שווים זהב: 11 השחקנים שנולדו בדור הלא נכון

ב-13 בינואר יוענק הפרס האישי היוקרתי ביותר בכדורגל העולמי, בשיתוף המגזין הצרפתי 'פראנס פוטבול' ופיפ"א: פרס כדור הזהב.

נדמה שהשנה ההתעסקות בפרס היא גדולה מאי פעם, זאת מכיוון שמעל טקס ההענקה מרחפת עננת המאבק הבלתי נגמר בין ליונל מסי לכריסטיאנו רונאלדו, ובעברית פשוטה: מי הוא השחקן הטוב בעולם? השנה, כך מסתמן, יהיה להם מאבק לא קל, כשקשרה הצרפתי של באיירן מינכן, פרנק ריברי, נושף בעורפם של השניים.

פרס "כדור הזהב" של המגזין 'פראנס פוטבול' מוענק משנת 1956 לשחקן הטוב ביותר באירופה באותה שנה (לא בהכרח שחקן בעל אזרחות אירופית). פיפ"א החלה להעניק את פרס "השחקן הטוב בעולם" משנת 1991, ובשנת 2010 המגזין הצרפתי והתאחדות הכדורגל העולמי חתמו על הסכם שיתוף פעולה, בו מוענק פרס "כדור הזהב" במשותף. מאז אותה שנה חולקו שלושה פרסים, כשבכולם זכה ליונל מסי. אגב, עוד לפני שנחתם ההסכם, הפנומן הארגנטיני זכה גם בפרס כדורגלן השנה בעולם מטעם פיפ"א ב-2009, וב-2008 היה שני רק ל.. ניחשתם נכון, כריסטיאנו רונאלדו.

השליטה האבסולוטית של שני הכוכבים בכדורגל העולמי בשנים האחרונות היא ברורה, ודי מובן למה הם בדרך כלל נמצאים בין שלושת האחרונים (גם ב-2007 הם הגיעו לשלישיה, קאקה זכה, מסי סיים שני ורונאלדו שלישי) ונראה שהפרס ימשיך לנדוד ביניהם גם בשנים הקרובות.

מסי עם כדור הזהב. יפרד מהתואר אחרי 4 שנים? (רויטרס)

ישנם הרבה שחקנים אשר ללא ספק היו ראויים לזכות בשנים האחרונות בתואר, או כאלה שראויים גם היום, אך אם לשפוט על פי כל ההערכות המוקדמות, גם ב-2013 הכדור ישאר בגזרת השליטים. אספנו עבורכם את נבחרת השחקנים שפשוט נולדו בדור הלא נכון, שאולי בזמן אחר היו יכולים להיחשב לגדולים ביותר, בשנה קלנדרית כמובן. הנבחרת מורכבת משוער, שלושה שחקני הגנה, ארבעה קשרים ושלושה שחקני התקפה, לשיפוטכם.

ידי הזהב: איקר קסיאס
נכון, אמנם הוא לא משחק באופן סדיר בשנה האחרונה, אך השוער מחזיק בקריירה מפוארת והוא ללא ספק אחד מאותם שחקנים שהיו רוצים לשנות את תאריך הלידה בדרכון. בפעם האחרונה שנבחר שחקן הגנה לכדורגלן השנה בעולם, הייתה זו שנת 2006. בלם נבחרת איטליה דאז, פאביו קנבארו, זכה בפרס לאחר שהציג יכולת מרשימה בגביע העולם, בו זכתה נבחרתו. אגב, שוער נבחרת איטליה באותו מונדיאל, ג'יג'י בופון, ספג שני שערים בלבד במהלך הטורניר (אחד עצמי ואחד בפנדל) אך אפילו לא הגיע לשלישיה הסופית של פיפ"א באותה שנה.

פפה מנחם את קסיאס. ראוי לפרס (רויטרס)

ומה עם איקר קסיאס? מאז 2006 הוא הספיק לזכות בשלוש אליפויות ספרד, גביע אחד, פעמיים בסופר קאפ הספרדי, פעם אחת אלוף עולם ופעמיים אלוף אירופה בתור קפטן נבחרת ספרד, ולא הגיע לשלישייה האחרונה ולו פעם אחת. איקר היה ראוי באחת מהשנים לזכות בכדור הזהב, אך ככל הנראה הפרס מוענק רק לשחקנים שעיקר המגע שלהם עם הכדור הוא ברגליים.

