נחלק את היורו שעברנו לשניים. כדורגל מדהים, סוחף, מפתיע ומרגש. החלק השני היה החלק הלוגיסטי שהוכיח שההימור על מזרח אירופה ועל אוקראינה באופן ספציפי היה רע ושגוי. אבל אין ספק שהכדורגל האיכותי שראינו, בעיקר בשלב הבתים, הוכיח שלא משנה כמה מעמיסים על השחקנים ולא משנה כמה מנסים לצייר תמונה שהכדורגל הופך לטקטי מרגע לרגע, גם המשחק העתיק הזה מצליח להמציא את עצמו בכל פעם מחדש.
זכינו להיות בעשרה משחקי יורו וברגע שהשחקנים עלו לדשא וההמנונים נוגנו, כל הבעיות גם נשכחו. נבחרות שחלמו על גביע הלכו הבייתה מוקדם, נבחרות שלא חשבו על הצלחות, מצאו עצמם בסוף יוני עמוק בטורניר ובשורה התחתונה: ההיסטוריה הרוויחה מטורניר נהדר ואלופה היסטורית אחת. ועכשיו לנבחרים:
בספרד צוחקים על באלוטלי. צפו בפייסבוק שלנו
המרגשת: נבחרת איטליה. הסיפור המקסים של היורו הזה. נבחרת שראתה במחנה האימונים שלה שוטרים וחוקרים בעקבות פרשת מכירת המשחקים הפכה ממשחק למשחק לסיפור שריגש את העולם. לא עוד איטליה משעממת, אלא נבחרת נהדרת, עם פליימייקר מבריק ושני משוגעים בחוד שסחפו אחריהם מדינה. במהלך היורו ביקשנו לתת כבוד לספרד. התמונה של אנדריאה פירלו דומע אחרי ההפסד בגמר אולי המחישה כמה לב יש בסקאודרה אזורה.
איך חגגו הספרדים את ההיסטוריה?
 |
| פירלו דומע. כמה לב יש לו (רויטרס) |
|
| |
ה"משעממת": נבחרת ספרד. לא, אנחנו לא מדברים על יכולת המשחק, אלא על השליטה האבסולוטית בכדורגל העולמי. סוג של מכבי תל אביב בכדורסל אצלנו. כשהיא מנצחת 10 הפרש, מתלוננים וכשהיא מפסידה זה סקנדל. הנבחרת הנוכחית של ספרד היא הטובה בהיסטוריה ושהמברברים למיניהם ידברו.
 |
| הספרדים חוגגים. משעממים מעולם אחר (יוסי ציפקיס) |
|
| |
המבאסת: הולנד. נעשה סדר: אפשר לא לעבור "בית מוות" עם פורטוגל, גרמניה ודנמרק. אבל פילוג חברתי, יכולת מביכה על המגרש ו-0 נקודות בשלושה משחקים, זה משהו שלא היינו רגילים מפינליסטית מונדיאל 2010. אוהדת הולנדית סיימה את הטורניר בדמעות כשאמרה: "באתי להיות אלופת אירופה וזה מה שקיבלתי". אחת מנבחרות הולנד המוכשרות שהיו בדרך לשיקום לקראת ברזיל.
 |
| רובן בפוזה מוכרת ביורו הזה. מביכים (GettyImages) |
|
| |
המפתיעה: אנגליה. איטליה קיבלה תואר, אז מגיע גם לאנגלים. האוהדים האנגלים התחננו לתיקו נגד צרפת ורק לא לסיים עם אפס נקודות. כל שער אנגלי התקבל בהפתעה ביציעים ואלמלא דו קרב פנדלים, הם יכלו למצוא עצמם בחצי הגמר. הכבוד האנגלי חזר ביורו וכבר שומעים הצהרות לקראת הכישלון הצפוי בברזיל. אנגליה במיטבה.
 |
| מילנר, ג`רארד, יאנג ו-וולבק. הכבוד חזר, לפחות חלקית (יוסי ציפקיס) |
|
| |
מעוררת הקנאה: יוון. עאלק אנחנו קרובים ליוונים. אם נגיד לעצמנו מספיק זמן שאנחנו ברזיל, אולי גם נאמין. הנבחרת מהאי השכן, זאת ש"גנבה" לנו את הכרטיס שכמובן חשבנו שמגיע לנו ליורו, הגיע ל-8 הגדולות, הראתה לב ענק והוכיחה שגם נבחרת לא מוכשרת (שוב, הכל תלוי מה נגיד לעצמנו) יכולה להצליח בטורניר גדול. ומילה על קראגוניס: איזה לב.
