יש ימים שצריך לשים הכל בצד. את מאבק האליפות של האחת, את מאבק הירידה של השנייה, את הצרות, ההצלחות, המטרות והשאיפות, הכל זז הצידה. יום שכזה נערך היום (רביעי) באצטדיון בלומפילד, כשמועדון הפועל תל אביב, כדורסל וכדורגל יחד, ערכו ערב זיכרון משותף עם משפחות אוהדי הקבוצה שנפלו במערכות ישראל, נרצחו בפעולות האיבה, משפחות האוהדים שנרצחו ב-7 באוקטובר ומשפחות החטופים והחטופות.
את האירוע המרגש הנחה דוד ליפשיץ’, כידוע אוהד של האדומים, כאשר אל האירוע הגיעו שחקנים וצוות שתי הקבוצות, סל ורגל, בנוסף גם לקבוצת הנשים של המועדון האדום.
עופר ינאי, בעלי הפועל תל אביב בכדורסל נאם: ״קהילת אוהדי הפועל, אנו עושים טקס יחד עם כלל המועדונים כי מדובר באותה הקהילה. יום הזיכרון זה יום קדוש בעיניי. מה שמקדש אותו הוא זכרם של אהובנו ויקירנו שהיו ואינם״.
״השנה יום הזיכרון צבוע בצבעים החזקים והמדממים של השבעה באוקטובר. יום נורא וקשה בו איבדנו עשרות מהקהילה של הפועל תל אביב. גם מי שאיבד את יקיריו בזמן אחר, יודע שליום הזיכרון אין משמעות לזמן. הכאב מורגש בצורה חדה תמיד״.
״לפני כשש שנים עברתי חוויה של שכול כשזוגתי נפרדה. רגע מטלטל וקשה. מתוכו קיבלנו שתי החלטות. ההחלטה הראשונה הייתה לחיות את החיים הטובים גם עבורה. הדבר השני הוא שיש משהו שהיא השאירה כפיקדון. הפיקדון היה הבת המשותפת שלנו, בת השמונה, בה ראיתי אחריות גם עבורה״.
״את שתי ההחלטות הללו אני רוצה להעביר גם למשפחת הפועל תל אביב. כי כשאתם מגיעים למגרש אתם צריכים להרגיש שאתם מגיעים עם ניצוץ מהנשמה של אהובכם שהיה אמור להיות יחד אתכם פה. כי בעזרת השם כשנחגוג, הם יהיו יחד איתנו״.
״הדבר השני, הוא שבסופו של דבר בחרתם להפקיד בידיי את הקבוצה, ואני לוקח את הפיקדון הזה ברצינות רבה מאוד. זה פיקדון שהופקד בידי, אך גם בידכם. כי כולנו יחד בפרויקט הזה שנקרא הפועל תל אביב. אנחנו נזכור את כולם בימים הקרובים, ובעזרת השם, גם ברגעים המשמחים כשעוד יבואו הם יהיו יחד איתנו״.
קפטנית קבוצת כדורגל הנשים, אשרת עיני, דיברה: ״יש נטייה לדבר בקלישאות, אבל אני חושבת שהביטוי הזה של ׳משפחה אדומה׳ זה כבר הרבה מעבר לקלישאה. מאז השבעה באוקטובר, כל הפועלות שהמועדון עשה היו טבעיות״.
״כשהגענו להלוויות ולפעילויות הבנו באמת כמה המשמעות של לייצג את הסמל גדולה. יש לזה משמעות ענקית לייצג את המשפחה הזאת שנקראת הפועל תל אביב״.
״אנחנו מרוכזים בספורט ושומעים משפט אבסורדי לפני משחק חשוב כמו ׳מלחמה על החיים׳. אנחנו מבינים שכל דבר שאנחנו עושים הוא בעל משמעות אדירה. אנחנו מייצגים אנשים חשובים ויקרים, חלקם איתנו פה וחלקם לצערנו כבר אינם. יש לזה משמעות אדירה״.
קפטן קבוצת הכדורגל, דן אייניבינדר, אמר: ״בתור ספורטאים שקמים כל בוקר להתחרות, ימים כאלו מזכירים לנו מה באמת חשוב בחיים. כוח גדול וזכות גדולה נפלה בחלקנו להעניק לכם קצת אושר ושמחה. הקשר שלנו התחזק אתכם. המערכת הזאת מתגייסת ומשתתפת בטקסים ובפעילויות של ימי הזיכרון וזה תמיד גאווה אדירה״.
