רגע של ספורטיביות: המחווה הנהדרת של נדאל

בכל טורניר גראנד סלאם יש דילמה קבועה. מצד אחד, כולם רוצים גמר קלאסי בין השחקנים הטובים בעולם. מצד שני, תנו לנו סיפור סינדרלה שיגרום לנו להזיל דמעות ולהתרגש. ומהבחינה הזו, אליפות אוסטרליה סיפקה לנו את הכל ובגדול.

סטניסלס ואורינקה היה עד לפני שנה בצילו הגדול של מלך שווייץ רוג'ר פדרר. למרות שכבר שהה בעבר בטופ 10, הוא היה מסוג השחקנים שינצחו טורניר פה וטורניר שם, אבל על הבמות הגדולות, מול השחקנים הגדולים, אין להם צ'אנס.

אם נשים רגע בצד את הניצחון הענק של ואורינקה על נובאק ג'וקוביץ' ברבע הגמר, אם אפשר לשים נצחון כזה בצד ונשים בצד גם את הניצחון על תומס ברדיך בחצי הגמר, שלאף אחד אסור לקבל כמובן מאליו "סטן דה מאן" הגיע לגמר כאנדרדוג שמעולם לא הצליח לקחת מאגדת הטניס ושמה רפאל נדאל מערכה אחת ב-12 משחקים ויצא מנצח

ומנצח בזכות גדולה, למרות שרפא שהתייצב מולו סבל מפציעה מסוימת (בספרד כבר תירצו והכותרת ב"אס" הייתה נדאל נכנע לגב ולוואורינקה), ואורינקה עלה למגרש מהרגע הראשון ללא פחד. הוא השתמש בסרב האדיר שלו והשתלט על המערכה הראשונה עם 3:6 נהדר. משם המשיך עם שבירה נוספת בתחילת המערכה השנייה, כשעד אז לא היו סימנים לשום פציעה מצד הראשון בעולם.

כשרפא התחיל פתאום לאחוז בגב וביקש הפסקב לטיפול רפואי, זה היה נראה כצעד טקטי כדי לעצור את המומנטום של ואורינקה. כשהוא חזר מהטיפול הרפואי, הוא ספג בוז גדול מהקהל שאני לא חושב שספורטאי הוגן כמוהו אי פעם קיבל בגמר גראנד סלאם. אבל כשהוא עלה על המגרש, גם הקהל הבין שיש לו בעיה אמיתית והוא מתקשה לזוז על המגרש.

נדאל מקבל טיפול בגבו (רויטרס)

ואורינקה השלים 2:6 במערכה השנייה, אבל אז המחשבות התחילו להשפיע עליו. מחשבה אחת על האפשרות שהוא קרוב קרוב לגביע ומחשבה שנייה היא איך להתמודד עם יריב פצוע, שהוא גם חבר.

בינתיים, עם כל העומס המנטלי הזה, משככי הכאבים החלו לפעול ונדאל החל פתאום לזוז טוב יותר על המגרש כשסטן פתאום חובט בעצמה הרבה יותר נמוכה, כולל חבטות רבות לא מדויקות. נדאל הצליח, משום מקום, לקחת את המערכה השלישית והעביר את הלחץ כולו לוואורינקה במערכה הרביעית.

נדאל לא יכול לעצור את הדמעות (רויטרס)

המתח היה בשיאו כשהשווייצרי קיבל הזדמנויות לשבור והחמיץ שוב ושוב. במשחקון השישי הוא שבר ל-2:4, אבל נעלם ונשבר בחזרה בקלות. ההזדמנויות הגיעו שוב במשחקון השמיני והפעם הראש של ואורינקה חזר למקום הנכון. הוא הבין שגם אם נדאל לא בשיאו, מותר לך, בגמר גראנד סלאם, לקחת את ההזדמנות, מותר לך לחבוט לפינות בעוצמה, גם אם עומד מולך חבר פצוע. ואורינקה שבר בגדול ל-3:5 והפעם הגיש למשחק עם מלוא הבטחון וסגר עניין.

בסיום, גילינו שני ספורטאים ענקיים והוגנים. למרות הרגע הגדול בחייו, השמחה של השווייצרי היתה מאופקת וכיבדה את היריב. יש אחרים שהיו מזנקים משמחה ומניפים אגרופים. לא ואורינקה.

ואורינקה עם נדאל בדוכן המנצחים (רויטרס)

ונדאל? כמה פעמים עבר לו בראש במהלך המשחק ללכת ללחוץ את ידו של סטן ולגמור ענין, לגמור את הסבל. אבל כמו ספורטאי ענק, הוא ידע שאם יפרוש, יפגע בחברו שהזכייה שלו תירשם לדורות בעקבות פרישה. הרי זכורה לרבים הפרישה של ז'וסטין הנין בגמר אוסטרליה לפני כמה שנים מול אמילי מורסמו, שהותירה טעם לפגם ולקחה ברשעות מה, את מתק הנצחון מהצרפתיה.

אז בניגוד להנין, נדאל גילה ספורטיביות מרשימה, הוא שמר את הדמעות בפנים עד לסיום, אז לא הצליח התאפק יותר והזיל אותן כמו בן אנוש כשפיט סמאפראס הגיש לו את צלחת הפינאליסט. וכמו שפתחתי, גם סיפור סינדרלה עם סוף טוב, גם הוגנות ספורטיבית מהשורה הראשונה, מה עוד נבקש מטורניר גראנד סלאם אחד, אליפות אוסטרליה 2014.