בדרך שלו: אלי כהן בונה עתיד לעצמו ולבית"ר

לא מעט מדברים בכדורגל שלנו על מעמדו של המאמן הישראלי. מעבר לרזומה, להצלחות ולכישלונות, לא מעט פעמים דווקא התדמית שנתפרת בתקשורת היא זו שגורמת לנו לחשוב כך או אחרת. אלישע לוי הוא דוגמא מצוינת לכך. מאמן שבא מלמטה קיבל את הזדמנות חייו לאמן את אחת הקבוצות הגדולות בליגה, מכבי חיפה, לקח איתה תארים והפך למאמן מוערך מאוד, אבל עדיין ביציעים מתקשים לקטלג אותו ברשימה אחת עם גוטמן, גרנט ויצחק שום, עניין של תדמית. ויש את הדוגמא ההפוכה, למשל רוני לוי. הוא פרש מכדורגל והחל לאמן את קבוצת הנוער של מכבי חיפה, קיבל את הזדמנות חייו ועמד על הקווים בקריית אליעזר כמאמן הירוקים, זכה כמובן בתארים והיום נחשב לאחד המאמנים הבכירים בארץ. ההבדל בין אלישע לרוני לא נעוץ רק ביכולות האימון, בבחירת השחקנים ובהתנהלות היומיומית אלא גם בתדמית שנבנתה לכל אחד מהם ע"י התקשורת.

אלי כהן, מאמן בית"ר ירושלים, הוא אחד שאף פעם לא נדחף למיקרופונים, ההיפך, מבחינתו כמה שפחות לדבר כך יותר טוב. הוא שיחק במכבי חיפה במדיה גדל ועבר את כל קבוצות הילדים עד שהגיע לבוגרים. ג'וני הרדי נתן קרדיט לכהן ובשני מקרים לאורך ההיסטוריה הוא דווקא סבל מבית"ר ירושלים. ב-1983 הוא ספג מרפק משחקן בית"ר ונאלץ לעבור ניתוח בלסתו וב-1985 הוא התגלגל אל מחוץ לקווים לאחר שנפצע ואלי אוחנה כבש את שער הניצחון שמנע מהירוקים דאבל.

כהן זכה בחיפה פעמיים באליפות, בהמשך הפך להיות מאמן, העלה את הפועל רמת גן שתי ליגות, השאיר אותם בליגה פעם אחת וזכה פעמיים בגביע למרות שירד ליגה, מאמן שהשחקנים בבית"ר ירושלים מגדירים אותו כמקצוען, עם הבנה נדירה בכדורגל, אבל תדמיתית משהו עצר את אלי כהן לגעת בפסגה, עד שהגיע אלי טביב וסימן את אותו כמניה הראשונה שעליה הוא שם את הכסף שלו בירושלים.

אלי כהן. חי את המשחק (שי לוי)

אלי כהן הוא דוגמא מצוינת למאמן שלא עובר בגרון להרבה מאוד אנשים, אבל מבחינה מקצועית מעידים שחקני בית"ר שהוא "מאמן מאמן", מבין כדורגל וחי 24 שעות את המשחק. אחרי ההפסד של בית"ר ירושלים להפועל חיפה מספרים כי אלי כהן ראה את המשחק כולו (לא את התקציר) יותר מחמש פעמים כדי לקחת כמה שיותר נתונים, זה הפסד שכאב לו מאוד. לצד המקצוענות, אלי כהן הוא לא בדיוק הבנאדם הכי רגוע בכדורגל הישראלי. מספיק להיזכר בריב המתוקשר עם ציון וייצמן שהיה בעל הבית שלו בעכו, העצבים תוך כדי משחק ומשיכת האוזן של הוכנבויים בעוד רגע של עצבים כדי להבין שמדובר באדם שחי על תדרים גבוהים, אבל מחוץ למגרש הדברים נראים אחרת. אלי כהן הוא בנאדם אחר, רגוע, מצחיק ואחד שחי את התוצאות של הקבוצה שלו ומנתח אותם ימים ולילות, בלי עצבים ועם המון מחשבה איך להצליח במקום העבודה שלו.

הולך בדרך שלו: אייס קרים כדוגמה לאמת
אלי כהן הוא מאמן דעתן, הוא הולך בדרך שלו, משדר ביטחון ומאמין גדול באמת שלו, מי שחולק על כך לא מכיר את המאמן או שנשבה שוב בתעתועי התדמית שנרקמת בתקשורת. דוגמא, לפני המשחק מול הפועל תל אביב התלבט אלי כהן אם לפתוח בהרכב עם אייס קרים שאיך נאמר זאת בעדינות לא חביב הקהל בטדי. "אמרו לאלי כהן שהוא מהמר על הסוס הלא נכון, שאם מפסידים להפועל תל אביב עם אייס קרים הוא יתחיל לחשב את דרכו החוצה מבית"ר", מספרים במועדון.