הפעם האחרונה ששוער קיבל את הפרס הייתה אי שם ב-1960, היה זה לב יאשין, הכי קרוב היה אוליבר קאן ב-2002, שהיה שני רק לרונאלדו הברזילאי. כל שנותר הוא לקוות שנראה את השוער לובש את המדים הלאומיים גם בקיץ הקרוב בברזיל, נותן הופעה מרשימה ואולי הפעם, סוף סוף, הוא יזכה לכבוד המגיע לו.

הלוחם: קרלס פויול
קפטן ברצלונה הוא אולי לא השחקן הטכני של הדור הנוכחי, אך הוא לבטח הכי "ספורטאי" מביניהם, לא בכדי הוא זכה במדליית הזהב של ממלכת ספרד להצטיינות ספורטיבית בשנת 2011. פויול בהחלט יכול היה להיות בחירה ראויה לכדורגלן השנה, מסיבות שונות ומגוונות, לא בהכרח בגלל הווינריות הגדולה שמאפיינת אותו, לבטח לא בגלל כמות השערים שכבש בקריירה (19 בלבד, 16 במדי ברצלונה ב-581 הופעות, ועוד שלושה שערים ב-100 הופעות בנבחרת), אך אין אחד שהיה מרים גבה אם הבלם היה הופך לספרדי הראשון משנת 1960 שזוכה בתואר כדורגלן השנה.

פויול. לא הכי טכני, לבטח הכי ספורטאי (רויטרס)

פויול בן ה-34 שיחק לכל אורך הקריירה בברצלונה וזכה עימה בשש אליפויות, שני גביעים, שישה תארי סופר קאפ ושלוש פעמים בליגת האלופות. עם נבחרת ספרד זכה פויול באליפות העולם ב-2010 ובאליפות אירופה ב-2008. הויכוח הוא על הקריטריונים שעל פיהם נבחר כדורגלן השנה בעולם, כי אם הפרס היה מחולק על פי הרצון לנצח, ההקרבה, הנחישות והמחויבות, פויול היה מחזיק בתואר בכל שנות הקריירה המפוארת שלו.

האינטיליגנט: פיליפ לאם
לא אנחנו בחרנו לו את הכינוי, אלא לא אחר מאשר מאמנו הנוכחי, פפ גוארדיולה. קפטן נבחרת גרמניה ובאיירן מינכן הוא שחקן ההגנה המושלם, שיכול לשחק בכל עמדה בהגנה, וגם בקישור. אגב, מאמנו הספרדי טוען שגם בתור חלוץ הוא לא רע בכלל. לאם היה ברשימה הסופית של 23 המועמדים הסופיים, אך גם הוא ידע שהסיכוי היה אפסי, למרות שהוא תרם בעונה החולפת לא פחות משאר השחקנים בבאיירן והיה אחד הגורמים המשמעותיים לזכייה בטרבל.

לאם. קריירה מפוארת (רויטרס)

המגן הגיע למקום השלישי עם גרמניה במונדיאל 2006 וגם ב-2010. בנוסף, לאם סיים במקום השלישי עם הנבחרת ביורו האחרון. קפטן גרמניה אמנם לא זכה בתואר משמעותי עד העונה שעברה, בה זכה בליגת האלופות עם באיירן, אך הוא אחד השחקנים המשמעותיים ביותר ששיחקו במאנשאפט וגם אצל הבווארים. איש לא היה מתפלא אם המגן היה מניף את פרס כדור הזהב לפחות פעם אחת.

הגלדיאטור: טיאגו סילבה
בלמה של פאריס סן ז'רמן ונבחרת ברזיל לא מתגאה בארון גביעים מרשים, אך לכולם ברור שמדובר כיום בבלם הטוב ביותר בעולם, ואחד מעמודי התווך של אחת מהפייבוריטיות לזכייה במונדיאל, נבחרת ברזיל. בראיון שהעניק לאתר הרשמי של פיפ"א לאחר שהפך לבלם היחיד שנבחר ל-23 המועמדים הסופיים לפרס כדור הזהב השנה, אמר סילבה בכנות: "אני יודע שבאופן טבעי שחקני ההתקפה מקבלים יותר תשומת לב משחקני ההגנה. החלום שלי תמיד היה להיות חלוץ".

טיאגו סילבה. רק זכייה במונדיאל תהפוך אותו למועמד ראוי (רויטרס)

האביר החיוור: אנדרס אינייסטה
בכל הטקסים בהם נכח לא הצליח הקשר, שעל פי דעת רבים הוא הטוב בעולם כיום, לגרוף את התואר הנחשק. ב-2008 דורג תשיעי, ב-2009 דורג רביעי, ב-2010 דורג שני אחרי ליאו מסי. אינייסטה כבר לא ילד (29) והעונה ככל הנראה תהיה אחת ההזדמנויות האחרונות שלו לזכות בתואר, אם כי נראה שהקשר המדהים של ברצלונה לא מתעסק בנושא יותר מדי, ובעיקר מפרגן לחברו לקבוצה, ליונל מסי.

