החלמה זהירה: הגורל המשותף של מסי ורונאלדו

ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו רגילים להיאבק ביניהם על המגרש. אך בשבוע האחרון שני הפנומנים, שבדר"כ לא מפסידים אף משחק, נעדרו ממשחקי קבוצותיהם וההשלכות של הפציעות שלהם משפיעות בצורה שונה לחלוטין על הקבוצות שממשיכות במסע שלהם בליגה ובאירופה.

הרבה דיברו על העובדה שריאל מדריד ללא רונאלדו היא קבוצה מוגבלת שתתקשה להבקיע ולנצח. CR7 אכן פתח את העונה בסערה וכבש 17 שערי ליגה ב-14 המשחקים הראשונים עד שנפצע נגד אלמריה לפני קצת יותר משבוע. מאז שכריסטיאנו יצא מהמגרש בדקה ה-54 במשחק מול אלמריה, קבוצתו כבשה בשני משחקים וחצי 16 שערים.

הנתון כשלעצמו מדהים. ריאל לא איבדה את החדות מול השער כאשר קארים בנזמה ובעיקר גארת' בייל נכנסו לנעליים של הפורטוגלי מבחינת כיבוש השערים.

הוולשי שהובא בקיץ כדי להעמיק את החלק ההתקפי של ריאל ולתת איזון לרונאלדו באגף הימני, נראה הרבה יותר משוחרר ללא רונאלדו ומשחק בצורה הרבה יותר חופשית כמו אחד שגדל במועדון. במשחק האחרון מול ויאדוליד בייל כבש שלושער גדול והוסיף בישול ב-0:4 הקליל של הבלאנקוס שגרר אחריו אמירות בתקשורת במדריד: "יש חיים אחרי כריסטיאנו".

בייל עם בזנמה. הוולשי פורח מאז הפציעה של רונאלדו (רויטרס)

הפציעה של רונאלדו איפשרה לאנחל די מריה לחזור להרכב והחזירה את איסקו, שלא זכה בשבועות האחרונים לדקות משחק רבות, לעניינים בתור עושה המשחק של ריאל. אז כמובן שמול אלמריה וגלאטסראיי זה מספיק אבל נגד יריבה כמו באיירן מינכן, זה עשוי שלא להספיק ובמדריד יצטרכו את רונאלדו בשיא כושרו.

בכל מקרה קרלו אנצ'לוטי יכול להיות מאוד מרוצה מהסגל שלו, כשגם השחקנים הצעירים, חסה ואלברו מוראטה תורמים את חלקם למאמץ ההתקפי. רונאלדו שצופה במשחקי הקבוצה יכול להתאושש כמו שצריך ולא לעשות  את הטעות הנפוצה ולחזור מוקדם מדי, דבר שעשוי להחמיר לו את הפציעה בשריר ולגרום לדפיקות לב בפורטוגל.

קרלו אנצ´לוטי (רויטרס)

ברצלונה אובדת עצות
אם במקרה של ריאל היא לא נפגעה כלל מפציעתו של הכוכב הכי גדול שלה, בברצלונה המקרה שונה לגמרי. מסי נפצע בתחילת המשחק נגד בטיס והקבוצה לא התקשתה לנצח את הקבוצה מסביליה עם שערים של ניימאר, פדרו וססק פברגאס. גם במשחק שלאחר מכן המכונה הקטאלונית לא התקשתה וניצחה 0:4 את גראנדה.

בשני המשחקים ברצלונה לא שיחקה כדורגל גדול, להיפך היא הייתה רחוקה מלהפגין יכולת טובה, אבל המשחק היעיל, שמאפיין אותה מפתיחת העונה, הספיק והעניק לה את הנקודות. אך נקודת המפנה התרחשה במשחק ליגת האלופות מול אייאקס. בארסה נקלעה לפיגור 2:0 מול ההולנדים וירדה למחצית עם תחושת מועקה גדולה. הפרצופים של השחקנים אמרו הכל: "אין לנו את מסי שייחלץ אותנו מהמצב הזה".

הפנים אומרות הכל. שחקני ברצלונה לאחר ההפסד לאייאקס (רויטרס)

השחקנים של אלופת ספרד אומנם עלו למחצית השנייה עם אנרגיות שונות וכבשו כבר לאחר שלוש דקות שער מהנקודה הלבנה. אך ההמשך היה רע מאוד מבחינתו של טאטה מרטינו. הקבוצה שיחקה מול 10 שחקנים של אייאקס ועדיין לא הצליחה לייצר מצבי הבקעה ליד השער של ההולנדים. שתי בעיטות למסגרת במשך 90 דקות לקבוצה כמו ברצלונה זה מעט מדי.

אלמנט האפטיות וחוסר התכליתיות חזר גם ב-1:0 מול בילבאו. הקבוצה אומנם שיחקה טוב במחצית הראשונה ושלטה לחלוטין במתרחש, אך בסיום היא שוב ירדה מנוצחת עם שתי בעיטות בלבד למסגרת של הבאסקים. לבארסה היו 20 דקות אחרי השער של איקר מוניאין להשוות ולחץ לפחות נקודה מהמשחק, אך שיטת המשחק שמבוססת רק על מסירות קצרות ומשחק דרך האמצע נתקלה בחומה בצורה ובעמידה טקטית נכונה של בילבאו.