 |
| קראגוניס חוגג העפלה לרבע הגמר. לראות ולקנא (GettyImages) |
|
| |
הסימפטית: אירלנד. נבחרת מלאה בכלום ושום דבר. חלקה נראית כמו אוסף שחקני קט רגל בינוניים שמשחקים ביום שישי בשכונה, אבל לא היינו מחליפים אותה באף נבחרת. אלפי אירים, טונות של שמחה וקסם וגם היכולת המביכה לא פגעה בהערכה לנבחרת, שהאוהדים שלה זכו בתואר המרשים: "האוהדים הטובים בטורניר". מזל שהיורו בצרפת יהיה עם 24 נבחרות.
 |
| האירים ביציע. הם מבסוטים בלי קשר כמובן למתרחש על כר הדשא (GettyImages) |
|
| |
השחקן: אנדרס אינייסטה – אם מישהו מכיר נגר טוב באיזור קטאלוניה שיוכל להתקין לו עוד ארון גביעים, נשמח למחיר טוב. הלב, הנשמה והמוח של נבחרת ספרד בטורניר מדהים. אמנם בשורת הסטטיסטיקה לא נראה שערים ובישול אחד בודד, אבל זה שחקן שהתרומה שלו לא נרשמת במספרים. גם מצטיין הגמר של אופ"א. הוא לא יאהב לשמוע, אבל פירלו רק שני לו בטורניר הזה.
 |
| אינייסטה קורץ לצלם שלנו. מצטיין זה בלשון המעטה (יוסי ציפקיס) |
|
| |
המאמן: צ'זארה פראנדלי - הקבוצה הכי גדולה שהוא אימן עד 2010 הייתה רומא. שחקן גדול ביובנטוס הוא לא היה אבל מאמן איטליה הוכיח שהוא גאון כדורגל. העמיד נבחרת בעייתית כקבוצה לוחמת שנעצרה רק בגמר, עם יכולות טקטיות ואנושיות נדירות. סלח לנו, דל בוסקה, כי אם נבחרת כמו איטליה, גם אתה כנראה לא היית בגמר. ואיזו תמונה שבופון מנחם אותו בסיום. גם לו, כמו לשחקנים, נשבר הלב.
 |
| פראנדלי ובופון. אולי כדי שינחמו את בונוצ'י (רויטרס) |
|
| |
ה-11 המצטיינים: שליטה לספרד, נציגות לפורטוגלים וגם לאנגלים
שוער: איקר קסיאס, ספרד. אנחנו מודים, חיכינו לגמר כדי לבחור בינו לבין ג'יג'י בופון. אבל איקר הקדוש ספג שער אחד בכל הטורניר ולא ספג שער אחד בשלושת הגמרים בהם ספרד זכתה. איזה מסכן ויקטור ואלדס. שוער גדול שנולד בשנתון הלא נכון. איקר, שלא ייגמר לעולם.
 |
| קסיאס רוצה לשמוע אתכם. איקר הקדוש (יוסי ציפקיס) |
|
| |
מגן ימני: אלברו ארבלואה, ספרד – התלבטות קשה עם זו'אאו פריירה הפורטוגלי, אבל יש משהו קסום בשחקן לא הכי מוכשר, אבל עם יכולת להתאים עצמו לעליונות של חבריו. רונאלדו לא ניצח את ספרד בחצי בזכותו.
 |
| יורנטה, ארבלואה ודור העתיד. רונאלדו לא שוכח (יוסי ציפקיס) |
|
| |
מגן שמאלי: ג'ורדי אלבה, ספרד – קבלו את המגן השמאלי הטוב בעולם שהתחיל את הטורניר בוולנסיה וסיים אותו בברצלונה. שער נפלא בגמר, בישול מדהים ברבע הגמר נגד צרפת, שרף את האגף בכל הזדמנות ונחשב למרענן הרשמי של ה"לה רוחה" בטורניר. בברצלונה מחכים לסרג'י החדש.
 |
| אלבה חוגג עם צ'אבי. גם בעונה הבאה הם יחגגו ביחד (יוסי ציפקיס) |
|
| |
בלם: סרחיו ראמוס, ספרד – ולחשוב שאם פויול כשיר, הוא היה משחק מגן. בלם ספרד הנהיג את ההגנה הטובה בטורניר למשחק נטול טעויות. הוסיף פנדל שחצני בחצי הגמר מול פטריסיו הפורטוגלי ואם חיפשנו אבק כוכבים, לראמוס בהחלט יש את זה. טורניר נהדר לשחקן של ריאל.
 |
| ראמוס אחרי הפנדל. שחצנות זו לא מילה גסה (יוסי ציפקיס) |
|
| |
בלם: פפה, פורטוגל. אלים? ברוטאלי? פרובוקאטור? קבלו את הבלם הטכני, האלגנטי והספורטאי. כנראה כשמוריניו איננו, פפה כנראה שחקן שונה וטוב יותר. רק לראות אותו מנחם את חבריו אחרי ההפסד לספרד בפנדלים מוכיח שהוא יכול גם אחרת.
