אם יש ליגה שעדיין לא זוהתה ככזו שנגועה בהימורים היא הפרמייר-ליג האנגלית. אך כל זה עשוי להשתנות, לאחר דבריו של קפטן סאות'המפטון לשעבר, קלאוס לונדקבאם, שטוען כי שחקנים הרוויחו אלפי ליש"ט מהימורים על אירועים ספציפיים במשחקים.
לונדקבאם בן ה-39 סיפר כי הקפטנים של הקבוצות חברו ביחד על מנת להבטיח שאירועים כמו זריקת חוץ ראשונה או קרן ראשונה ילכו ל"קבוצה הנכונה" ועל ידי שליחת אנשים מהצוות במועדון להמר על האירועים הללו, הרוויחו את הכסף.
המגן, ששיחק בסיינטס מ-1996 עד 2008, אמר: "זה לא משהו שאני גאה בו. הייתה תקופה שהיינו עושים זאת כל שבוע. עשינו לא מעט כסף. עשינו עסקאות עם הקפטן של הקבוצה שנגדנו לגבי דברים כמו קרן ראשונה, זריקת חוץ ראשונה, כרטיס צהוב או פנדל. אלו הדברים שהייתה לנו השפעה עליהם".
עם זאת, לונדקבאם טוען כי הוא או חבריו לקבוצה לא היטו תוצאה של משחק: "התוצאות אף פעם לא היו באג'נדה שלנו. זה משהו שאני לעולם לא יעשה. היינו מקצוענים. למרות שעשינו משהו לא חוקי, זה היה כיף".
לונדקבאם, שלאחר פרישתו התמכר לקוקאין ולאלכוהול, טען כי לא רק שחקנים מקבוצתו היו שותפים למעשה העבירה: "אני יודע שזה קרה במועדונים אחרים. אנחנו, הכדורגלנים, חיים בבועה, זה היה חלק מסגנון החיים והריגוש שלנו. מה שהיינו יכולים להמר עליו, הימרנו עליו".
אבל לא מדובר רק בגחמה של הנורבגי. גם מאתיו לה טיסייה, אולי גדול שחקני סאות'המפטון, הודה כי ב-1995 היה מעורב בהימור על זריקת החוץ הראשונה במשחק מול ווימבלדון.
 |
| לה טיסייה. פחד שישברו לו את הפיקות של הברך (GettyImages) |
|
| |
על פי דבריו, הוא תיכנן להוציא את הכדור החוצה מייד לאחרי שנשרק לפתיחת המשחק כדי לתפוס את ההימור על כך שייקח פחות מדקה עד להוצאת החוץ הראשונה והוא ירוויח 10,000 ליש"ט, אך חברו לקבוצה, ניל שיפרלי, מנע מהכדור לצאת.
לה טיסייה כתב באוטוביוגרפיה שלו: "ההימורים הללו החלו להיות פופולארים. אף פעם לא עשיתי משהו שישפיע על התוצאה של המשחק, אבל לא ראיתי משהו נורא בזה שארוויח כמה לירות מכך שאשפיע על זריקת החוץ הראשונה. הבעיה הייתה ששיפרלי לא ידע את ההימור ומנע מהכדור לצאת. היו לי חזיונות שמישהו יבוא וינפץ לי את הפיקות של הברכיים. בסופו של דבר הוצאנו את הכדור אחרי 70 שניות ולא הרווחתי או הפסדתי. מאז הפסקתי עם הדברים האלה".