כזכור, הקשר כבש את שער הניצחון בגמר המונדיאל ב-2010 מול הולנד, עמוק בתוך ההארכה, ולמעשה העניק לספרד את גביע העולם לאחר מותחן בן 120 דקות, בו השתתף עוד שחקן מנבחרת המאוכזבים שלנו, אליו נגיע בהמשך.

אינייסטה חוגג עם מסי. הארגנטינאי לא מוסר (רויטרס)

אינייסטה מציג לראווה קריירה מרשימה, שאם רק הייתה מתרחשת בנקודת זמן אחרת, סביר להניח שהייתה זוכה להתייחסות יותר רחבה ויותר מפרגנת, כדור זהב אולי. אינייסטה אולי לא כובש גדול (ממוצע של שער לעשרה משחקים), אבל "האדריכל" הוא אולי הקשר האלגנטי ביותר אי פעם, בעל ראיית משחק מדהימה ונגיעה רכה בכדור שכבר חתכה את ההגנות הטובות באירופה כמו חמאה.

"El Caballero Pálido" (האביר החיוור) הוא הסמל של דור הזהב הספרדי, כשהוא מחזיק בשתי אליפויות אירופה ומונדיאל אחד (עליו הוא חתום) עם נבחרתו, זכה בשש אליפויות ספרד ועוד שלושה גביעי אירופה לאלופות. תחליטו בעצמכם, שווה או לא שווה כדור זהב?

הקיסר: יאיא טורה
קשרה של מנצ'סטר סיטי אמנם הגיע ל-23 האחרונים, אך הוא כבר לא יזכה בפרס. למרות זאת, אי אפשר להתעלם מהקריירה המרשימה של הקיסר מחוף השנהב, ששידרג פלאים כל קבוצה בה שיחק. יאיא טורה פורס 80 קילוגרמים של שרירים על פני 192 ס"מ והוא פשוט קשר אחורי מושלם, בעל מסירות אמן וסיומת מרשימה, אשר בעיקר עושה הגנה וגם עולה להתקפה כשצריך.

יא יא טורה. הקשר האחורי הטוב בעולם (רויטרס)

באמתחתו של טורה יש המון תארים, כולל תואר שחקן השנה באפריקה, וגביע אלופות אחד בברצלונה. במנצ'סטר סיטי הוא פורח, כאשר סביבו יש סוללת שחקנים מוכשרים אשר עוזרים לו להוציא את המיטב שבו, למרות שרוב הפרשנים יסכימו שאת שנותיו הטובות עשה בספרד. טורה ככל הנראה לא יזכה במונדיאל הקרוב, אם כי הגעה מפתיעה לפחות לחצי הגמר במדי חוף השנהב, בתוספת עונה גדולה במנצ'סטר סיטי, אולי יגרמו לבוחרים בשנה הבאה לחשוב פעמיים ולהעניק את הפרס לקשר האחורי הטוב ביותר בעולם, אולי הטוב בכל הזמנים (גם פטריק ויירה היה מסכים).

הכי טוב: פרנק ריברי
היחיד מבין רשימת המאוכזבים שעוד יכול להפתיע השנה הוא קשרה של באיירן מינכן, אשר כבש עד כה 89 שערים בשש עונות במדי הבווארים, בהן הופיע 255 פעמים והגיע עד לשלישייה הסופית. אם לשפוט על פי דבריה של אשתו, ליד האח בביתו של הקשר הצרפתי כבר יש מקום שמיועד לכדור הזהב, שרק יגיע.

למרות השמועות שלפיהן מישל פלאטיני (נשיא אופ"א ופטריוט צרפתי, לא בהכרח בסדר הזה) מנסה להשפיע על המצביעים בכדי שיעניקו את הפרס לשחקן צרפתי לראשונה מאז זכה בו זינדין זידאן ב-2003, פרנק ריברי יצטרך ככל הנראה לקנות עציץ נחמד, ולהניח במקום שהיה מיועד לפרס הנחשק. קשרה המחונן של באיירן מינכן הוא אחד השחקנים היציבים והדומיננטים ביותר בשנים האחרונות, אחד הגורמים המשמעותיים לכך שהבווארים זכו אשתקד בטראבל מדהים, אם לא המשמעותי ביותר.