״זה מרגיש שאתם באים לכאן ואנחנו אלה שמחזקים אתכם, אני מקווה שתגיעו הביתה ואולי תבינו כמה זה אתם שמחזקים אותנו. יש לכולנו מטרות מקצועיות שונות, אבל בסופו של דבר יש לנו מטרה אחת משותפת, וזה לקחת את התמונה הזאת של המשפחות שיושבות כאן ולעשות אתכם מאושרים״.
קפטן קבוצת הכדורסל, בר טימור, נשא דברים: ״מאז המלחמה אני רואה הרבה פרצופים שיצא לי לפגוש. משפחות שאיבדו את היקרים להם מכל. אתם לא מבינים כמה אתם מחזקים אותנו. אנחנו באנו לתמוך בכם, ולחזק אתכם, אבל בכל מפגש אתכם התחזקנו בעצמנו. אחרי כל מפגש אתכם יצאנו מחוזקים יותר. אנחנו עושים את זה בשבילכם. נעשה הכל בשבילכם. למענכם. תמיד כאן אתכם״.
אתי רז, שבנה, עידן רז, אוהד הקבוצה, נפל בשבעה באוקטובר נאמה: ״לפעמים אני שואלת את עצמי מה אני קשורה לכדורגל? מה לי ולכדורסל? אני אפילו לא יודעת את החוקים. אני מתארת לעצמי שהרבה שאלו פה את אותן השאלות. התשובה שלי היא עידן״.
״עידן שלי היה בגדוד 13. הוא היה מוציא גימלים בכדי להגיע למשחקים. את רוב המשכורת הצבאית שלי הוא הוציא על צעיפים ואביזרים של הפועל. גם במוצב שלו בפגה, רק חולצתו האדומה של הפועל תל אביב נשארה. אחרי ההלוויה, הגיעו אלפים לובשי אדום ששרו שלעולם לא תצעד לבד. הבנו ישר שיש לנו משפחה שמקיפה אותנו״.
״הבנו שמשפחה כן בוחרים. בפעם הראשונה עידן בחר בהפועל תל אביב, בפעם השנייה משפחת הפועל בחרה בנו. משפחת הפועל איבדה 40 אנשים. מספר שיכול היה להשאיר חור ביציע, אך לא עם הפועל תל אביב. לכל אוהד שנפל הוקדש קיר. פודקאסטים שנעשו על יקרינו״.
״בכל משחק מזכירים את הנופלים, התקיים טקס לכבד את הנופלים ואף הטיסו את המשפחות למשחק בבלגרד. ׳אור איתן כנגד אלו שניסו להניס אותנו׳, אמר עופר ינאי. משפט מדויק שמשקף את ההמנון שלנו״.
״חשוב לי שכולם יראו שהחיים הם לא שחור ולבן. יש גם אדום באמצע. הנשמה הגדולה, גם לפעמים היא מעט סוערת, ובהפועל היא סוערת הרבה, היא ממשיכה לחזק אותנו. יש שיר של הפועל תל אביב, על ילד מלחמה אדום. השיר הזה מדבר על עידן שלי. ובתקופה כזאת הוא משקף כל אחד מאיתנו. כולנו ילדי מלחמה״.
עמית פסט, מנכ״ל קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב, נשא דברים: ״אנשים יקרים, תודה שכיבדתם אותנו בנוכחתם ביום חשוב זה. עבור כל אחד ואחת מיקירכם, האהבה להפועל תל אביב עיצבה את זהותם והיוותה חלק משמעותי בחייהם״.
״לכל אחד החיבור הגיע בדרך אחרת. לחלקים זה הגיע במקביל לחיתוך חבל הטבור הלבישו עליהם צעיף אדום. לאחרים, זה הגיע כשראה את חבריו צועדים בבלומפילד או הגיעו מאותה תנועה או קיבוץ. לכולם היה מחנה משותף אחד. לא הייתה להם ברירה״.
״מרכיב הזהות הזה עיצב אותם בצורה ייחודית משום שלהיות אוהד הפועל זה להיות חלק מהממסד וגם למחות נגדו. זה להרגיש כל משחק שהולכים להפסיד, אבל בכל זאת לפרק אותם 0:1. זה להיות פסימיסט חסר תקנה, אבל לחגוג את החיים. זה לשמוע שאנחנו לא מייצגים את ישראל, אבל ללכת לקרבי״.
״אם הייתי שואל את יקיריכם על החוויות האישיות שלהם, אינני יודע מה היו עונים, אך אני בטוח שאחד היה מדבר איתי על השמחה הגול של משה סיני, אחר היה מדבר איתי על הכאב במשחק השרוכים בעוד עיניו של האחרון היו בוהקות מהחגיגות במשחק בטדי״.
