יש דברים שהם פשוט לא מתאימים למקומות ספציפיים. בפול מון בתאילנד לא מחפשים שקט וגם אי אפשר להתעצל כשמגיעים לאוסטרליה. בכרתים, הדבר האחרון שחושבים עליו זה משחק כדורגל.
כרתים, אי קטן שמציג בעיקר מסיבות, מסאז'ים ו'הכל כלול', הוא אי שמושך הרבה ישראלים, שבד"כ מפספסים פנינה קטנה בשביל עוד ארוחה או מסאז'. לא מזמן החלטנו לטוס לאי הנופש היווני למטרות בטן גב כפי שהאל התכוון.
אחד החברים, משוגע עם קבלות, החליט שלכל מקום בו הוא טס, הוא חייב להיות נוכח במשחק, זניח ושכיח ככל שיהיה. ברפטואר של המשוגע אפשר למצוא משחקים בליגה השנייה בגרמניה ואפילו במלטה.
"אופי כרתים" היה השם הראשון שעלה על השפתיים, "יש לה דרבי תחתית לוהט מול פלטניאס". הגבות הורמו, אך לאחר 2-3 סרטונים ביוטיוב הבנו ששם אנחנו רוצים להיות – בשער 5 של אולטראס אופי מהרקליון.
 |
| כיתובי גהינום במגרש של אופי כרתים |
|
| |
בזמן הבירורים על מיקום המגרש, שעת המשחק ושווי הכרטיס, החלטנו לדבר עם אנשי הצוות במלון. עד מהרה התבררה תמונה מדהימה: כלל עובדי הצוות, שלא מחוייבים לעבוד בשעת המשחק, קנו כרטיסים למשחק הולכים להיות בשער 5 עם צעיפים, דגלים, חולצות והכל.
צוות המלון לא הסתפק במתן עצות ובחור נחמד בשם ג'יאניס, האחראי על הבטיחות במגלשות המים, החליט שהוא לוקח אותנו למשחק יחד עם החבר'ה מפארק המים. ג'יאניס, העתק מושלם של אלירן עטר ("מכיר אותו, אנחנו דומים, אבל אני יותר יפה"), הסביר לנו שמתוך 18 הקבוצות בליגה היוונית, 3 נמצאות בכרתים, נתון מדהים לאור העובדה שמדובר באי קטן יחסית המיועד בעיקר לנופש. אופי היא הקבוצה האהודה באי ואחריה פלטניאס, כשהקבוצה השלישית היא לבדיאקוס. תארו לכם 3 קבוצות מאילת בליגת העל.
 |
| ג´יאניס והאוטו. נמצא הכפיל של אלירן |
|
| |
 |
| אלירן עטר. דומים? (יניב גונן) |
|
| |
עם כל הגאווה ביכולותיו של אצטדיון בלומפילד לארח את 3 הקבוצות של העיר ת"א, לכל קבוצה באי יש אצטדיון משלה, שמפוצץ כל שבוע. ערב המחזור שלישי, אופי, קבוצה קטנה שהוקמה ב-1925 וזכתה רק פעם אחת בגביע היווני (1987) אירחה את פלטניאס לאחר 0:0 מול פניוניוס והפסד 2:0 לוואריה. פלטניאס מצידה סחטה 2:2 מאותה ואריה ואפילו הוציאה 1:1 מאסטרס טריפוליס בבית. כלומר אופי טרם כבשה ואף אחד מהקבוצות עוד לא ניצחה – לא מבטיח בלשון המעטה.
מאוכזבים מהיכולת של הקבוצה אותה אנחנו אוהדים בארץ, נדחסנו לרכב המיניאטורי של ג'יאניס, שבקושי עלה את ההר שבסופו נמצא המגרש. 9,000 מקומות יש באצטדיון טודורוס ורדינויאניס שהיה מפוצץ מפה לפה, חוץ מיציע קטן שהיה סגור בעקבות עונש שקיבלה הקבוצה לאחר שאבוקה נזרקה על השופט במשחק הבית הקודם מול פניוניוס.
 |
| כתובות על המגרש של אופי כרתים. טירוף גם מחוץ למגרש |
|
| |
קשה להכחיש את החששות שהיו בעובדה שמגיעים למשחק חם בליגה היוונית. על אוהדי פלטניאס נאסר להגיע למגרש ו-8,500 אוהדים של אופי היו מתוכננים להגיע למגרש. שתי הבנות בחבורה שקלו את צעדיהן, אך לבסוף בחרו לא לוותר על החוויה והגיעו למרות תקריות העבר האלימות בכדורגל היווני (עליהן לא שמעו בהחלטה אסטרטגית).
