החבר'ה הטובים: נשיאים מטורפים וסיפורים הזויים

לא יודע מה איתכם, אבל שם התואר נשיא, תמיד עורר אצלי תחושת כבוד ולא רק בגלל האזרח מספר אחת בישראל – שמעון פרס, גם לא בגלל האדם החזק ביותר בעולם כנראה, ברק אובמה. איכשהו תמיד כששמעתי את המילה בת ארבע האותיות דמיינתי בראשי תמונה של אדם כריזמטי ומכובד שאין בו ולו פגם קטנטן והתנהגותו ללא דופי. אם במקרה גם אתם חשתם כך, תשכחו מהכול וקראו את הכתבה זאת.

המאפיונרים ממדינת המגף
מי מאיתנו לא שמע על טוני סופרנו, על סרטי הסנדק או על משפטים נוסטלגיים כמו: "יש לי הצעה שאתה לא יכול לסרב לה", "שלח אותו לישון עם הדגים" וכו'. בקיצור, סביר להניח שכולם מכירים את המאפיה האיטלקית הידועה לשמצה. כנראה שבאיטליה לא רק החבר'ה הטובים לבושים בחליפות מהודרות ומושכים את שערם אחורה עם טון של ג'ל אלא גם נשיאי הקבוצות הגדולות. הבעיה הגדולה היא, שאותם בעלי קבוצות לעיתים תכופות הם המאפיונרים בעצמם.

לפני חודש בערך, כשנשיא קליארי, מאסימו צ'לינו, נכנס לכלא, אף אחד בעיר מסרדיניה לא הרים גבה, הרי כל שני וחמישי דמויות מפורסמות באיטליה ננעלות מאחורי סורג ובריח, במיוחד אם מדובר בדמויות מדרום המדינה. מה שהפתיע את כולם הייתה העובדה שלאחר 16 ימים בתא המעצר, צ'לינו קיבל את האופציה להשתחרר למעצר בית אך באופן לא ברור, פשוט סירב: "ההחלטה שלי היא ללכת נגד הזרם", טען הנשיא הלא כל כך שפוי.

למקרה שחשבתם שזהו המקרה ההזוי ביותר אצל צ'לינו אז טעות חמורה בידיכם. בעונה שעברה כשמארק האמשיק, קשר נאפולי העניק למביא הכדורים הקטנטן את מכנסיו ניגש מאסימו לילדון הממושקף, לקח את המזכרת והחזיר לאנשי נאפולי, ההסבר: "לא לוקחים מתנות מהאויב המלוכלך!" בוודאי לא תתפלאו לשמוע שאותו צ'לינו הושעה לשנה ב-2008 לאחר שסייע לאולטראס קליארי בסכומים כספיים בתמורה שיאיימו על שחקניו להתיר את חוזיהם ובנוסף גם דאג שיחליפו בדיקות שתן שביצעו שחקניו. צ'ילנו דרך אגב היה אותו אחד שפיטר את מאמן מילאן כיום מסימילאנו אלגרי בגלל שזה טען באחד מראיונותיו שמחמיא לו ששמו נקשר עם קבוצות גדולות.

שלושה אוהדי ליברפול נדקרו? שילמדו לתת כבוד!
למרות זאת, צ'לינו נחשב למלאך ליד נשיא פאלרמו, מאוריציו זמפריני, לפחות בכל הנוגע לפיטורי מאמנים. המיליונר שמחזיק את אחת מרשתות הסופר מרקטים הגדולות באיטליה, פיטר בכהונתו בסיציליה לא פחות מ-27 מאמנים (אם נכלול את תקופתו כנשיא ונציה נגיע ליותר מ-40). את רוב שמות המפוטרים למען האמת הוא גם לא זוכר. לדוגמא, לפני חודש כשזמפריני החזיר בפעם השנייה העונה את ג'ינפיירו גספריני לעמוד על הקווים במקום אלברטו מלאזני שפוטר אחרי 19 ימים בלבד הוא ענה לעיתונאים שהתעניינו במהלך ההזוי: "באמת שאני לא מבין מה אתם רוצים, גספריני מעולם לא עזב". דרך אגב, גם הקדנציה השנייה של גספריני לא החזיקה מעמד זמן רב והוא פוטר שני משחקים בלבד לאחר החזרה.

