אחרי שפתחה את עונת היורוליג עם סיבוב ראשון מושלם לראשונה מאז הצטרפה למפעל, מכבי תל אביב לא הייתה רחוקה מלשבור שיא נוסף במפעל האירופי, הפעם כזה שהיא ממש לא תרצה לזכור. קצת יותר ריכוז וקצת פחות נאיביות מצד שאלון והיא הייתה מנחילה לצהובים הפסד שלישי ברציפות בשלב הבתים הראשון ביורוליג, משהו שלא קרה להם מעולם.
בשבוע שעבר עוד דיברנו על הרתעה מסוג אחר לגמרי, אבל משהו קרה ליכולת של מכבי בהיכל נוקיה העונה. מלבד המשחק מול פרוקום גדיניה, שהוא יוצא דופן בעונת היורוליג הזו ביותר ממובן אחד, היא לא הצליחה לגמור את שלושת המשחקים האחרים לפני שניות הסיום ולא הייתה רחוקה מצבירת שני הפסדי בית בשלב המוקדם, משהו שלא קרה לה מזה תשע שנים. אז זה היה מול צסק"א מוסקבה וסקיפר בולוניה ובסיום אותה עונה היא זכתה ביורוליג. משום מה, קשה לנו לראות את הקבוצה הנוכחית משחזרת את אותו הישג.
שאלון השתמשה בטריק שהיא מכירה היטב כדי להקשות עליה. היא סגרה את הצבע ונתנה ליריבה שלה להתפרע מחוץ לקשת. 23 פעמים זרקה הקבוצה של דייויד בלאט מחוץ לקשת, הכי הרבה העונה וקלעה רק ב-26 אחוזים.
אם בצבע היא בטופ 10 ביורוליג, הרי שאם נוציא מהמשוואה את אותו 11 מ-14 יוצא הדופן מול גדיניה בהיכל, מכבי תהיה במקום הלפני אחרון ביורוליג באחוזים מחוץ לקשת כשרק ללובליאנה אחוז נמוך יותר.
שוב ושוב שחקני מכבי נכנסו לתוך היער במרכז הרחבה הצרפתית וכשלא הצליחו לייצר מצב קליעה נוח, מסרו עוד כדור החוצה לשלשה. ההגנה של שאלון לא רק הוציאה את היריבה מהמשחק שלה, אלא גם השיגה מפתח נוסף שאפשר לה לסחוט משחק צמוד - היא גרמה לה למספר האיבודים הגדול ביותר העונה יחד עם המשחקים מול אלבה ברלין בחוץ ומלאגה בבית - 13.
שני מובילי הכדור של הצהובים לא היו אמש במשחק גדול, בלשון המעטה. בשביל ימים כאלו צירפה מכבי בקיץ את מורן רוט. הפיק-אנד-רול וקבלת ההחלטות שלו במשחק המעבר יכלו לעזור לה לשחרר את משחק ההתקפה ולשפר את יחס האסיסטים-איבודים (17 לעומת 13), אבל רוט לא ראה אפילו שנייה אחת של פרקט.
|
אוחיון מוסר. יום לא גדול בלשון המעטה (יוסי ציפקיס) |
|
|
רק ארבעה ימים לפני כן הוא היה בין המצטיינים בניצחון האמוציונלי, לפחות מבחינתו, על חולון. האוהדים, שפעם הניפו אותו על הכתפיים, הקניטו אותו על כך שהפך משחקן מוביל בקבוצה לגיטימית בליגת העל למשלים קאדר במכבי ת"א. למרות שהדרך שבה אוהדי חולון בחרו לעשות זאת לא מכבדת אותם, הנתונים ביורוליג מצביעים לרעתו של רוט.
אחרי שמונה משחקים ביורוליג הוא צבר 22 דקות בלבד בהן לא קלע אפילו נקודה אחת ומסר פחות מאסיסט למשחק. יוגב אוחיון הצליח לשבור את רצף הרכזים הישראלים שלא מצליחים במכבי, אבל בקבוצה בוודאי זוכרים טוב את הניסיונות הלא מוצלחים עם דרור חג'ג' וליאור ליובין, שלא החזיקו מעמד יותר מעונה אחת בצהוב.
|
רוט מנגן. אולי מכבי הביאה אותו בכלל על תקן סקסופוניסט? |
|
|
אם ישווה את מצבו לשניים הללו, לרוט יש לא מעט סיבות לדאגה. כשנותרו שני משחקים לסיום הסיבוב הראשון, הגארד יתקשה להדביק את השניים בדקות (84 לליובין ו-43 לחג'ג'), נקודות (23 לליובין ו-11 לחג'ג') ומדד (11 לליובין ו-8 לחג'ג' לעומת 1 לרוט). ואם זה המצב כעת, תארו לכם מה יהיה בטופ 16 כאשר מכבי תתמודד מול אריות היבשת והרוטציה תצטמצם עוד יותר.
אבל הכישלון של רוט במכבי עד כה הוא מעבר לנתונים הסטטיסטים. בחולון הוא היה המנהיג, האיש שדרכו עוברים כל הכדורים וזה עם מספר הדקות הכי גבוה. מנהיג זקוק לגב המקצועי של המאמן. יש מעט מאוד שחקנים שיכולים להוביל קבוצה מהספסל. החוזה הגדול שהוצע מקשה לבוא אליו בטענות, אבל בתור חובב כדורסל ישראלי, אני הייתי מעדיף לראות אותו מנסה לנצח את מכבי, מאשר יושב על הספסל שלה.
|
רוט ובלאט. עדיף שינסה לנצח את מכבי (יוסי ציפקיס) |
|
|
אבל כפי שאמר גודס לפני שאלון, הרכבת של מכבי דוהרת ולא מחכה למאחרים. כעת הפנים שלה למשחקי יום שישי של המחזור השמיני, שעשויים לקבוע לא מעט. ניצחון של סיינה בחוץ מול מלאגה והמקום הראשון יהיה בידיים שלה וגם ככל הנראה מפגש עם ברצלונה (ניצחון של הקטאלונים על בשיקטאש בחוץ יעשה להם את החיים קלים בדרך למקום הראשון בבית 4).
אם הספרדים יחגגו, המקום השני יתקרב ויביא איתו, על פי המסתמן, קרבות מול ז'לגיריס (שיכולה להבטיח מעשית את המקום הראשון בבית 1 עם ניצחון על אולימפיאקוס) וריאל מדריד (שפוגשת את פנר/אולקר בבית 3). יהיה מעניין.