איזה כיף לחיות בחלום. פיקציה, אמונה עיוורת. משהו שבנבחרת ישראל מאוד אוהבים לעשות. כמו שעשינו בקמפיין הקודם עם צמד המשחקים "המכריע" נגד לטביה וגאורגיה, כך אנחנו שוב חוטאים בחטא החלום שהנבחרת עדיין במצב לעלות למונדיאל 2014.
טבלת ה"בית הישראלי" היא כנראה השקר הכי גדול שיש. מהדורות חדשות מדווחות ש"נבחרת ישראל עלתה למקום השני, ממנו עולים לפלייאוף על העפלה לברזיל" ומשקרים את אלו שלא ממש בקיאים. קודם כל, כל הטבלאות בקמפיינים של מוקדמות הן בלוף אחד גדול מסיבה אחת פשוטה: כדי לבחון אם אנחנו יכולים לעלות, צריך לבדוק את ה"ראש בראש" בין הנבחרות ולא דירוגים אחרי כל משחק.
כרגע למשל, אנחנו ופורטוגל עם 7 נקודות ולנו יש יחס שערים עליהם. הללויה! השגנו את רונאלדו. רק חבל שפורטוגל כבר שיחקה ברוסיה (ניקח בחשבון שנפסיד גם את המשחק הזה), ניצחה בלוקסמבורג (כמונו), גברה על אזרבייג'אן בליסבון (כמו שכנראה אנחנו נעשה) ועשתה תיקו ביתי עם צפון אירלנד (עוד משחק שאנחנו יכולים וצריכים לקחת).
פורטוגל לא הפסידה בבית לרוסיה וספק אם אכן תפסיד, מה שהופך את הפסד הבית שלנו נגד הרוסים לקריטי, בהנחה שלא נחזור עם נקודות ממוסקבה. אם נוסיף תסריט דימיוני של ניצחון על רונאלדו ושות' במארס והפסד הגיוני בגומלין בליסבון, נתקזז עם הפורטוגלים ואז נעבור למאץ' אפ עם שאר נבחרות הבית.
כאן מגיע התיקו המרגיז והמיותר עם האזרים בבאקו. נניח שפורטוגל תנצח שם (מישהו מאמין שלא?), התיקו של הפורטוגלים עם צפון אירלנד התקזז עם מה שעשינו בבאקו ואז מגיעים לקרב המכריע נגד הרוסים. מי שתיקח יותר נקודות במשחק נגד מוליכת הבית, כנראה תהיה במונדיאל.
נאתכו: פורטוגל זה אופרה אחרת
ועכשיו לסיכויים: מה סביר יותר? נקודות של פורטוגל בבית נגד קאפלו או ניצחון שלנו ברוסיה או אולי 4 נקודות מול פורטוגל? צר לנו, הסיכויים עדיין קטנים ביותר. גם אם ננצח במארס את הסלסאו. והכל בהנחה ששתי הנבחרות יצלחו את משחק החוץ בבלפאסט.
נשחק בנדמה לי כדי לנפץ את טבלת הבית: פורטוגל עם 19 נקודות (עם הפסד בר"ג ובלי המשחק נגד רוסיה), ישראל עם 19 נקודות (עם הפסד בליסבון ובלי המשחק במוסקבה). שיהיה לנו בהצלחה.
 |
| קרז´אקוב. ננצח אותו ברוסיה? (רויטרס) |
|
| |
הבשורה: יש חלוץ מרכזי אמיתי בנבחרת
אבל אנחנו חולמים והאמת, כיף לחלום. השיבוץ הגאוני של צמד משחקים מול המורים והפקידים מלוקסמבורג, סידר את החלום שאנחנו עוד יכולים לעלות וזה בסדר. היינו כחולמים עד היום. נמשיך להיות כחולמים גם אחרי.
מצמד המשחקים נגד לוקסמבורג, אפשר לבשר על בשורה אחת: תומר חמד. לא ננפנף בעובדה שהוא מלך שערי המוקדמות עד כה באירופה (שוב, נתון משקר כי הוא שיחק נגד הגנה שערורייתית) אבל הבגרות, החוכמה והחדות של חלוץ מיורקה מבשרים שסוף סוף, מאז אלון מזרחי ורונן חרזי, יש חלוץ טבעי אמיתי לנבחרת.
 |
| תומר חמד. יש חלוץ (משה חרמון) |
|
| |
מעבר לזה, אין בשורה לנבחרת ש"חיה על חרבה". את האיטיות המוגזמת במשחק נפיל על היריבה הקיקיונית, אבל ביותר מדי דקות ראינו הנעת כדור איטית, חסרת פואנטה, כשמול נבחרת כדורגל אמיתית, לא תביא אותנו לשום דבר. לגוטמן יש חמישה חודשים לשפר.
אבל כאן מגיעה שאלת מיליון הדולר: ערן זהבי, בירם כיאל, איתי שכטר, ליאור רפאלוב, וכן, גם יוסי בניון, כנראה יחזרו למסלול משחקים עד חודש מארס. האם גוטמן ימשיך עם המיני מהפכה שהוא עשה, או מה שנקרא "ימשיך בדרכו", או שהוא יבחר בכישרון וייאלץ שוב לבנות הרכב חדש לנבחרת? הפיתרונות למאמן. השאלה אם הוא מאמין שהסגל הנוכחי יכול להתמודד עם פורטוגל. נהמר שלא.
 |
| יוסי בניון. מה יקרה כשיחזור לשחק בווסטהאם? (שי לוי) |
|
| |
נקדים ונאמר לפני הפורטוגלים, שחקנים גדולים כמעט כמו רונאלדו הגיעו לישראל והנבחרת בעבר הסתכלה להם בגובה עיניים. הצוות המקצועי צריך למצוא את אלו שיסתכלו לרונאלדו בלבן של העיניים ויגידו לו: "אנחנו באים לנצח אותך" ולא יחפשו מדקה 80 להחליף חולצה עם הכוכב. אם נתרפס כמו שהתרפסנו נגד הרוסים, יום שישי ה-22 במארס, יהיה יום אפור מאוד. אבל יש גם דרך אחרת: לנסות (תחזיקו את הכיסא) לנצח את פורטוגל!
מכבי חיפה הפסידה ללברקוזן בשלב הבתים של ליגת האלופות וכנראה שרוב האנשים לא זוכרים מה היתה התוצאה בסיום הפועל הפסידה לליון בבלומפילד וגם כאן חלק יתבלבלו בתוצאה. תשאלו אוהד מן המניין כמה ניצחה חיפה את יונייטד, או הפועל את בנפיקה והם יספרו לכם גם מי כבש.
 |
| אלי גוטמן. צריך ללכת על ניצחון (משה חרמון) |
|
| |
מה יש לנו בעצם להפסיד? נפסיד, זה ברור. ננצח, נהיה מלכי העולם לכמה שעות. גם אם לא נעלה, זה יחזיר את האהבה לנבחרת. היינו כחולמים כבר אמרנו? יאללה, בואו נחלום עוד קצת, כי בזה אנחנו כנראה מהטובים בעולם, כי צר לי חברים: בשביל לשחק עם הטובות בעולם, נצטרך לנצח משחק מפתח אחד במוסקבה, נגד רוסיה. מישהו אופטימי?