לאלי כהן היה קל ללכת על הרכב ללא אייס קרים, לעשות את מה שמצפים ממנו ולגמור את הסיפור הצליח הצליח, לא הצליח לא נורא.  אבל הוא חשב שצריך שחקן באמצע שלא זז, שיאפשר לשאר השחקנים לעלות קדימה, הוא בנה על קריאת המשחק של אייס קרים, הוא לקח הכל בחשבון, הפסד להפועל תל אביב והיו שוחטים אותו על כך שעלה עם אייס קרים, ניצחון, לא היה אכפת לו שיגידו שזה למרות אייס קרים, העיקר לנצח וללכת עם האמת המקצועית שלו. בסוף בחר המאמן בדרך שלו ועם מה שראה באימונים, עלה עם אייס קרים שהיה מצוין וגם ניצח, היה ברור לו שזה גם יכול היה להיגמר אחרת.

כשאלי טביב ישב לראשונה עם אלי כהן בנושא בניית הסגל הוא לא השאיר למאמן שלו פנקס צ'קים פתוח. הסגל של בית"ר הורכב לאט מאוד, חצי מהשחקנים בסגל לא היו במחנה האימונים בגרמניה. אבל אלי כהן ידע לאן הוא מגיע וזרם, הביאו לו זרים שהעלות שלהם הכי זולה מבין כל הזרים בליגה (מלבד באנגורה) גם טונייס מקבל חצי משכורת מסלטה ויגו.

אייס קרים. אלי כהן לא התחשב בקהל (משה חרמון)

אלי כהן לא התבכיין, כשהחל דור מלול להתאמן עם בית"ר כדי לשמור על כושר אלי כהן התרשם, פנה לטביב וקיבל, הוא התעקש על בראיין ג'ונס למרות שאלי טביב חשב שהשחקן לא מתאים ויצא לו בינגו. הוא זה שרצה את קפילוטו והמליץ לאלי כהן להחתים את זיקרי. חלק מהשחקנים כמו עומר אצילי ואיציק כהן הגיעו לבית"ר כדי ליהנות אולי ממכירה עתידית כי זו גם דרך של מועדון, אלי כהן בירך ונתן אור ירוק, את ההרכב הוא היחיד שקובע.

כמובן שיש לו שיחות עם טביב על כדורגל, אך את הסגל הוא קובע לבדו. אלי כהן מחזיק מאוד מעומר אצילי ואיציק כהן כך שטביב הרוויח ומבחינתו של הם שחקני הרכב לכל דבר ובעל הבית גם יוצא מרוצה. לגבי אייס קרים יגידו שזו בחירה שגוייה של אלי כהן אבל כשמקדוניה בחרה לאזרח את השחקן כדי שיוכל לשחק במדי הנבחרת שלה וכשאנשי מקצוע מסבירים שאייס קרים הוא לא אחד שיירד לגליצ'ים כדי לעשות פוזה מול הקהל, יש כאלה שזה לא מדבר אליהם, לכהן זה משחק תפקיד.

מחקה טוב מיצפאן, נותן כבוד לשחקנים וההנהלה
אלי כהן יודע לצעוק, יודע להתעצבן, אבל גם יודע לתת מילה טובה, לפרגן, הוא לעולם לא יקלל שחקן באימון או במשחק. הוא יעיר, ישתגע ויניף ידיים אבל הוא מכבד את השחקנים שלו, הוא עושה לא מעט שיחות עם שחקנים ובזמן הפנוי הוא גם יושב ומדבר איתם על דברים שלא קשורים לכדורגל, שחקנים מספרים שהוא יודע לעשות חיקויים יותר טוב מאלי יצפאן. בגזרת ההנהלה הדברים הרבה פחות מורכבים, כיום אלי כהן זוכה לעדנה מכיוון הנהלת בית"ר, אלי טביב ואנשיו, הוא נחשב לאיש מקצוע מוערך, הוא יודע לדרוש דברים ולעמוד על שלו וראשי המועדון מעריכים זאת. הדבר המרשים ביותר הוא שאלי כהן דואג לא רק להצלחה שלו העונה אלא גם לעתיד של בית"ר, ליום שהוא לא יהיה פה, הוא נותן דקות משחק לשחקנים שבעתיד יצטרכו להגיד לו תודה, הוא לוקח הימור אבל אין לו בעיה עם זה, ברור לו שצריך לבנות משהו לעתיד ולא משנה אם הוא יהיה פה כדי ליהנות מזה או מאמן אחר. בנושא הזה הולך יד ביד עם טביב וזה מתאים לו מאוד גם מבחינה מקצועית.

