ב"ש ונתניה: מלחמת האוהדים הגדולה בישראל

"לובש צהוב הוא בן ז***, אני אדום בנשמה"
"לובש אדום הוא בן ז***, אני צהוב בנשמה"

את השיר הזה ניתן לשמוע כמעט בכל שבת (או ראשון או שני) במגרשי הכדורגל בישראל. חלק מהאוהדים, יותר משאוהבים לעודד את קבוצתם, נהנים לקלל ולגדף את הקבוצה היריבה, על אחת כמה וכמה אם מדובר ביריבה שנואה ומרה.

אז מהי יריבוּת האוהדים הגדולה בישראל? ודאי ישר יקפוץ לכם לראש הדרבי התל אביבי. הרי מה יותר חם מקרב לוהט בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב? מצד אחד הצהובים המכביסטים היהירים ומצד שני האדומים שנהנים לסבול.

ואולי דווקא הקרב "הפוליטי" בין אוהדי הפועל תל אביב לאלו של בית"ר ירושלים? הפועל "השמאלנית" של מפא"י מול בית"ר "הימנית" של תנועת חירות וזאב ז'בוטינסקי.

המלחמה הפוליטית כבר פאסה? אז נציע את היריבות הענקית בין מכבי חיפה למכבי תל אביב שצמחה והגיעה לשיאים ב-30 השנים האחרונות. הרשו לנו להפתיע אתכם: יריבות האוהדים הגדולה בישראל היא בין הפועל באר שבע למכבי נתניה.

ערן לוי ומאור בוזגלו (יניב גונן)

אוויר פסגות
כבר חמישה מחזורים שתושבי בירת הנגב לא רוצים להתעורר מהחלום, והאמת, אי אפשר להאשים אותם. הפועל באר שבע נמצאת במקום השני בליגת העל עם ארבעה ניצחונות, תיקו אחד, ללא הפסדים ועם 13 נקודות, בדיוק כמו לאלופה ולמוליכה מכבי תל אביב.

אליניב ברדה ומאור בוזגלו השתלבו מהר מהצפוי במערך של אלישע לוי ועד עכשיו הכל נראה ורוד באצטדיון וסרמיל. הבעלים אלונה ברקת לא היססה לפתוח את הכיס והנחיתה בבאר שבע גם את קובי דג'אני ואת החלוץ גליינור פלט, מתוך מטרה להישאר בצמרת הגבוהה במשך כל העונה.

באר שבע פתחה את העונה עם ארבעה ניצחונות רצופים, כולל ניצחונות על הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים ונעצרה ב-0:0 מול מכבי חיפה בקריית אליעזר. לאוהדים יש חלק גדול בכך. אלפי מנויים מגיעים בכל שבת שנייה (או ראשון או שני) לווסרמיל ומעודדים ללא הרף.

עדות לכך ניתנה במשחק הבית האחרון מול בני יהודה. הקבוצה היייתה בפיגור 1:0, ואם בעבר קריאות הבוז היו נשמעות עד לדימונה, הפעם האוהדים נשארו תומכים והקבוצה ביצעה מהפך מטורף בדקות הסיום, בדרך ל-1:2. גם למשחקי החוץ האוהדים מגיעים במספרים יפים וסופרים את הדקות עד למפגש הבא עם אהובתם.

ברדה חוגג. פתיחה חלומית (משה חרמון)

על אליפות ראשונה מאז שנות ה-70 אף אחד עדיין לא מדבר, וגם הזכייה בגביע המדינה עם ג'ובאני רוסו ואלי גוטמן ב-1997 נראית עדיין רחוקה, אבל הכיוון אליו הולכת באר שבע נראה חיובי מתמיד.

אם עסקנו באוויר הפסגות של ליגת העל, מן הראוי שניתן ריספקט לזו ששואפת אוויר פסגות בליגה הלאומית. מכבי נתניה השיגה 16 נקודות בשישה מחזורים. כמו באר שבע, גם נתניה הוכיחה אופי כשניצחה 2:3 את הפועל פתח תקווה משער אדיר של ערן לוי בדקות הסיום.

אקסברד חוגג עם ערן לוי (משה חרמון)

היהלומים החליפו בעלים בקיץ וכל דבר פרט לחזרה לליגה הבכירה ייחשב ככישלון. אחרי לא מעט שנים באשדוד, קיבל יוסי מזרחי החלטה חשובה. אחרי שעבר במועדונים גדולים (מכבי ת"א ובית"ר ירושלים) החליט מזרחי כי הוא מחפש אתגר חדש ונחת בליגה הלאומית.

מזרחי ביצע כמה שינויים וגולת הכותרת הייתה כמובן הגעתו של ערן לוי. יחד עם ליאור ז'אן, קובי חסן (קבלן העליות) ועידו אקסברד, בצירוף השארתם של שלו מנשה וטובראנו פינאס יש לנתניה תלכיד מרשים על מנת לבצע את המשימה.

יוסי מזרחי. המאמן המוערך מצא אתגר חדש (משה חרמון)

שבע אליפויות ישראל מחזיקות הקבוצות ביחד (חמש לנתניה, שתיים לבאר שבע) והן, ללא ספק, נכללות בין עמודי התווך של הכדורגל הישראלי. אז איך נוצרה יריבות האוהדים בין 143 הקילומטרים המפרידים בין הערים? ניסינו לברר.