מעבר לאווירה המתוחה, הדבר הראשון שמבחינים בו מחוץ לאצטדיון הוא קוד השתיקה בין האוהדים לשוטרים. השוטרים לא מפריעים והאוהדים לא מתפרעים, למרות אין ספור כיתובים המאויירים על קירות האצטדיון כנגד המשטרה. צבעי הקבוצה, שחור ולבן, מאפשרים לציורי הגולגולות והכיתובים האנטי ממסדיים, אליהם מתחברים אוהדי הקבוצה, להראות יותר מאיימים יותר ולאוהדים להראות קצת מפחידים יותר. עם זאת, השקט ההדדי נשמר.
 |
| אוהדי אופי כרתים. חיים את המשחק |
|
| |
בדומה למגרשים באשדוד, בשכונת התקווה וברמת השרון, גם השכנים ברחוב קאנדנו נהנים מקירבה לא רגילה למגרש ומאות מהם עמדו על הגגות והמרפסות כשהם לבושים בחולצות הקבוצה. הייתי במאות משחקים בישראל וכמעט בכל המגרשים, אבל מעולם לא ראיתי מגרש בו כל אוהד שנמצא במגרש קופץ ושר. כל אוהד! גם ביציע הכבוד וכולל החברים על הגגות.
למרות האסוסיאציות השליליות העולות במשחק בליגה היוונית, במגרש היו הרבה ילדים ונשים, שלא וויתרו על החולצה השחורה עם הגולגולת ועל מגוון שירי הקבוצה שנשמעו למשך כל 90 הדקות. את התשוקה שהייתה בכל היציעים קשה לתאר במילים. השירים נמשכו מעליית השחקנים על הדשא עד יציאת השחקן האחרון ממנו וכל החמצה לוותה בזעקות שבר ובאנשים שמתרסקים על הרצפה באכזבה. מדובר על אחוז בלתי נתפס של אוכלוסיה קטנה של אי, שהקבוצה היא פשוט חייהם.
 |
| כתובות נגד המשטרה על גבי אצטדיון אופי כרתים. השקט נשמר |
|
| |
השחקן האהוב באופי, ע"פ ג'יאניס, הוא לוצ'יאני גאלטי הארגנטיני, שהגיע השנה מאולימפיאקוס. סמלים אין באופי, אז שחקן רכש מפורסם מספיק להם. גאלטי, כמו שאר קבוצתו, היו רעים מאוד על המגרש.
רמת הכדורגל הפתיעה לרעה ושתי הקבוצות התקשו להגיע למצבים. על התשוקה של השחקנים אין צורך להרחיב, רק במחצית הראשונה הייתה כמות גליצ'ים שהייתה מספיקה למחזור שלם בישראל, אבל זה כבר פרט טריוואלי.
 |
| אוהדי אופי כרתים. המנהיג |
|
| |
מבחינת כדורגל, אני לא יודע אם אופי או פלטניאס היו מצליחות להיות בצמרת של ליגת העל שלנו. המשחק הסתיים ב-0:0 שלא איכזב אף אחד מארבעתנו, אנחנו את שלנו השגנו. נקודת האור המקצועית היחידה מבחינתי היה המגן השמאלי של אופי, קרלוס מילזס בן ה-32, שאם היה משחק בארץ, היה מוכתר בקלות למגן הטוב בארץ.
"10 היורו הכי שווים בטיול" הכריזה אחת הבנות ביציאה מהמגרש ולמפגש המחודש עם ג'יאניס, שישב עם חבריו בצד השני של שער 5 ואירגן לנו הסעה בחזרה למלון. "היו אנרגיות מטורפות, הלוואי גם בארץ זה היה ככה". ג'יאניס בכלל טען שהקהל היה קצת שקט בעקבות הלחץ ומול פניוניוס היו עשרות אבוקות ביציע. פיספסנו.
 |
| אוהדי אופי כרתים. נשים, ילדים ובלי אלימות |
|
| |
סה"כ מבחינת רמה וכמות הקהל, בישראל ובקבוצות הפריפריה של יוון יש הרבה קווי דימיון. כנראה שזה משהו באוויר הים תיכוני. אבל מבחינת התשוקה, הן על המגרש והן ביציעים, למדינתנו יש עוד מה ללמוד מהמקום שהבטיח וקיים "הכל כלול".
 |
| אוהדי אופי על הגגות. לא הפסיקו לשיר |
|
| |
 |
| שחקני אופי כרתים ופלטניאס. על המגרש לא משהו |
|
| |
 |
| המגרש של אופי כרתים. כבר 27 שנים |
|
| |