את ה-4 בדצמבר 2006, משחק הליגה בקריית אליעזר בין מכבי חיפה להפועל כפ"ס, השוער אושרי לוי לא שוכח ולא ישכח עוד הרבה מאוד זמן, מי שעמד אז בשערה של הקבוצה מהשרון וכיום משמש כשוערה של מכבי מעלות תרשיחא. זה התחיל בדקה ה-40, אז כבשה כפ"ס מרגליו של סמואל יבואה ועלתה ל-0:1. בדקה ה-64 ההלם בקריית אליעזר גבר, ז'וזה דוארטה הכפיל את היתרון עם פנדל וכפ"ס הייתה בדרך לניצחון חוץ מול חיפה הגדולה. אבל אז החל הקאמבק של הירוקים.
בדקה ה-68 כבש אדורם קייסי בנגיחה ושש דקות מאוחר יותר, שלומי ארביטמן השווה את התוצאה. חיפה המשיכה ללחוץ, אך שתי הצלות ענקיות של אושרי לוי מול ניסיונות של יניב קטן ורוברטו קולאוטי שמרו על 2:2. אלא שבדקה ה-84 אותו קולאוטי בעט, לוי אמנם עצר את הכדור, אך התגלגל איתו אל תוך השער, 2:3 לירוקים. שלו מנשה הצליח להשוות דקות לסיום וקבע את תוצאת המשחק, 3:3.
מיד לאחר המשחק החליטה כפ"ס להיפרד מלוי, מה שפתח מסכת האשמות חמורה נגד השוער בחשד להטיית משחקים, כדור שלג שלא ניתן היה לעצור. לוי, שחפותו הוכחה ויצאה לאור בשלב מאוחר יותר, הבין שאת הנזק התדמיתי שנוצר כבר לא ניתן לתקן.
"המציאו פרשייה", נזכר לוי באותם ימים, "עברתי תקופה שאני לא מאחל לשונאים שלי. לשמחתי, המשפחה שלי ומעגל החברים הקרוב עטפו אותי בחום ואהבה. מעל הכל, האמת הנצחית שנמצאת בלב הוכיחה שמעולם לא היה לי יד ורגל בדברים האלו", משחזר לוי. "התיק נגדי נסגר ולא הוכח דבר. נהפוך הוא, אותו כלי תקשורת שפירסם את הפרשייה הזדונית הזו, ביקש שנגיע לפשרה ונאלץ לשלם הרבה כסף כדי לסגור את העניין".
"אם היה משהו בסיפור הזה, אני בטוח שאף אחד לא היה מוותר לי. היו תולים אותי על עץ בכיכר העיר ומנופפים בזה עד היום. אני סמוך ובטוח שאם לא אותה פרשייה זדונית שניסו להלביש עליי, ניתן לומר במיליון אחוז שהייתי משחק בליגות העליונות, הליגה הלאומית או ליגת העל. נועדתי לשם", אומר השוער. לוי נוכח לדעת כי לא מעט חברים עושים אחורה פנה, מסובבים את הגב ומפסיקים את הקשר כשאתה בצרה: "אם לאחד החברים שלי היה קורה דבר כזה, הייתי נוהג אחרת, אני מוכן להישבע. את החברים שלי לא הייתי מפקיר, גדלתי בלי אבא וזה לא פשוט", סיפר בדמעות.
"אבא נפטר לפני עשרה חודשים בחו"ל, קרוב ל-15 שנה לא היינו בקשר. אני זוכר את כל הילדות, אספתי את עצמי מלמטה. נסעתי לאימוני נבחרת הנוער באוטובוס בלי שאף אחד יתמוך בי, אך עם אמא שעושה ימים כלילות כדי שיהיו לי זוג נעליים וכפפות. אני איש של רגשות, לא הגעתי ממקום שמבקש רחמים. הלב שלי עבר המון בשנים האחרונות", תיאר השוער.
|
אושרי לוי: "הלב עבר המון בשנים האחרונות" (עמית מצפה) |
|
|
אחרי שנדד במשך שבע שנים במספר קבוצות בליגות הנמוכות, קיבל בקיץ האחרון לוי טלפון ממעלות. בגיל 40 פלוס חודש, גם הוא לא דמיין בחלומותיו הוורודים ביותר שהקבוצה הסימפטית מהליגה הרביעית תהיה במקום בן מועדונים גדולים מצמרת ליגת העל לא נמצאים, שלב רבע גמר גביע המדינה. "ברגעים כאלה אני מרגיש את מה שלא הרגשתי כשהנפתי את גביע המדינה לפני עשר שנים במכבי ת"א. מעלות מזכירה לי את חצור הגלילית, את הביחד ואת האהבה שיש בפריפרייה. יצא לי לשחק במועדון גדול, אך את אותה אהבה וחום לא תוכל למצוא שם".
לוי מודע לכך שהוא כבר לא יחזור לליגות הגבוהות: "בשיא הכנות, אחוזים קטנים שזה יקרה. אני רוצה לפרוש במעלות, היו"ר דני חזן לחש לי באוזן שהוא שמח על מה שאני עושה במעלות כשאני תומך בצעירים. בשבילי זה יותר חשוב מכל דבר, כולל מההעפלה לרבע הגמר. אושרי לוי ישחק עוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, כמה שאלוהים ייתן. אבל אם יהיה לי חלק בקידום הצעירים ובהצלחה שלהם, יהיה זה הניצחון האמיתי והגדול שלי".
|
אושרי לוי: "אם יהיה לי חלק בקידום צעירים, זה יהיה הניצחון האמיתי" (עמית מצפה) |
|
|
על ההישג חסר התקדים של מעלות, אומר לוי: "עברנו כברת דרך ארוכה, שמונה משחקים עד עכשיו, יותר מכל קבוצה אחרת ברבע הגמר. זה התחיל מקבוצות בליגות הנמוכות והמשיך עד לקבוצות בליגה הלאומית. סינדרלות נועדו כדי לשבש את התכניות של ההתאחדות. אם נגיע לשם, מעלות תשלח לר"ג מספיק קהל". מלבד שוערה של מעלות, משמש לוי ביום-יום גם כמדריך ספורט בפניימית נירים שבבוסתן הגליל: "מדובר בפנימייה לנוער בסיכון מכל רחבי הארץ, נערים מרקעים שונים ומגוונים. יש לי חניך שזומן לגיבוש בסיירת, זה יותר מלהגיע לרבע הגמר", חתם לוי את דבריו, השוער שסבל מפרשייה זדונית שחיסלה לו את הקריירה וחזר לקדמת כדורגל הישראלי מהדלת האחורית.