ריברי מאוכזב. המקום ליד האח יישמר (רויטרס)

הצרפתי פתח את עונתו השביעית במדי באיירן כשהוא רוצה לשחזר את ההצלחה מהעונה שעברה, ואם אפשר, לאסוף איזה כדור זהב על הדרך. אם ריברי, אשר כבר גרף העונה את פרס שחקן השנה באירופה, לא יקבל השנה את התואר, הוא ככל הנראה לא יזכה בו יותר. עם זאת, הצרפתי הבינלאומי ייזכר לעד כאחד השחקנים הטובים ביותר בתולדות המשחק, ואם לשפוט על פי הציטוט המפורסם שלו ("יש לכדורגלים מקצוע נהדר, אנחנו חייבים להמשיך לחייך ולעשות חיים") ההתעסקות בספקולציות לגבי הפרס לא מדירות שינה מעיניו.

הלוזר הנצחי: אריאן רובן
קשרה של באיירן מינכן ונבחרת הולנד הוא אחד הקיצוניים הטובים בכל הזמנים. התנועה המוכרת שלו, כשהוא חותך לאמצע מאגף ימין ומכין את הכדור לבעיטה עם השמאלית הקטלנית, היא פשוט בלתי ניתנת לעצירה. האירוע הטרגי ביותר בחייו הספורטיביים של רובן התרחש בגמר מונדיאל 2010, אירוע שיכול היה לשנות את כל הקריירה מבחינתו. רובן הגיע למצב של אחד על אחד מול קסיאס והחטיא ברשלנות, מי יודע מה היה קורה אם הכדור היה נכנס. אולי הקשר היה זוכה בכדור הזהב ואם לא, לבטח מוזכר בשורה אחת עם הגדולים ביותר.
 

רובן. הקריירה הייתה נראית אחרת לולא ההחמצה ההיא.. (רויטרס)

רובן בן ה-29 זכה בגביע האלופות הראשון שלו רק בעונה שעברה, אך הוא עדיין בשיאו. יהיה מעניין לראות אם רובן בשל לתת את קמפיין חייו במונדיאל ולסחוף את הולנד לזכייה ראשונה בגביע העולם, לאחר שהפסידה כבר בשלושה גמרים קודם לכן. אם רובן יצליח להביא במו רגליו את הגביע העולמי להולנד, הוא ייזכר לעד כשחקן שהוביל את הכתומים לזכייה הראשונה אי פעם בתואר שכל כך חסר להם ואולי גם יוסיף לעצמו תואר אישי קטן.

הענק: זלאטן איברהימוביץ'
חלוצה בן ה-32 של פריז סן ז'רמן הוא המאוכזב הראשי בנבחרת שלנו. עוד כששיחק באייאקס בתחילת שנות ה-2000 סומן איברהימוביץ כדבר הבא, אך באותו זמן צמחו להם עוד שני ענקים, שתמיד השאירו את זלאטן בצל. אפשר לבקר אותו על האופי השחצני שלו, אפילו להביע סלידה במובן מסויים, אך מה שיש לחלוץ השבדי ברגליים (וגם בראש), איש לא יכול לקחת ממנו.

זלאטן הוא השחקן היחיד בתולדות המשחק שעבר ל-6 קבוצות שונות בסכום שעולה על 20 מיליון דולר, כבש 283 שערים ב-545 הופעות במדי שבע קבוצות שונות, זכה ברציפות באליפויות מעונת 03/04 עד עונת 11/12 (כולל 2 האליפויות שנלקחו מיובנטוס בגלל פרשת הטיית המשחקים) עונה שבה נקטע הרצף במדי מילאן, אך שנה לאחר מכן כבר זכה באליפות נוספת עם פ.ס.ז, קבוצתו הנוכחית.

זלאטן איברהימוביץ´. כל מילה מיותרת (רויטרס)

לזלאטן אין הישגים מרשימים במדי הנבחרת, מלבד העפלה לרבע גמר היורו בשנת 2004, שם הודח רק בפנדלים על ידי הולנד. יש עוד שחקנים רבים לאורך ההיסטוריה שלא שיחקו בנבחרות גדולות ולמרות שהצליחו להטביע את חותמם האישי, לא השכילו לזכות בטורניר גדול. אם האיש הגדול של שבדיה היה משחק בתקופה אחרת, או אולי נולד במדינה כמו גרמניה למשל, אולי היה היום השחקן הגדול בכל הזמנים. למרות הכל, הסירו דאגה מליבכם, לזלאטן זה לא איכפת, הוא כבר יודע מי הכי טוב, הכי יפה, וגם למה המונדיאל בקיץ הקרוב בברזיל לא מעניין.