אלי כהן ואלי טביב. הערכה הדדית (חגי ניזרי)

התנהלות מול התקשורת: לא מחפש כותרות וצדק
אלי כהן לא אחד שיתרפס בפני התקשורת כדי לקבל נקודות זכות. הוא מאמין בעבודה קשה ובתוצאות. לעיתים החברים הטובים שלו מעירים לו שהוא צריך להשתמש בתקשורת אבל אלי כהן לא כזה, הוא מעדיף שקט, אם זה היה תלוי בו הוא היה שולח אל דוד אמסלם לראיונות אחרי משחקים, הוא לא יודע לטפוח לעצמו על השכם.

בתחילת העונה אמרו לאלי כהן ששני המשחקים הראשונים בליגה הם בונוס כי בית"ר נבנתה עד הדקה ה-90. על 14 נקודות ערב המשחק מול מכבי חיפה אף אחד לא חלם בבית"ר ואלי טביב בעצמו אמר אחרי הניצחון על בני יהודה שבית"ר עושה את הבלתי יאומן. אבל אלי כהן במקום לקחת את זה ולמנף את זה יושב בשקט. הוא שומע את האוהדים מקללים אותו בצורה בזויה, הוא שומע את הקולות שמתעסקים כל הזמן בשאלה האם רביבו ישחק או לא והוא שומר על שקט, לא רץ לעיתונים ולמהדורות החדשות כדי להסביר, כדי להראות את הצד האחר.

הנה מספר דברים שיושבים לאלי כהן בבטן אבל לא ייצאו ממנו החוצה: האוהדים שקיללו אותו במשחק מול בני יהודה שוכחים שבית"ר משחקת עם שחקנים צעירים שמעולם לא דרכו בליגת העל, עם זרים שהגיעו ולא היו חלק ממחנה האימונים, שהפציעות של דור מלול ודסה הן לא תירוץ אלא מדובר בשני שחקני הרכב, שהירידה בכושר בתחילת העונה של אריאל הרוש יכולה לקרות ועובדה שדברים השתנו, ששחקנים הגיעו בדקה ה-90 והזרים שלו הם הזולים בארץ.

אלי כהן ודור מלול. לא רץ להתכיין (שי לוי)

שכחו גם שבית"ר נבנית לטווח ארוך, שצריך לתת הזדמנויות גם לאצילי וגם לזיקרי וכן גם לצחי אליחן כי ככה מגדלים את הדור הבא ושזה דורש זמן, שיש דרישה מבעל הבית לבנות משהו לטווח האורך. עם הדברים האלה אלי כהן לא יוצא לתקשורת, הם ידועים לכל מי שנמצא במועדון ולכן קיימת שביעות רצון רבה מעבודתו של המאמן ששוב אולי תדמיתית נפגע מכך שהוא לא נוקט בשיטת המרפקים ולא מגיע לפתחם של תוכניות הרדיו, העיתונים ואתרי האינטרנט להסביר מאיזו טראומה מנסה בית"ר ירושלים להתאושש.

אמוציות באימונים ובמשחקים, יחסים מעולים עם אמסלם
הדבר הכי מצחיק את אלי כהן היא העובדה שיש אוהדים ביציע שחושבים שהוא מאמן הגנתי. ע"פ הנתונים מתחילת העונה ובעיקר במשחקים האחרונים אלי כהן חושב התקפה. גם במשחק מול מכבי חיפה אלי כהן לא מוותר על השלישיה שלו: באנגורה, איציק כהן ובראיין ג'ונס, שלא נדבר על כך שבכל פעם ששי חדד ואופיר קריאף משחקים בקישור ולא משנה אם זה בתפקיד הקשר האחורי או ה-50-50 הם נחשבים לשחקנים בעלי אוריינטציה התקפית, את זה הקהל לא תמיד מבין ולכן כשאייס קרים עלה כמחליף מול בני יהודה הקהל שרק בוז, הם רצו שחקן התקפי,  אבל צריך גם להבין שאי אפשר שכולם יעלו למעלה.

"מכבי תל אביב הגדולה שיחקה עם שלושה קשרים אחוריים מול מכבי חיפה: אלברמן, ראדי ומיטרוביץ', מי אנחנו שנפקיר את מרכז השדה?", אומרים בירושלים. אלי כהן הוא מאמן שדורש מהשחקנים שלו סבלנות, הנעת כדור וחכמה במשחק, אוהב משחק בנגיעה וכמה שפחות איבודים. המערך שלו דיי קבוע, של חלוץ 9 עם עוד שחקן מתחת לחלוץ כשמהצדדים כל הזמן תוקפים שני שחקנים (סלליך/איציק כהן/ג'ונס) וגם המגנים צריכים לתמוך בהתקפה.

