אולי לא שמתם לב, אבל יובנטוס חוזרת. בעונה שהוגדרה כבר כאבודה, עם המאמן מסימיליאנו אלגרי שהוספד כמיושן ומיותר, אחרי פיאסקו מהדהד בליגת האלופות בקמפיין עלוב שכלל הפסד 2:0 מוצדק מול מכבי חיפה, ובצל שערוריה שמטלטלת את המועדון וחייבה את התפטרותה של כל ההנהלה הבכירה כולל הנשיא אנדראה אניילי וסגן הנשיא פאבל נדבד בנובמבר, הגברת הזקנה עוד עשויה למצוא את עצמה במאבק האליפות. אתמול השיגה הקבוצה ניצחון ליגה שמיני ברציפות ללא ספיגה.
לא הייתה שם יכולת יוצאת דופן – בסך הכול 0:1 בזכות בישול של פדריקו קייזה לדנילו בדקות הסיום. גם במחזור הקודם ניצחה יובה את קרמונזה 0:1 מכדור חופשי של ארקדיוש מיליק בזמן פציעות. היא לא מרשימה, ובוודאי לא מלהיבה, אבל חזרה להיות יציבה, והעורף שלה עושה את העבודה, בהובלת השוער ווייצ'ך שצ'סני.
איכשהו, בשקט תעשייתי, הוא הפך למנהיג ולדמות מרכזית ביותר בהגנה. ג'ורג'ו קייליני כבר לא שם, לאונרדו בונוצ'י ממעט לשחק, והפולני בן ה-32 הוא המבוגר האחראי. בעונתו השישית בקבוצה, הוא גם אחד הוותיקים במועדון. הזמן טס, והנער שקיבל פעם הזדמנויות מארסן ונגר וטופח בארסנל כבר מתקרב לסיום הקריירה. הוא מצהיר כי לא מתכוון להאריך את הקריירה כמו ג'יג'י בופון, אותו ירש בין הקורות של יובה. הזמן שלו לזהור הוא כאן ועכשיו.
השמיני ברצף: יובה גוברת 0:1 על אודינזהושצ'סני נהנה עד הגג, במה שעשויה להיות העונה הטובה בחייו, על אף שאת תחילתה הוא בכלל החמיץ בגלל שתי פציעות. ב-11 משחקי הליגה העונה, הוא שמר על רשת נקייה תשע פעמים, והוציא שלושה כדורים בלבד מהרשת – ב-1:1 מול רומא ובהפסד 2:0 למילאן באוקטובר אז ספגה הקבוצה בפעם האחרונה בליגה. הבעיטה של ברהים דיאס בדקה ה-54 באותו ערב בסן סירו הייתה האחרונה שהכניעה את הפולני, ומאז הוא לא נכנע במשך 666 דקות רצופות – וכאן סופרים שבעה משחקים מלאים ולא שמונה, כי בניצחון על ורונה עמד בשער מתיאה פרין.
זה עדיין רחוק משיא כל הזמנים אותו קבע בופון ב-2016 עם 974 דקות רצופות ללא ספיגה, אבל בקרב הזרים כבר התקדם שצ'סני למקום השני בדירוג כל הזמנים בפרמטר זה. לפניו ניצב רק סמיר חנדאנוביץ' הסלובני שלא ספג במשך 703 דקות ברציפות עוד כאשר שיחק באודינזה בעונת 2010/11. הפולני יעקוף אותו אם לא יספוג ב-38 הדקות הראשונות במחזור הבא, וזה יהיה אתגר עצום באצטדיונה של נאפולי ביום שישי הקרוב. זה המפגש שיקבע רבות לגבי המשך העונה של יובה. אם תנצח, היא תוכל לראות את עצמה מועמדת רצינית לסיים בפסגה בעונה שהחלה בצורה כה איומה, והאוהדים יודעים שעל שצ'סני אפשר לסמוך כיום בעיניים עצומות.
יובה יכולה לסמוך עליו. שצ'סני (רויטרס)יש בזה משהו פרדוקסי, כי דווקא בשנים בהן המשיכה יובה לצבור אליפויות, נתפס הפולני כסוג של חוליה חלשה. תחושת העליונות של האוהדים גרמה להם לזלזל בו, כי קבוצה כמו יובנטוס ראויה לכאורה לשוער בקנה מידה רציני יותר ממישהו שהודח מארסנל ובילה שתי עונות בהשאלה ברומא. רק כאשר נקלעה יובה בעצמה למשבר מתמשך, הפנימו ביציעים בהדרגה כי דווקא שצ'סני יכול להיות העוגן שלהם. וככל שהקבוצה דעכה, כך התחזק מעמדו. העונה הוא כבר כוכב אמיתי, קל וחומר אחרי המונדיאל שהיה מאכזב מאוד מבחינת נבחרת פולין, אך פנומנלי בכל קנה מידה עבור השוער מבחינה אישית.
שצ'סני הצטיין בתיקו המאופס מול מקסיקו במחזור הראשון, ואז הציל את הפולנים מול סעודיה כאשר עצר לא רק את הפנדל את סאלם אל-דווסארי, אלא גם את בעיטת ההמשך שהייתה אמורה להסתיים ברשת. היה זה רגע קריטי ביותר בדרך לניצחון 0:2 אשר סלל בסופו של דבר את הדרך לשמינית הגמר למרות יכולת התקפית אומללה.
