המערב הפרוע: סיטי וצ'לסי בקרב על כל הקופה

משחק העונה זה מונח שחוזר על עצמו מספר פעמים. אומנם ארסנל מוליכה את טבלת הפרמייר ליג, אך כולם מדברים על הקרב בין מנצ'סטר סיטי לצ'לסי ככזה שייקבע לאן תלך צלחת האליפות העונה.

הערב (שני) ב-22:00 נקבל אינדיקציה נוספת בדרך לתואר הנכסף. בעונה בה מנצ'סטר יונייטד מתאוששת מעזיבתו של סר אלכס פרגוסון, הנציגה השנייה של העיר נראית כדבר המושלם, כשמנגד חזרתו לזירה של ה"אחד והיחיד", ז'וזה מוריניו מחייבת קריאת תיגר על כל תואר.

הכסף זהו משהו שמקיף את שני המועדונים הללו ובעצם מה שהפך אותם למעצמות שהן נחשבות בנוף הכדורגל העולמי, עתה גם מדובר בקרב מוחות מרשים בין שני מאמנים מהטופ שקיים.

מנואל פלגריני הצ'יליאני לא סתם זוכה להערכה כאחד מהמאמנים המובילים העונה הוא מספק הוכחות עם הפיכת הסיטי לקבוצה התוססת באנגליה אם לא בעולם כולו, וכשמנגד המוח הבלתי נגמר של מוריניו, מדובר כאן בעוד נתון שמתווסף לקרב אדיר בלאו הכי.

המאסטרים של הטקטיקה
ז'וזה מוריניו הוא אשף טקטיקה, כזה שלעיתים יכול להרגיז את היריב כפי שעשה עם אינטר בקאמפ נואו בחצי הגמר הנודע, וכפי שעשה לא מעט פעמים לאורך הקריירה העשירה שלו. מנגד, את פלגריני הטקטיקה היא זו שהפכה לשם דבר בשוק המאמנים.

מוריניו ופלגריני לוחצים ידיים בספרד

הצ'יליאני הפך את ויאריאל הצנועה למעצמה ולאחר מכן חבר לכסף הזמני שעטף את מלאגה. העונה הזו הוא הגיע כדי להוכיח - אני שייך למקום הזה. בינתיים אין ספק שלמרות חבלי הקליטה באנגליה הוא הפך את מנצ'סטר סיטי לקבוצה ברמה אחרת.

הסיטיזנס הפציצו 68 שערי ליגה ב-23 משחקים, כמעט שלושה שערים למשחק. אחרי שרוברטו מנצ'יני לא ניצל את הסגל האדיר שהיה לו, פלגריני חיזק אותו במקומות הנכונים והפך את התכולים לקבוצה שהיא באמת ראוייה להיות, לפחות על פי סגל השחקנים.

בצ'לסי יכולים לטעון כי לעיתים הכדורגל משעמם, אך די להביט בנתונים כדי להבחין בהשפעה של מוריניו. אולי לא מדובר בכדורגל הכי תוסס ויפה לעין, אבל כמו בריאל מדריד ובאינטר, וכמובן כמו בצ'לסי בקדנציה ההיא, זו פשוט מכונה.

מוריניו ביציע. המקרה שהבעיר את האש בין המאמנים

מכבש הלחץ על היריבה מתיש אותה, ורק בשבוע החולף ווסטהאם פשוט לא יצאה מהרחבה כדי לחלץ נקודה מפתיעה בסטמפורד ברידג'. נגד סיטי בסיבוב הראשון זה עבד היטב עם שער דרמטי, גם נגד יונייטד זה הספיק להצגה של אטו. תביעת העין של הפורטוגלי ניכרת היטב.

אחרי שהצליחו להטביע חותם בקבוצות שלהם, נאמר שהיחסים בין השניים הם לא מהטובים שידע עולם הכדורגל. בניצחון בסיבוב הקודם עקצו השניים האחד את השני וכמובן שגם לא לחצו ידיים (כשהצ'יליאני סירב לעשות זאת אחרי שמוריניו קפץ ליציע לחבק את בנו).

המאזן בין השניים בספרד נוטה בבירור לטובת הפורטוגלי עם שלושה ניצחונות בחמישה מפגשים, אבל שם הפערים היו הרבה יותר גדולים. הצ'יליאני מגיע כדי לאזן את המפגשים באנגליה.

אגוארו במאבק עם טורס. יחסר לסיטי (רויטרס)

כסף: "הקרב היקר בתולדות הפרמייר ליג"
כמובן שמלבד הטקטיקה שהיא הפן של שני המאמנים אפשר לדבר רבות על הכסף שהפך את שתי הקבוצות למי שהן בעשור האחרון (לפחות לגבי צ'לסי מדובר כבר ביותר מעשור).

צ'לסי במעט יותר מעשור שהיא בשליטתו של רומן אברמוביץ' שפכה 767 מיליון ליש"ט על רכש, כן פשוט סכום חסר תקדים. הסיטיזנס בשנים שהם בבעלות קטארים הסתפקו "רק" ב-708 מיליון ליש"ט, אבל יש לציין שמדובר גם בכמה שנים טובות של הפרש עד כניסת הבעלים לזירת של התכולים.

המאצ'-אפים על המגרש ספגו אומנם מכה עם היעדרו של סרחיו אגוארו הפצוע, אבל גם עתה אפשר לסמן לא מעט את עניין ב"מערב הפרוע" שזוכה ובצדק לכינוי - "המשחק היקר בתולדות הפרמייר ליג".

נאסרי וראמירס. מאצ´-אפ שכן יהיה (רויטרס)

רק לדמיין מאבקים בין פטר צ'ך לג'ו הארט, בין וינסנט קומפאני ולג'ון טרי ובין אדן הזאר למגע הקסם של דוד סילבה. תוסיפו את אלברו נגרדו וסמואל אטו, פרננדיניו ויאיא טורה מול ראמירס ופרנק למפארד ופשוט נותר ללקק את האצבעות.

ומלבד קרב המוחות בין המאמנים, המאצ'-אפים הבלתי נגמרים, נשארה גם מטרה ברורה - יוקרה וכמובן צלחת אליפות. התשובות יחכו לאפריל או תחילת מאי, אך כבר הערב נקבל סוג של אינדקציה.