זמפריני. פיטר למעלה מ-40 מאמנים (GettyImages)

מלבד היכולת המרשימה לפטר מאמנים על ימין ועל שמאל, הנשיא המכובד גם ידוע בפיו המנומס, עדות לכך יכול לתת הקשר הרומני אדריאן מוטו, אותו כינה זמפה "צועני קטן". פנינה נוספת שיצאה מפיו של נשיא הסיציליאנים הייתה כשנשאל האם הוא מתחרט על אחד מהפיטורים הרבים: "בטח שאני מתחרט, אני אוכל את האשך השני שלי בגלל זה, את הראשון כבר סיימתי".

אם כבר עסקנו בנשיא מסרדיניה ובנשיא מסיציליה אי אפשר שלא להזכיר את נשיא נאפולי, אאורליו דה לאורנטיס, ובכך לסגור למעשה את שלושת המוקדים הפעילים ביותר של המאפיה האיטלקית ושלל סוגיה. הקולנוען האיטלקי אמנם לקח את החמורים הקטנים ממעמקי הליגה השלישית והפך אותה לאימפריה, אך לפעמים קשה להחליט האם מדובר באיש עסקים מכובד או אחרון המאפיונרים.

גוקאן אינלר מוצג בנאפולי בצורה מיוחדת

עד היום אף אוהד נאפוליטני לא שוכח את מסיבת העיתונאים שבה קשר הקבוצה גוקהן אינלר חויב על ידי נשיאו להגיע מחופש לנמר. כשדה לאורנטיס נשאל מה יש לו להגיד על המקרה בו שלושה מאוהדי ליברפול נדקרו ברחובות העיר הדרומית במהלך משחק הליגה האירופית לפני שנתיים הוא השיב: "גם במילאנו או ברומא אותם פרחחים אנגלים לא היו יוצאים בחתיכה אחת, שילמדו לתת כבוד". הצהרה זאת לא הייתה ההצהרה היחידה שתמכה בעברייני העיר. כשבת זוגו של אקס נאפולי, אזקייל לאבצי התלוננה שנשדדה על ידי רעולי פנים, השיב לה כבוד הנשיא: "באקלים של מיתון אני חושב שלא כדאי למישהו ללכת עם רולקס על היד, כנראה שהעלמה לא נאפוליטנית אמיתית".

אתם יודעים מה? איך אפשר להתפלא שכל כך הרבה בעלי קבוצות מאיטליה מתנהגים כמו דון קורלאונה כשראש הממשלה לשעבר ונשיא מילאן, סילביו ברלוסקוני מואשם בסעיפים כמו: האזנות סתר, מתן שוחד, הונאת מס, יחסים מפוקפקים עם קטינות וכמובן מעורבות בארגון פשע ומתחמק פעם אחר פעם מידי רשויות החוק

המוזרים: ג'סטין ביבר הסרבי והומופוב צרפתי
אמנם קשה להאמין, אך גם מחוץ לכותלי איטליה ישנם נשיאים משוגעים ומשונים, אמנם הם פחות מסוכנים מהחבר'ה הטובים אך הם בהחלט יותר מוזרים. כששוטרים סרבים הגיעו לביתו של ראטקו בוטורוביץ', נשיא קבוצת וויבודינה נובי סאד כדי לעצור אותו על הטיית משחקים הם לא בדיוק ידעו איך להתמודד עם המצב. בתרגולות הרבות לימדו אותם להתמודד עם בני ערובה, תקיפה בנשק חם וכו' אך להתמודד עם גבר בן 70 שנשכב על השטיח כמו ילד בן 5 ומסרב להגיע לחקירה? כנראה שצריך להוסיף גם אירוע כזה לאוסף התרחישים הנלמד.

ראטקו בוטורוביץ´ בזמן המעצר ההזוי

מקרה זה בוודאי יעלה על פניכם חיוך אך אם תחפשו תמונות בהן נראה בוטורוביץ', ששינה את שמו לבאטא קנקן, בבגדים רגילים, תמונת המעצר תהיה היחידה. מסתבר שלנשיא הקבוצה הסרבית יש חוש אופנה מפותח מאוד, לפחות אם תראו אותו בתור נער אמריקאי מתבגר בן 16. בוטורוביץ' משום מה אימץ לוק של ראפר קשוח, סוג של ג'סטין ביבר מסוקס ופעם אחר פעם לובש כובעים פרחוניים, שרשראות ענק, מכנסיי עור מנומרות וחולצות עם מיטב צבעי הקשת.