הגיעו לשמינית בעיקר בזכות שצ'סני. שחקני נבחרת פולין (רדאד ג'בארה)במחזור האחרון, בו הייתה זקוקה פולין לתיקו מול ארגנטינה על מנת להיות בטוחה בהעפלה, הדף שצ'סני גם את הפנדל של ליאו מסי שנשרק לחובתו בהחלטה שערורייתית למדי של VAR. כאשר המתינו השחקנים לפסיקה, התלוצץ השוער עם הפרעוש והתערב איתו על 100 אירו כי הפנדל לא יוענק. "הפסדתי, אבל אני לא הולך לשלם לו", הוא צחק בעמדת הראיונות אחרי שריקת הסיום.
שצ'סני היה במצב רוח מצוין למרות שספג את שני השערים הראשונים שלו בטורניר אחרי ההפסקה, כי הפסד 2:0 הספיק בסופו של דבר כדי לסיים במקום השני. הוא היה שוב הפולני המצטיין על המגרש, וכך היה גם בשמינית הגמר נגד צרפת, למרות שאלופת העולם המכהנת ניצחה 1:3. את הביטחון העצמי ואת המנהיגות שהקרין אפשר היה לראות ממרחקים, ובאופן כללי התעלה שצ'סני בקטאר יותר גם בהשוואה ללבנדובסקי.
התעלה בקטאר יותר מלבנדובסקי. וויצ'ך שצ'סני וליאו מסי (רויטרס)הגישה הבונקריסטית של המאמן צ'סלאב מיכנביץ' גרמה לו לעמוד באור הזרקורים, והוא עשה זאת על הצד הטוב ביותר. כל הטורנירים הקודמים שלו הסתיימו עם טעם מר בפה, כאשר הוא ניהל מאבק על האפודה הראשונה עם לוקאש פביאנסקי. "היריב" פרש אחרי יורו 2020 ופינה את הבמה, אבל זו לא הייתה הסיבה המרכזית לפריחה.
שצ'סני מסוגל למצות את הפוטנציאל שלו טוב יותר כעת, כי הוא התגבר ומצא דרך טובה יותר להתמודד עם לחצים. "פעם חוסר הסבלנות היה נקודת התורפה שלי. היום הסבלנות היא נקודת החוזק שלי. אני לא מאבד את העשתונות כשאני מצפה למשחקים, וגם הרבה פחות מתרגש מבעיות. פעם חשבתי שהכדורגל הוא כל החיים, אך היום אני מבין שזו רק התוספת הטובה. אני קודם כל בן זוג ואבא שיש לו עבודה מצוינת, ולא כדורגלן שיש לו בת זוג וילד", הוא אמר בראיון במולדתו בקיץ האחרון.
מתמודד עם הלחצים. שצ'סני (רויטרס)ההיבט המשפחתי קריטי, כי ילדותו לא הייתה פשוטה כלל. אביו, שוער העבר מאציי שצ'סני שכיכב בלגיה ורשה וערך שבע הופעות בנבחרת, נטש את אימו כאשר ווייצ'ך היה בן חודשים ספורים, והאם גידלה אותו ואת אחיו כמעט לבדה. האב הופיע בשלב מסוים כדי לחנך את הבנים ולנסות לקדם את הקריירה שלהם על הדשא, אבל היה נוקשה מאוד ודרש מהם משמעת ברזל מבלי להעניק אהבה. זה הוביל בסופו של דבר לפיצוץ, ובגיל 13 הצהיר שצ'סני שאינו מוכן עוד להישמע להוראותיו של האב. היחסים, שמעולם לא היו חיוביים, התדרדרו עוד – וכיום מעיד השוער שאין לו כל קשר עם אביו.
"זה לא סופי, ויש עוד חיים ארוכים לפנינו, אבל זה המצב כרגע", הוא אומר – והוא למד ממערכת היחסים הזו לא מעט. עבורו, המשפחה היא העיקר, ואחרי ההפסד לצרפת בקטאר התפרסמו תמונות מרגשות מאוד של שצ'סני מנחם את בנו הקטן שבכה והתקשה להשלים עם ההדחה. מאז נולד ליאם ב-2018, השתפרו חייו של השוער, וכך גם היכולת שלו לשמור על שקט נפשי במהלך המשחקים. הוא יציב הרבה יותר, ויובנטוס נהנית מכך מאוד.
שצ'סני מנחם את בנו אחרי הדחת פוליןדבר אחד בטוח לא השתנה אצלו – הדחף לזכות בתארים. שצ'סני הכריז פעם שיעדיף גביע מקומי על פני הפסד בגמר גביע העולם, "כי תואר הוא תואר". לפי הגישה הזו, באופן משעשע למדי יש יתרונות ברורים להדחה מליגת האלופות, כי הסיכוי להניף את הגביע היה קלוש בכל מקרה, אבל עכשיו יש ליובנטוס הזדמנות לזכות בליגה האירופית, שם תתמודד בסיבוב הקרוב מול נאנט. חשוב מכך – לפתע יש גם אופציה להיאבק על סקודטו, ושצ'סני יהיה מוכן לנאפולי ביום שישי, כאשר לא רק השיא האישי שלו יעמוד על הפרק.