ורד בוסקילה פרשה משייט: יש מיצוי והרבה גאווה

אחרי קריירה של למעלה מעשרים שנה ובעוד עיניה דומעות, השייטת ורד בוסקילה הודיעה הבוקר (שני) על פרישה מהחיים הספורטיביים במסיבת עיתונאים שנערכה במשרדי הוועד האולימפי.

"זה לא היה לי ברור מאליו שאפרוש אחרי לונדון", אמרה בוסקילה. "ההחלטה התקבלה ממש לאחרונה. לאורך הקריירה שלי, שהשפיעה רבות על חיי, בערך פעמיים בשבוע רציתי לפרוש. למרות כל הבכי וההתרגשות אני נמצאת כאן ממקום של בחירה ואושר להתחיל את הצעד הבא, לקראת החיים שאחרי".

על הקריירה שעברה סיפרה השייטת: "יש לי תחושת מיצוי מאוד גדולה עם הרבה גאווה וקצת אכזבה מסוימת, בעיקר מלונדון. אני בכל זאת ספורטאית תחרותית, כיוונתי למדליה וזה לא קרה, זה בהחלט השאיר טעם רע".

בתחילת הקריירה שלה ובהיותה בת 15 בלבד, זכתה בוסקילה עם לינור קליגר באליפות העולם בדגם 420 ובהמשך, היא ייצגה את ישראל שלוש פעמים במשחקים האולימפיים באתונה, בבייג'ין ובלונדון. את ההישג הטוב ביותר שלה באולימפיאדה רשמה השייטת כאשר סיימה במקום הרביעי עם ניקה קרניצקי.

ורד בוסקילה. נשאר טעם רע מלונדון (משה חרמון)

"המקום הרביעי היה הישג בלתי רגיל, אשקר אם אומר שאני מסופקת כרגיל. בייג'ין זכורה לי כחוויה נעימה בעיקר, הייתה לי תחושת פספוס אבל בחרתי להסתכל על הדברים בצורה חיובית. אני אתגעגע לשייט, אבל יותר לתחרויות. מעולם לא הייתה לי חרדת ביצוע או מצבים של חוסר שינה בלילה לפני תחרויות, תמיד אהבתי את זה. גם אחרי כל סטירת לחי, הבנתי שאני רוצה יותר. זה קרה למשל אחרי אתונה".

ורד בוסקילה. תתגעגע לתחרויות (משה חרמון)

חברתה, לי קורזיץ, אמרה במסיבת העיתונאים: "הגעתי עכשיו מהים, שם הכרתי את ורד. זה המקום שמאוד אהבנו שתינו ושם גם היה לנו כואב לא פעם. כולם אומרים שהשייטים סתומים, אבל השנה שלי עם ורד ואילן הייתה מדהימה ולמדתי ממנה המון. כשזכיתי ב-2003 הבנאדם היחיד שראיתי מהפודיום היה את ורד בוכה ומתרגשת. היא תמיד היא הייתה שם בשבילי".

לי קורזיץ בוכה. עברו תקופה מדהימה ביחד (משה חרמון)

יו"ר הוועד האולימפי, צבי ורשביאק, הוסיף: "ורד היא מבין הספורטאיות הבודדות בישראל שנחשבת לאחת הטובות בעולם. כשהיא באה ואמרה שהיא רוצה לפרוש, לא בכיתי אמנם אבל השערות נעמדו. ורד היא ספורטאית לדוגמא. לצערי הרב, אין לנו הרבה יהלומים והיום יורד היהלום מהכתר, זה בהחלט גורם לי לצער. כל פרידה יש בה צער אבל גם שמח ותקווה. ורד, הוועד האולימפי הוא ביתך לתמיד".

ורד בוסקילה וצבי ורשביאק. מהיהלומים של הספורט הישראלי (משה חרמון)

מאמנה, אילן תשתש, שליווה אותה עוד מילדותה, סיפר: "ורד היא אחת מהספורטאיות הכי טובות שהיו לישראל. גייסתי אותה במהלך סיור בבית ספר ואחרי מספר חודשים, בעוד היא בת 10, יצאנו לתחרות בשדות ים. בתחרות הייתה לה תקלה שהיא בלתי אפשרית לפתרון, אבל היא התגברה עליה בכל זאת וסיימה את השיוט כשכל השופטים עומדים ומוחאים לה כפיים. כבר אז היא סומנה מבחינתי. ורד הייתה תמיד בשפיץ, תמיד ידעה לשים יד איפה שקשה ומשכה קדימה. ייקח הרבה זמן להעמיד אשת צוות ברמה של ורד בשייט ואני רוצה לומר לה תודה על הרבה שנות שיתוף ופעילות".

אילן תשתש. סומנה כבר מגיל 10 כפוטנציאל גדול (משה חרמון)

מנכ"ל הוועד האולימפי, אפרים זינגר, אמר: "עשר שנים אנחנו ביחד. עשר שנים שבמהלכן היו תקופות קלות וקשות. כספורטאית היא התמודדה עם המון עליות וירידות. היא בין הספורטאים שלמדתי להעריך ולהוקיר במיוחד בתקופות הקשות שלה, אז לא הטילה אשמה על אחרים אלא חרקה שיניים והלכה קדימה. זה מראה על אופי ונחישות. לא במקרה נבחרת לשמש שגרירה לדור הצעיר, ורד נשארת חלק מהמשפחה האולימפית ואני מניח שנראה אותה משפיעה כאן גם בעתיד".

ורד בוסקילה ואפרים זינגר. נשארה חלק מהמשפחה האולימפית (משה חרמון)

גילי לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי, סיכם: "זה אירוע מרגש, גם אנחנו מזילים דמעה. הייחודיות היא בתחום האישיותי של ורד. אין לנו עומק של ספורטאים טובים, בטח שלא כאלה שמשמשים מודל לחיקוי כמו ורד".