"אני רוצה לראות את כל המתחרות מתרסקות במים"

שייטות ה-470, ורד בוסקילה וגילי כהן, הם אחד הצמדים המעניינים בספורט הישראלי. מעט מאוד דימיון ניתן לזהות בין בוסקילה בת ה-29, עורכת דין מוסמכת ושייטת מנוסה ומעוטרת, לבין גיל כהן בת ה-20, השייטת הטרייה והצעירה ביותר במשלחת הישראלית בווימות'.

בוסקילה כבר הספיקה לזכות באליפות העולם בשנת 1998, אז שותפתה לסירה, גיל כהן, הייתה בת 6. "זה לא סוד שאנחנו לא כוס התה אחת של השניה", מודה בוסקילה, "אבל יש בינינו אנרגיות חיוביות וזה  לפעמים עדיף על זוגות שהן חברות מאוד קרובות, אך הביצועים שלהן בינוניים. אף אחד לא אמר שצריך להיות החברות הכי טובות בשביל להצליח".

את הקשר ביניהן יזמה דווקא גיל כהן הצעירה, בצעד שהפתיע אפילו את בוסקילה עצמה. "שלחתי  לוורד הודעה בפייסבוק ושאלתי אותה אם היא רוצה לחזור לשוט. לא הייתי בכלל בטוחה שהיא תחזיר לי תשובה", אמרה כהן.

אך לאחר מכבש לחצים מכיוון איגוד השייט וההבנה שכהן הצעירה נחשבת להבטחה גדולה בתחום, נענתה בוסקילה להצעה. "באיגוד הבטיחו לי שנקבל את כל התנאים והם ידעו כמה קל להדליק אותי על מדליות, תחרויות והאולימפיאדה. אני חושבת שהפעם יש בי את ההבנה שאפשר להביא מדליה ושזה לא יהיה פשע מצידי לרצות את זה. גיל כל הזמן אומרת לי שזה אפשרי ואני מנסה להידבק באופטימיות שלה".

בימים אלה מתכוננות השתיים בווימות' לתחרות שיכולה להיות סגירת מעגל מרגשת עבור בוסקילה, לאחר שבאולימפיאדה הקודמת פספסה בשיוט האחרון (יחד עם שותפתה לשעבר, ניקה קורניצקי) את האפשרות למדליה.

בעוד כהן אחראית על האמונה שהכל אפשרי, בוסקילה מביאה את הניסיון והחספוס: "יש בכפר האולימפי קשרים אישיים, ארוכים וטובים עם המתחרות, אבל יש גם עקיצות. החברויות האלה לא תמימות וגם אני מודה שאם מתחרה שלי מספרת על משהו נורא שקרה, אני לא ממש בוכה מבפנים. אני אוהבת את כולן, אבל אני אשמח מאוד לראות את כל המתחרות שלנו מתרסקות במים, עם חיוך כמובן".

את הפתיחה שלהן יעשו בוסקילה וכהן ב-2 לאוגוסט, כאשר שיוט המדליות של התחרות ייערך ב-10 לחודש.