בוטורוביץ´ בעוד הופעה הזויה

נכון, קשה מאוד להתחרות עם טיפוס מוזר כמו בוטורוביץ', אך יש אחד שיוכל לעשות זאת - לואי ניקולאן, נשיאה של מונפלייה. בעל הבית של הקבוצה מדרום צרפת אמנם יחגוג ביוני הקרוב 70 קייצים אך בכל זאת הסתובב עם ראשו צבוע בכתום ובכחול במשך חודש ימים לאחר שקבוצתו זכתה באליפות בעונה שעברה. ניקולאן משוגע לא קטן אך בכל זאת כשצריך הוא טיפוס שוחר שלום ופייסני. ב-2009 "כשבטעות" כינה את שחקן אוקזר, בנואה פדרתי, "הומו" והורחק לחודשיים בשל כך, הוא מיהר לפרסם כבר למחרת הודעת התנצלות: "הייתי בטוח שבין גברים אפשר לדבר חופשי, עכשיו אני מבין שהוא כנראה לא גבר אמיתי". כנראה שפדרתי לא צריך להיעלב יתר על המידה, הרי מה אפשר לצפות מנשיא שאמר פעם: "השחקנים עולים לי יותר מהמאהבות שלי, אבל הן לפחות מענגות אותי".

בוטורוביץ´ במדי בראיינט

האלימים: החוטף מבוקרשט והבריון מבלגרד
עם כל הכבוד לג'סטין ביבר הסרבי ולצרפתי המשוגע, סביר להניח שאם הייתם נתקלים בסמטה חשוכה באחד מהשניים הייתם מתפקעים מצחוק. לא כך הייתם נוהגים אם הייתם פוגשים את שני הנשיאים שיחתמו את הכתבה. הנשיא האלים ביותר בעולם הכדורגל הוא נשיאה של דינמו זאגרב - זדראבקו מאמיץ'. הנשיא הכוחני אמנם גדל בקרואטיה, אך שני הוריו שהיגרו מהכפרים הנידחים של בוסניה חינכו אותו בשיטת המקל, כנראה בלי הגזר.

בכל אופן גיליון ההתנהגות של המאמי כולל הכאת עיתונאים, עובדי מועדון, עובדי התאחדות וכו'. הנשיא שגם חגג שער ניצחון של קבוצתו עם מועל יד נאצי, לא היסס לשבור יד לפקיד בעיריית זאגרב כשזה הגיש לו טופס שלא אישר לו לבנות גורד שחקים.

רוני לוי עם בקאלי בקדנציה שלו בסטיאווה

בזמן שמאמיץ' דואג לטפל באויביו לבדו, נשיא סטיאווה בוקרשט, ג'ורג'ה בקאלי מעדיף שלא ללכלך את ידיו. לדוגמא, כשמכונית המרצדס האהובה של "ג'יג'י" נגנבה, הרומני העקשן גילה בדרך כלשהי את הגנבים, חטף אותם למקלט ביתו ובדרך פלא גילה היכן נמצא רכבו האהוב. כשאותם גנבים חוצפנים שוחררו ממרתף העינויים והגישו תלונה נגד הנשיא (תלונה שהכניסה אותו למעצר של 15 ימים) הצהיר בקאלי: "חבל שמתייחסים אליי כמו לפושע כשאני רק מנסה להשיב לי את מה ששייך לי. הצעתי להם קפה ואפילו נתתי להם כסף למונית".

כנראה שהנשיא הרומני צריך להחליף בדחיפות את ספר התירוצים. מלבד אותו מקרה שנגמר בקפה ועוגיות, בקאלי הואשם פעם נוספת על ידי המשטרה הרומנית שמצאה ברשות שניים מעובדיו מזוודה עם 1.9 מיליון יורו במזומן שנועדו כנראה להטות משחק. "לא מבין על מה המהומה?", השיב ג'ורג'ה, "הכסף נועד לקניית סוכריות!"