אלי כהן ודוד אמסלם. "שילוב מדהים" (גיא בן זיו)

גם בניהול המשחק אלי כהן לו הולך עם האמת שלו. במשחק מול בני יהודה, בית"ר מובילה 1:2 מה יותר נכון בדקה ה-80 מלהכניס את אבירם ברוכיאן לקבל כפיים מהקהל ולרצות אותו, אבל אלי כהן חשב שצריך את סלליך שיתמוך בצד ימין במקום בראיין ג'ונס ומאשר להכניס את ברוכיאן לאמצע שדוד רביבו כבר בפנים, הוא פשוט רצה לתת עוד גול וראה איך בראיין ג'ונס במהירות שלו גבר על הצד השמאלי של בני יהודה ולכן הכניס את סלליך. אבירם ברוכיאן אגב יודע שאת הזמן שלו הוא יקבל אולי עוד הערב מול מכבי חיפה.

נכון, לאלי כהן אין מעצורים והוא לפעמים משתולל על הקווים אבל זה קורה כי הוא חי את המשחק. אחרי הגול השני של באנגורה מול בני יהודה במקום לשמוח הוא השתולל על אייס קרים שהתקפה קודם לכן עזב את העמדה שלו. גם באימונים הוא מתנהל כאילו מדובר במשחקי על אליפות. עוצר את האימון כדי להסביר כמה פעמים שצריך את מה שהוא רוצה לראות, הוא מעיר, גוער וגם נותן מילה טובה. היחסים שלו עם אמסלם מצוינים ושיתוף הפעולה ביניהם מורגש גם בקרב השחקנים, אמסלם מעורב מאוד, הוא לא נמצא על תקן של מסדר קונוסים, אלי כהן מתייעץ איתו כל הזמן. "השילוב ביניהם מדהים, נראה כאילו הם עבדו ביחד הרבה שנים", מציינים בבית"ר.

המשחק מול מכבי חיפה: בבית"ר כמו בבית"ר
כשאלי כהן מתבדח הוא תמיד אומר: "אמרו לי ניצחון על הפועל תל אביב והכל יהיה בסדר", אך ברור שלא כך הם פני הדברים. אלי כהן לומד שבבית"ר אין אפור, זה או שחור או לבן.הוא מגיע לקריית אליעזר, מגרש שבו בית"ר לא ניצחה הרבה שנים, מי יזכור את זה אם יפסיד, אם ינצח הוא ישמח לכמה דקות והראש יהיה כבר בקריית שמונה. הבעיה הכי גדולה מבחינת אלי כהן וגם מבחינת אלי טביב היא רמת הצפיות המטורפת של האוהדים. ההצלחה של בית"ר בשונה למשל מההצלחה של הפועל חיפה מתקבלת בהבנה, אם שלומי דורה אומר שהוא אוסף נקודות בכספת הוא נתפס כריאלי ומכיר את חומר השחקנים שלו, בבית"ר האוהדים יקללו את המאמן במחצית על 1:0 נגד בני יהודה, ככה זה בירושלים.

אלי כהן ושחקני בית"ר. איש של אמת (שי לוי)

אלי כהן לא קיבל את מכבי חיפה, שחר עדיין לא נתן לו הזדמנות, אבל הגעתו של אלי כהן לבית"ר אמורה לסלול עבורו את הדרך למעלה, נכון הוא צריך להביא תוצאות אבל כבר היום מבינים שהוא מוציא מים מהסלע, בית"ר היא שם גדול אבל עדיין לא קבוצה גדולה, עם טביב זה אמור לקרות אבל צריך זמן.

אלי כהן הגיע בדיוק בתקופת המעבר, הוא לא נהנה מהכסף הגדול שממנו נהנים רן בן שמעון, אריק בנאדו ושלא נדבר על פאולו סוזה, הוא בא בתפר של העברת הבעלות על הקבוצה למקום הכי לחוץ בליגת העל ועד עכשיו הוא מפגין חוסן מול סיר הלחץ.

בית"ר סוגרת עד כה חמישה משחקים ללא הפסד, אלי כהן לא חף מטעויות והוא יודע את זה, אבל הערב מול מכבי חיפה מגיע מאמן בית"ר עם הקבוצה שלו כדי לנצח, הוא לא עושה שינויים בהרכב ולא משנה שמדובר באחד ממשחקי החוץ הקשים שיש בליגה ואם יש חיה פצועה שאתה נתקל בה בליגה אתה לא רוצה שזו תהיה מכבי חיפה. אלי כהן ימשיך בדרך שלו, לשחק כדי לנצח, גם אם בשל בעיות תדמית יהיו מי שיחשבו אחרת.