מקור הסכסוך
הרשו לנו לקחת אתכם 15 שנה אחורה. בעונת 1998/99 היה קרב משולש בליגה הארצית (ליגת המשנה) על המקום הראשון, שמעלה לליגת העל החדשה. במשך רוב העונה באר שבע נלחמה במכבי נתניה בצמרת הגבוהה, אבל באר שבע נחלשה, הפועל אשקלון התחזקה והפכה להיות היריבה של נתניה על הכרטיס המיוחל.

במחזור האחרון ניצבה נתניה למשחק בית והביסה את בני לוד. באר שבע ניצחה 1:2 את הפועל אשקלון, אבל זה לא הספיק לה ונתניה הייתה זו שהעפילה לליגת העל. ובחזרה לשנת 2013. נתניה אירחה במחזור האחרון של העונה שעברה את באר שבע באצטדיון החדש והנוצץ שלה והייתה חייבת ניצחון כדי להישאר בליגת העל. זה נגמר ב-0:3 מוחץ לבאר שבע ששרדה בעצמה והורידה את נתניה.

שטרית מול גבאי. המשחק הגורלי (יוסי ציפקיס)

האם זה מה שהצית את האש? רפי, אוהד ותיק של ב"ש, סיפר: "הניצחון היה כדי להישאר בליגה ולא כדי להגיע ולהוריד את נתניה. הקבוצה הייתה צמאה לנקודות בדיוק כפי שנתניה הייתה זקוקה להם".

אז מה בכל זאת יצר את הסכסוך? "זה התחיל יותר מכיוון של ילדים שמקללים אחד את השני", הסביר רפי. "יש סלידה מסוימת בין הקבוצות. קח למשל את משחק האימון השנה בין הקבוצות. היו התגרויות הדדיות בין הקהל לאורך המשחק, כולל הנפת שלטים וגידופים הדדיים".

אוהדי נתניה מתעמתים עם אוהדי ב"ש. למצולמים אין קשר לנאמר (יניב גונן)

כזכור, בחודש יולי השנה נתניה וב"ש נפגשו ברעננה למשחק הכנה לעונה החדשה. על הדשא זה נגמר ב-1:2 לנתניה, אך ביציעים היה ניתן להבחין באירוע מגעיל שכלל קללות וזריקת בקבוקים ומקלות בין קהלי האוהדים.

ז'ניה, אוהד נוסף של באר שבע, מסביר כי היריבות נמצאת בעיקר ברשת האינטרנט: "הייתה תקופה בזמן שהקבוצה הייתה תחת הנהגתו של לופא קדוש בלאומית שנתניה היו מקום ראשון ואנחנו דלקנו אחריהם. כבר אז התפתחה יריבות וניתן לראות את ההשלכות לכך היום ברחבי הרשת".

מהצד השני של המתרס, אסף, אוהד נתניה, שיתף: "בסוף שנות ה-90, התמודדה מכבי נתניה על עלייה לליגה הבכירה מהליגה הלאומית. ב-1999 ליתר דיוק היה משחק בין נתניה לב"ש בקופסא שהסתיים ב-1:1 ומשם הכל התחיל".

אוהדי נתניה מתעמתים עם אוהדי ב"ש. למצולמים אין קשר לנאמר (יניב גונן)

אוהד בשם גל הרחיב: "מסיומה של אותה עונה התחילה מעין יריבות סמויה בין הקבוצות. בעונה שעברה, כאשר ב"ש הורידה אותנו ליגה, אפשר להגיד שזו סגירת מעגל. אי אפשר להגיד שזו "שנאת דרבי" אבל ללא ספק יש מתח מסוים בין קהלי הקבוצות".

רועי, אוהד נתניה, נזכר באירוע אלים: "אני זוכר שאבא שלי היה במשחק הזה (ב-1999, ר.ו) ובסופו של המשחק כאשר הוא חזר לרכבו, אוהדי הפועל ב"ש זרקו אבנים לעברו ולעבר רכבו ורק בדרך נס הוא ניצל מהמצב הזה".

ומה אומרים אלו ששיחקו בשתי הקבוצות?
שלושה שחקנים ששיחקו גם בבאר שבע וגם בנתניה, ניסו לבאר את הסוגייה מנקודת מבטם. הקשר רביד גזל, שגדל בנתניה ושיחק בבאר שבע בעונה שעברה במשחק בו ירדה קבוצת נעוריו, אמר: "יש יריבות מסוימת בין הקהלים של המועדונים. זה בא לידי ביטוי בפורמים או כאשר יש פרסומים על הקבוצות, האוהדים מקניטים זה את זה".

רביד גזל. גם צהוב וגם אדום (יוסי ציפקיס)

הקשר קובי דג'אני הוסיף: "יצא לי לשמוע על החיכוך הזה בין הקהלים, אבל לא נכנסתי לעובי הקורה של המקרה". החלוץ עידו אקסברד, שעשה בקיץ את המעבר מבאר שבע לנתניה: "הקהל של נתניה מאוד מיוחד ומגיעים מספרים יפים למשחקים. גם הקהל של ב"ש תומך מאוד, אך כשיש הצלחות, הקהל כמובן מגיע יותר".

לנו נותר לקוות כי היריבות תישאר ספורטיבית ולא תיגרר לפסים אלימים. בינתיים האוהדים ימשיכו לעשות את שלהם, להגיע למגרשים ולדחוף את באר שבע ונתניה, כל אחת למטרה שלה.