טאטה. לא מצליח למצוא דרך לפרוץ את ההגנות הצפופות (רויטרס)

בסה"כ ילד בן 21
בקיץ הנחיתו בקאמפ נואו את ניימאר בדיוק בשביל הרגעים האלה. במועדון ראו את ההתרסקות בעונה שעברה בצמד המשחקים מול באיירן מינכן, כאשר מסי היה פצוע וגם כששיחק הוא לא יכל לעליונות האדירה של הבווארים. בקטאלוניה הבינו שהם צריכים להיערך למקרה בו הפרעוש פצוע או סתם נקלע ליום חלש וצריכים אלטרנטיבה נוספת בשביל להוסיף זכייה נוספת באליפות ובליגת האלופות.

הפתיחה של ניימאר הייתה טיפה מהוססת, בדומה לכוכבים גדולים שמגיעים לברצלונה. אך נראה היה שלאט לאט הוא נכנס לקצב של הקבוצה והשיא היה במשחק הקלאסיקו נגד ריאל מדריד, כשהוא היה השחקן המצטיין במגרש ועזר לקבוצתו לנצח את היריבה השנואה.

אך מאז הפציעה של מסי משהו נפגע ביכולת של הברזילאי דווקא בצד המנטלי. ניימאר לא מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי ונקלע יותר מדי לעימותים ולדיבורים מיותרים עם השופט, כאשר גם הנפילות הרבות שלו והשריקות בוז במגרשי החוץ לא תורמות. צריך לזכור שמדובר בסה"כ בשחקן בן 21 שחווה את עונתו הראשונה באירופה ולא רגיל לכל הלחץ סביב הקבוצה שמתיימרת להיות הטובה בעולם.

ניימאר. מתרכז בדברים שמסביב (רויטרס)

אם לאנצ'לוטי יש הרבה נחת משחקני הסגל שלו שממלאים את מקומו של רונאלדו בצורה נהדרת, במקרה של טאטה הסיפור שונה לחלוטין. הפרעוש לא צפוי לחזור לשחק עד תום 2013 ונראה שאם משהו לא ישתנה בצורה משמעותית, ברצלונה עשויה להיקלע לאחת התקופות הכי חלשות שלה בשנים האחרונות.

מסי, שצופה במתרחש מהצד בוודאי רוצה לחזור הרבה יותר מהר לעניינים ולעזור לחבריו לחזור להציג יכולת ראויה וכזאת שהעניקה לה את הכינוי "הקבוצה הכי גדולה בהיסטוריה". אך הפרעוש לא יחזור על הטעות שהוא עשה בעונה שעברה, כשניסה לחזור מוקדם מדי וסיים את העונה מוקדם מהצפוי. השנה בניגוד לשנה שעברה למסי יש מחויבות גדולה להגיע בשיא כושרו לקיץ, אז ייערך גביע העולם בברזיל.

טאטה יצטרך למצוא פתרונות ומהר, משום ששני הפסדים רצופים זה לא משהו שבברצלונה רגילים אליו. הפסד נוסף עשוי להביא לכדור שלג שיחזיר את יושבי הקאמפ נואו לתקופות קצת פחות נעימות.

מסי. לא יחזור על הטעות מהעונה שעברה (רויטרס)

זקני השבט לא מספקים את הסחורה
ברגעי משבר של קבוצות השחקנים הוותיקים הם אלה שלוקחים את האחריות. אך גם השחקנים הוותיקים בברצלונה לא מספקים את הסחורה ונעלמים ברגעי האמת. אנדרס אינייסטה, שנחשב לאחד השחקנים הטובים בעולם נראה כמו צל של עצמו.

מבחינת הסטטיסטיקה המהנדס לא מספק את הסחורה. שער ובישול ב-15 משחקים ליגה זה נתון עלוב לשחקן ברמה של אינייסטה. אז נכון שהקשר הספרדי מעולם לא היה סקורר, אבל בשני משחקים ההפסד האחרונים הוא היה פסיבי ולא לקח עליו את הקבוצה כפי שציפו ממנו לעשות.

צ'אבי כבר בן 33 ולא בנוי לסחוב את הקבוצה, אבל חמור מכך הוא איבד את ההשפעה והחן שלו על הקבוצה. צ'אבי לאורך כל הקריירה שלו בברצלונה היה הברומטר של הקבוצה, כל המהלכים עברו דרכו, הוא ניווט את המשחק של הקטאלונים והיה מעורב בכל פעולה על המגרש. הגרסה הנוכחית של הקשר הספרדי הרבה פחות אטרקטיבית ומסתכמת בכמה מסירות רוחביות ליד עיגול האמצע. טאטה שכבר הבין שצ'אבי לא יוכל להושיע אותו מחליף אותו בכל משחק.

אינייסטה. לא מצליח לסחוב את הקבוצה (רויטרס)

יהיה מעניין לעקוב מקרוב אחר ההחלמה של שני השחקנים הטובים בעולם. החזרה של רונאלדו עשויה לגרום לאנצ'לוטי כאב ראש חיובי, אך גם עשויה לגרום לעומס על הספסל בברנבאו. לחזרה של מסי כבר כולם מייחלים ויש תחושה בברצלונה שכשמסי נמצא על המגרש יש תחושת הקלה גדולה מאוד של שאר השחקנים שמרגישים שהעול יורד מהכתפיים שלהם. בכל מקרה הפרעוש ו-CR7 ממשיכים להתחרות אחד בשני גם מחוץ למגרש ומספקים עניין גם כשהם כלל לא משחקים.