"האנגלים הרגיזו והכי כיף להעיף אותם בפנדלים"

שריקת הסיום של דרמת הפנדלים (2:4) בקייב בין איטליה לאנגליה, תפסה אלפי אוהדים אנגלים המומים. היו ששכבו על המדרכות ברחוב כלא מאמינים והיו שהזילו דמעה.

ממצלמות הם ברחו כמו מאש וגם כשנאמר להם: "עשיתם טורניר גדול, כל הכבוד", הם סירבו להתנחם. אפילו בירה לא ממש התחשק להם. האמת? חבל מאוד שהם עפו. הכדורגל שלהם אולי גרוע ומרגיז, אבל איפה תמצאו אוהדים כאלה? אולי נבין כשנראה בחצי הגמר אלף איטלקים מעודדים, ואנחנו לארג'ים.

אלו שזילזלו לפני הטורניר במחוייבות של האוהדים האנגלים, ראו צבא אדום שוטף את האצטדיון האולימפי ומספק תצוגת עידוד מדהימה כשהנבחרת שלהם נראית חסרת ישע מול איטליה טובה, אבל לא מעולה.

התשוקה והאהבה שלהם לנבחרת מרשימה ורק בדיקה על המסלול שהם עברו ביורו הזה, אומרת הכל: התחילו בדונייצק, נסעו לקייב, חזרו לדונייצק ושוב לקייב כשממשחק למשחק עוד ועוד מטוסים נוחתים מהאי הבריטי. "אני חוזר הביתה מרושש", זרק אחד מהם שעוד קיווה לעשות לפחות נסיעה לפולין לחצי הגמר.

אמש הם היו בשיאם. חזקים, מרגיזים, מעצבנים וסוג של "ילדים רעים". ככה הם גם רוצים שנציג אותם. המקומיים והתיירים התחילו עם הגל המקסיקני, הם נשארו לשבת במחאה, המשיכו לשיר והפכו אצטדיון שלם לאוהדים של הסקואדרה אזורה. גדוד של מאבטחים שמר רק עליהם שלא יתפרעו ולמרות הכל, הם המשיכו בשלהם. גם היכולת החלשה של השחקנים שלהם לא הורידה במעט ממצב הרוח. טוב, עד הפנדלים.

בטורניר שבו האוקראינים גוזרים קופון כמעט על כל תייר שמגיע עם מחירי דירות מופקעים והקפצת מחירי מסעדות, האנגלים היו נקודת אור בצבעוניות, בשירה ובייחוד שלהם. גם כשהם הולכים הביתה, הם עושים זאת מהלב, שכאב מאוד.

האוהדים האנגלים בפוזה המוכרת (יוסי ציפקיס)

מעט האיטלקים שבכל זאת הגיעו לעודד את הנבחרת שלהם, חגג בצנעה כדי לא לרקוד על דמם. אבל למרות זאת, הם שמחו בעיקר מדרך הניצחון: "אין דבר יותר מתוק מלהעיף אותם בפנדלים. הגיע לנו", אמר פבריציו, אוהד איטלקי צעיר שגם סגר חשבון עם האוהדים של נבחרת שלושת האריות: "הם לא יודעים להתנהג, האירים בפולין היו נפלאים. הם רק באים להרגיז ולעצבן, וטוב לכולם שהם עפו".

עבור האוהדים האיטלקים, יש כוכב אחד בשמיים וקוראים לו ג'יג'י בופון. "ראית איך הוא לקח את הפנדל בקלילות? הוא האליל שלנו. כל השחקנים מתחלפים ורק הוא תמיד יהיה בשבילנו", אמרה בחיוך גדול אוהדת אחרת.

האיטלקים בעננים במהלך הדרמה (יוסי ציפקיס)

ועכשיו: גרמניה. הם יודעים שזה יהיה קשה, הם מבינים שהגרמנים פייבוריטיים, אבל התחושה אצל האיטלקים היא ש"הם חוזרים למרכז הבמה". אז מה אם הם ניצחו רק משחק אחד ביורו הזה? איטליה, כמו איטליה, תגיע במטרה אחת: להעיף את גרמניה הביתה.