הנסיך של ארגנטינה: דייגו מיליטו
אנא, הורידו את הגבות בחזרה למקומן הטבעי. חלוץ נבחרת ארגנטינה (לשעבר?) אולי לא ייזכר כאחד הגדולים בכל הזמנים, אך הוא לבטח ייזכר כשחקן שנתן את אחת העונות הטובות ביותר של חלוץ אי פעם. נחזור אחורה בזמן לעונת 09/10, ה-עונה של דייגו הארגנטינאי (אותה ירצה לשכוח דייגו ארגנטינאי אחר, אליו נגיע בהמשך).

"אל פרינסיפה" (הנסיך) הוביל את אינטר לזכייה בטראבל היסטורי, כשכבש את שער האליפות מול סיינה, את השער שניצח את רומא בגמר הגביע האיטלקי, וגם צמד שערים ב-0:2 הענק של אינטר על באיירן מינכן בגמר גביע האלופות אשר החזיר את התואר לנראזורי לאחר 45 שנה.

מיליטו בטירוף. פוזה מוכרת בשנת 2010 (רויטרס)

לאחר התצוגה המופלאה באותו גמר בלתי נשכח, נכתב עליו ב'גרדיאן': "חזון, טיימינג, טכניקה מושלמת וקור רוח – זה כל מה שחלוץ גדול צריך. מיליטו לא יעצור את נשימתכם בטריק כמו מסי, ולא ירעיד את האצטדיון כמו טבס, אך הוא קטלני באותה מידה".

בסה"כ כבש מיליטו באותה עונה 30 שערים ב-52 הופעות, נתונים אשר לא הרשימו את דייגו מראדונה (מאמן הנבחרת במונדיאל 2010), ששיתף את החלוץ בשני משחקים בלבד בגביע העולם, במהלך תמוה שעד היום נשאר בגדר תעלומה. באותה עונה זכה מסי בפרס כדורגלן השנה בעולם לאחר שהוליך את ברצלונה לאליפות ספרד. בשנה זו הוא בהחלט יכול היה למסור את כדור הזהב למיליטו, הנסיך כבר היה שם אותו ברשת.

האנדרייטד: דויד וייה
מלך השערים של מונדיאל 2010 (ביחד עם תומאס מולר, דייגו פורלן ו-ווסלי סניידר), אשר זכה באותו מונדיאל, זכה ביורו ב-2008 ולמעשה זכה בכל תואר קבוצתי אפשרי, כבר לא שומר מקום בארון לכדור הזהב, אך אין זה אומר שהוא לא היה ראוי לו. החלוץ סחף את נבחרת ספרד לזכייה בגביע העולמי, חורר רשתות ב-ולנסיה (בעונותיה הגדולות) ובברצלונה. וייה משחק כיום באתלטיקו מדריד, ובגיל 32, כשהוא מעבר לשיא, הוא כבר ככל הנראה לא יהיה השחקן הטוב בעולם לשנה קלנדרית, וחבל. מלך השערים של יורו 2008 ומלך השערים ב-4 עונות בספרד יכול להתגאות בקריירה מרשימה, של חלוץ בגובה 1.75, שהגיע הכי גבוה שאפשר. 

דוד וייה. מעריך כל רגע על הדשא (GettyImages)

וייה הוא אחד החלוצים שזכו למעט מאוד הערכה לאורך השנים, אך הוא שמח בחלקו, צנוע, שמסתפק במה שיש. אביו היה עובד מכרות כשהיה ילד, ו-וייה מספר שאף פעם לא ידעו במשפחה אם הוא יחזור הבייתה בערב, בגלל הסיכון הרב שכרוך בעבודה זו. "בגלל הרקע שממנו הגעתי, אני יודע שאני חייב לתת הכל בכל משחק ובכל אימון" אמר החלוץ בעבר, ואם לשפוט לפי החגיגות שלו אחרי שערים, ניתן לראות שהוא בהחלט מעריך כל רגע שהוא נמצא על הדשא, ברמות הגבוהות ביותר. נותר רק לקוות שיישמר מפציעות, ייתן עונה טובה באתלטיקו (התחיל אותה מצוין) ונזכה לראות אותו במונדיאל הקרוב בברזיל, אולי מוביל את ספרד לזכייה שנייה ברציפות בגביע העולם.

כריסטיאנו רונאלדו. ישחזר את הזכייה מ-2008? (רויטרס)