 |
| לא יכול לראות את זה. פפה סובל בפנדלים מול ספרד (רויטרס) |
|
| |
קשר: אנדרס אינייסטה. תהנו בכל דקה (1) של אחד הווינרים הגדולים בהיסטוריה. לא משנה כמה תארים הוא זוכה, הוא מוצא רעב בכל פעם מחדש ומצליח להקסים את העולם כל פעם מחדש. אמנם בשורת הסטטיסטיקה לא נראה שערים ובישול אחד בודד, אבל זה שחקן שהתרומה שלו לא נרשמת במספרים. גם מצטיין הגמר של אופ"א.
 |
| אינייסטה עם החבר החדש/ישן. כל מילה מיותרת (GettyImages) |
|
| |
קשר: אנדריאה פירלו. תהנו בכל דקה (2) של אחד הפליימיקרים הגדולים בהיסטוריה. שער אחד, שני בישולים וחוכמת משחק אדירה. תודה על כל רגע שאתה איתנו ותנסה להמשיך לברזיל. כי גם בגיל שלך, אין הרבה כמוך. וגם כשאתה מפסיד, כבשת את העולם עם תמונת האכזבה.
 |
| אחד הרגעים של היורו. אגדה בחיים (יוסי ציפקיס) |
|
| |
קשר: דוד סילבה. שני שערים, שלושה בישולים וכניסה מושלמת למכונה הספרדית. גם הקלקול הקל שהוא עבר במנצ'סטר סיטי לא פגע בכישרון העל של נבחרת ספרד. רק חבל שהוא היה החילוף הקבוע בדקה ה-60.
 |
| סילבה חוגג את השער שלו בגמר. נכנס בצורה מושלמת (יוסי ציפקיס) |
|
| |
קשר: צ'אבי אלונסו, ספרד. הביקורות צודקות. מרוב מסירות כבר לא רואים את היער. גם לנו כבר נמאס לגונן על אחת הנבחרות הטובות בהיסטוריה ומי שמחפש את הסיבה שהספרדים מתחברים כל כך טוב, זה הקשר של ריאל. הוא אפילו כבש צמד (!) נגד צרפת ברבע הגמר. קלאסה אמיתית.
 |
| אלונסו. כשהוא מחליט להפסיק למסור הוא מתחיל לכבוש (יוסי ציפקיס) |
|
| |
חלוץ: כריסטיאנו רונאלדו. נאהב אותו, נשנא אותו, אבל אין הרבה כמוהו. חלוץ פורטוגל סגר יורו נהדר שהשתיק מבקרים עם שלושה שערים, העיף את הולנד וצ'כיה במו רגליו ולא היה חסר שהוא גם יסיים עם גביע. הכוכב הכי נוצץ של אירופה וגם לנו נמאס להשוות עם מסי.
 |
| רונאלדו. תגידו מה שתגידו, אין עליו (רויטרס) |
|
| |
חלוץ: מריו באלוטלי. חיכינו לו, המתנו לו, קיווינו שהוא לא יהיה פלופ, והוא סוף סוף התפוצץ. אין הרבה כישרונות כמו החלוץ האיטלקי שכבש שלושה, העיף את גרמניה בחצי הגמר וחגג כמו שרק הוא יודע. למה תמיד אתה? כי הוכחת שאתה גדול בחצי. ואל תדאג, גם התואר שלך יגיע.
 |
| דמעות של כוכב. אל תדאג ילד, גם התור שלך יגיע (GettyImages) |
|
| |
השחקן ה-12: סטיבן ג'רארד, אנגליה. לא חלמנו שהאנגלים יגיעו לרבע הגמר והרבה בזכות הקשר ה"אבירי" שלהם. שלושה בישולים, מנהיגות והאפור האנגלי הרגיל היה נוצץ במיוחד. הבדל של פנדל והוא היה ממשיך לחצי הגמר.
 |
| ג´רארד והחברים. כמה שהוא היה קרוב לחצי (יוסי ציפקיס) |
|
| |
ובנימה אישית: בעולם שבו יש אלפי משחקים בעונה ברחבי אירופה, מדהים לראות איך המשחק הפשוט הזה מרתק אליו מיליונים. לא משנה כמה התנאים היו לא פשוטים באוקראינה ופולין, כששריקת הפתיחה נשמעה, כל העיניים רצו אחרי הכדור. זכיתי לראות את יורו 2012 מקרוב ובאמת שאין מרגש ומרתק כמו משחק הכדורגל.