״בהפועל תל אביב תוכלו לראות באותו יציע את כלל הדתות והמגזרים. הדבר הזה לא פסח גם על משפחת השכול של הפועל תל אביב. לעולם לא תצעדי לבד. אחת השורות האלמותיות שכל אוהד אימץ לחיקו מהרגע הראשון שכף רגלו דרכה באצטדיון בלומפילד. מי זאת הפועל תל אביב אם לא אוהדיה? אם לא כל הפסיפס המיוחד הזה? משפחות יקרות, הקהילה הזו לא צריכה יום זיכרון כדי לצעוד אתכם. אנו מתחייבים שלעולם לא תצעדו לבד״.
ראובן, אביו של החטוף, חנן יבלונקה, אמר בדמעות: “קודם כל אגיד למשפחות הנרצחים- שלא תדעו עוד צער. בקשר לחטופים, כואב לי שחנן לא יכול להיות איתנו פה. כל החדר שלו עומד כמו שהיה. כולו אדום. אני רק רוצה לקוות שחנן יהיה נוכח פה איתנו במשחק הבא ויוכל לעודד את הקבוצה. קורא לשחרור כל החטופים״.
אור שמש, אחיו של אלמוג שמש ז״ל, דיבר: ״ערב טוב. טוב עד כמה שאפשר כי לא באמת טוב. רק היום התבשרנו על מותו של ליאור רודאיף, אוהד קבוצת הכדורגל והכדורסל. שמי אור שמש, ואני אח של סמ״ר אלמוג שמש זכרו לברכה. ׳עד המוות הפועל׳, משפט שמלווה אותי 34 שנה.
״כל כך הרבה אנשים הזדהו איתי במשפט הזה, אבל אף אחד מאיתנו לא חשב שהמשפט הזה יהפוך לכל כך מציאותי. בשבעה באוקטובר, הצטרפו למשפחת השכול, המון משפחות שנשבר ליבם לעולמים״.
״להיות הפועל זה להיות חלק ממשפחה אדומה שתהיה איתך בשמח ובעצב. זה לצעוק לחרמש בנשיקה הצרפתית: ׳אתה גדול׳. זה לגזור קונפטי עם פומרנץ בוולפסון. זה לחבק את האחים של ירון שי כאילו הם אחים שלי מלידה. זה להגיע לשבעה של קמחי ולראות עשרות אלפי אדומים. זה להיות בלוויה של טל יפרח ולשמוע את כולם שרים ׳לעולם לא תצעד לבד׳״.
״השכול שלי הוא שכול שונה. אחי, סמ״ר ראשון אלמוג שמש, נפצע בגיל 20, בדרום לבנון והיה בקומה במשך 25 שנה. אלמוג נפטר בתאריך 24 ליולי 2023, אלמוג היה אלוף העולם בליפול ולקום כמו גדול. אדם אהוב, ביישן, יפה תואר. הוא הפסד עצום לעולם הזה״.
״זהו יום הזיכרון הראשון שלי כמו שלכם ושל רבים מאיתנו פה. אני את הפועל הכרתי בגיל יחסית מאוחר, גיל 11. דוד שלי שמעון לקח אותי ומשם הדרך הייתה קצרה. הפועל הייתה לי מקום מפלט. כילד מתבגר בבתי חולים לצד אחיו שנמצא בין חיים למוות. הפועל הצילה אותי שנים על גבי שנים. עשתה גם קצת נזק״.
״לאורך השנים איבדנו גיבורים, גיבורות, יפים ויפות. הכי טובים, הכי אדומים, הכי אדומות, הכי הפועל שיש. כאחד מחלק ארגון האוהדים, הנצחתם של אחינו ואחיותנו היא משימה חשובה ביותר. נעשה הכל כדי שיזכירו ויזכרו אותם. את כל אלה שנתנו את חייהם כדי שנוכל להמשיך להגיע לאצטדיונים. לעודד, להתעצבן, לקלל, להתאכזב, לשמוח ולזכור. לזכור את האחים והאחיות שלנו״.
״לפני שעתיים סיימתי הרצאה על אחי אלמוג מול קהל שלם מכל הגוונים. אנשים ששמעו את סיפורו של אחי ולוקחים איתם את אלמוג ביום הזיכרון הקרוב, במעמד זה אני מאחל לכולנו שנדע ימים טובים יותר. שנדע לחייך באמת. שהפועל שלנו תוכל למלא את ליבנו בשמחה ובתקווה ענקית להשבת כלל החטופים, בלי קשר לצבע הקבוצה שהם אוהדים״.
״בשמי ובשם המשפחות השכולות, תודה למועדון הפועל תל אביב. עד המוות הפועל. גם במוות הפועל. הפועל תל אביב זה אימפריה. ׳חוץ ממך אין עוד אחרת, רק עלייך מדבר, את כל החיים שרפתי, שביחד נשאר׳״.