ואן בומל, אבל בינתיים התברר שהוא לא מוכשר מספיק, ולא הצליח לפלס את דרכו בכדורגל מקצועני. לעומתו, האח הצעיר מהיר, תחבולן, מכדרר בחסד ואוהב לדהור באגף – בדיוק כמו ואן מרווייק בצעירותו. כל זה בא לידי ביטוי בעונה שעברה בליגה השנייה, בה חווה ואן בומל ג'וניור נסיקה מטאורית.
את 2022/23 הוא החל בקצה הספסל של מאסטריכט אחרי שעלה מהנוער ואפילו לא היה לו חוזה. המועדון רצה להחתים אותו על מסמך רשמי רק בנובמבר, כאשר הוא פרץ בסערה להרכב והחל לכבוש ולבשל בתדירות מרשימה עבור קבוצה שהתברגה באופן סנסציוני בצמרת וחלמה על עלייה. אלא שהנער לא מיהר לשום מקום כי היה הרבה יותר קל לעבור בקיץ כשחקן חופשי. הוא סיים עם 15 כיבושים ושישה בישולים, וקבוצות רבות עמדו בתור כדי לנסות להחתימו. לבסוף הוא בחר את אלמקאר ואפילו דאג שהיא תעביר תשלום כלשהו למאסטריכט כדי שהכל יהיה הוגן. המהלך היה הגיוני מבחינה משפחתית כי ואן מרווייק כיכב באלקמאר בשנות ה-70, וגם מבחינה מקצועית כי מדובר בחממה נפלאה לכישרונות צעירים.
בנו דומה יותר לוואן מארוויק. מארק ואן בומל במדי מילאן (רויטרס)סבא ברט צריך לנסוע רחוק יותר כדי לראות את הנכד בפעולה, אבל יש לו זמן כי הוא כבר יצא לפנסיה. אבא מארק עסוק הרבה יותר כמאמן אנטוורפן, אותה הצעיד לאליפות היסטורית בעונה שעברה לעיני ברט ורובן ביציע. הוא צופה בהופעותיו של הבן בעיקר במחשב, ויש לו הערות רבות. גם הסב, כמאמן דגול, מעניק לו אינספור טיפים על המשחק בעמדה האהובה שלו. לכן ההתקדמות אמורה להיות חלקה יותר, אם כי ואן בומל הצעיר נתקל בקשיי התאקלמות בליגה הבכירה וגם חילופי המאמנים לא היו לטובתו.
הבוס החדש, מארטן מארטנס הבלגי, אפילו שלח אותו לפני חודש להתאמן עם קבוצת המילואים כי לא היה מרוצה מהגישה של הכוכב הצעיר. סדרת החינוך הזו עבדה לא רע, ככל הנראה, כי ואן בומל שב לסגל עם עיניים נוצצות, ובא על שכרו בקרב הגדול מול אייאקס. אמנם החבורה מאמסטרדם שקועה במשבר וממש לא מזכירה את הקבוצה המדהימה של קרויף אותה ניצח סבו בהיותו בן 19, אבל עבור הנכד זה עדיין היה יום חשוב מאוד בקריירה.
לפניו, הוא שמע לא רק על מעלליו של ואן מרווייק, שגם ניצח את אייאקס 3:6 בחוץ במדי מאסטריכט ב-1980. התקשורת התמקדה בעיקר גם במורשת המפוארת של מארק ואן בומל, שניצח את אייאקס 10 פעמים במהלך הקריירה ואפילו כבש שלושער לרשתה כקפטן איינדהובן ב-0:4 המוחץ ב-2005. כולם באלקמאר אמרו לו שהוא חייב לתת הצגה כמוהו, והתוצאה עלתה על כל דמיון. שני שערים נפלאים הכפילו את מאזן הכיבושים של רובן ואן בומל העונה בליגה, ומכאן – כולם מקווים – הוא צריך לדאוג לפתח את המומנטום.
ימים יגידו אם זה באמת יקרה, אבל כולם יודעים מעכשיו אחרי מי כדאי לעקוב בליגה ההולנדית, וגם הסקאוטים של מילאן עשויים לגלות בו עניין בעתיד הקרוב. רפאל ליאאו הוא המודל לחיקוי של רובן ואן בומל, ומי יודע – אולי בבוא העת הוא יהיה היורש של הכוכב הפורטוגלי בסן סירו.
רובן ואן בומל ישמח לרשת אותו. רפאל ליאאו (רויטרס)