אפורים, לא מבריקים, אבל הכי מעניינים שיש

הם אפורים, לא מרשימים, נכשלים כמעט באופן קבוע, אבל ספק אם יש נבחרת מרגשת ומסקרנת יותר מהנבחרת האנגלית. יש לא מעט אנשים שאוהבים לראות אותה נכשלת ואין בכלל ספק שאין בסגל שלה קמצוץ מהכישרון הספרדי, הגרמני וההולנדי אבל באנגליה יש תמיד משהו אחר, מיוחד. עובדה שהצרפתים נמצאים בדונייצק כבר ארבעה ימים ולא שמענו מילה ברחוב, מאידך האנגלים הגיעו היום והרחובות צבועים בלבן ובאדום, וכמובן בצבעי הבירה שנשפכת בכל מקום.

ספק אם ערב משחק ראשון ביורו יש נבחרת שמסוגלת להביא כ-300 עיתונאים וצלמים למסיבת עיתונאים ואימון מסכם ולא רק מבריטניה. עיתונאי מתאילנד שישב לצידי באירוע פשוט אמר שהמזרח מטורף על האנגלים וככה זה בהרבה מקומות ברחבי העולם וכנראה שזה אומר הכל.

קפטן הנבחרת, סטיבן ג'רארד, והמאמן רוי הודג'סון נכנסו לחדר התקשורת ואפילו קשר ליברפול הסתכל בהשתאות על כמות הקהל שהגיע. הודג'סון הוותיק פתח את דבריו וסיפר על החודש המרתק שהוא עבר עם הנבחרת: "זה אירוע גדול בשבילי להיות אחראי על הנבחרת הלאומית. מרגיש שזו הנבחרת שאני הכנתי, בניתי, בחרתי ואני עומד מאחורי כולם", אמר המאמן שהחל לירות קלישאות חסרות עניין. "אל תצפה לכותרות ממנו, האיש לא מוריניו", ציין כתב ה-BBC שישב לצידי. "הוא לא קאפלו בכריזמה, אבל שחקנים אוהבים אותו וזה מה שהיינו צריכים".

סטיבי ג'י מצידו נראה דרוך במיוחד. הוא לא אהב ששאלו אותו על הכישלון בדרום אפריקה או על העובדה שהאנגלים טסים מפולין לאוקראינה מדי משחק ולא מתמקמים באוקראינה כמו היריב הצרפתי. "זה מה שאנחנו עושים מדי משחק עם הקבוצות שלנו באירופה. זה לא יהיה תירוץ". רק ששאלו אותו איך ההרגשה להוביל את האנגלים לעוד טורניר גדול, אפשר היה להוציא ממנו חיוך אך גם הוא נעלם כששאלו אותו כשנשאל על החסרונות הרבים. כנראה שגם לאנגלים כבר נמאס לתרץ.

אימון נבחרת אנגליה בדונבס ארינה (יוסי ציפקיס)

ואז הגיעה שאלת הגזענות שגרמה לכל האוקראינים לנוע בחוסר נוחות בכיסאם. "אני אגן על כל שחקן שיתלונן על קריאות גזעניות", כשגם מאמנו הצטרף לדברים. באנגליה רגישים מאוד לפרשיות החוזרות, שגרמו אפילו למשפחה של תיאו וולקוט להישאר באי הבריטי והדבר האחרון שהוועדה המארגנת צריכה זה קריאות כאלה.

הודג´סון באימון נבחרת אנגליה (יוסי ציפקיס)

וגם הודג'סון הוכיח שאפילו הוא יכול להיות משעשע בדרכו הג'נטלמנית. עיתונאי צרפתי התנצל מראש על השאלה: "אנחנו בצרפת תמיד חוששים מאנגליה, אבל אתם לרוב נכשלים ואנחנו לרוב מנצחים. האם אנגליה באמת אומת כדורגל גדולה כמו שהיא אומרת?". החדר התמלא בשתיקה דרוכה וציפייה לקאמבק. המאמן הוותיק חייך, התרגז כמו כל אנגלי ששמע את השאלה, ואמר: "עד כמה אתה רוצה לחזור אחורה בזמן? 1900? 1800?", עורר את צחוקם של אנשי התקשורת הרבים.

סטיבן ג´רארד: "העייפות לא תהיה תירוץ" (יוסי ציפקיס)

לאחר מכן יצאו השחקנים לכר הדשא המטופח של ה"דונבס ארינה" החם והלח. עשרה אנשי צוות מקצועי, בהם גארי נוויל (עם כרסונת חביבה) דואגים לכל דבר לפני עליית השחקנים ומוודאים שגם הממטרות מרטיבות בכמות הנכונה את הדשא.

ג´ון טרי בחימום (יוסי ציפקיס)

האיש הכי עצוב באימון
מי שמרכז הרבה עניין הוא כמובן וויין רוני. השטות נגד מונטנגרו השאירה אותו מחוץ לסגל לשני המשחקים הראשונים. סטיבי ג'י אמנם הבטיח שהוא "בסדר ומתאמן כרגיל", אבל ברור שכוכב יונייטד היה רוצה לשחק יותר מכל אחד אחר. בזמן שטרי, לסקוט ואשלי קול משוחחים ומשתעשעים במתיחות, רוני סורק לבדו את האצטדיון המרשים. הוא הראשון לצאת לריצת חימום, הראשון שבעט כדור סתמי לעבר השער. כמה שהוא רוצה לשחק.

ג´רמיין דפו לוגם מים (יוסי ציפקיס)

בכל טורניר גדול הציפיות מהאנגלים בעננים אבל דווקא עכשיו יש השלמה יחסית עם כך שאנגליה הנוכחית לא יכולה להתמודד עם הגדולות באמת. אבל אולי דווקא מהמקום הזה, אחרי שמינו מאמן חודש לטורניר, שהקהל כבר לא מגיע במספרים של פעם ושהכוכבים פצועים או מורחקים, נבחרת שלושת האריות יכולה להשתיק את כל העולם. בכל זאת מדובר בנבחרת שמייצגת את הליגה שבעיני רבים היא הטובה בעולם.

אשלי קול מתאמן לבדו (יוסי ציפקיס)

האצטדיון בדונייצק מרהיב ביופיו ולמרות שנותרו 700 כרטיסים, כולם משוכנעים שיהיה מלא עד אפס מקום. כל עיתונאי אנגלי שנשאר נראה כאילו הוא מתנצל על כך שרק אלפים בודדים יגיעו לעודד כשהסיבות הם המרחק, המחירים והעובדה שאנגליה תנדוד למשחק הבא לקייב ותחזור למשחק הנועל את הבתים בדונייצק. "אבל תדע שאפילו אותנו האוהדים האנגלים מפתיעים, אז לך תדע".

ועוד מבט על הדונבס ארינה (יוסי ציפקיס)

מחר ב-19:00, האנגלים יוצאים לעוד טורניר בתקווה לא לסיים כפי שסיימו את האחרונים. ואוי להם אם בטעות הם ייכשלו ואירלנד תמצא עצמה ברבע הגמר. זה כבר יהיה יותר מדי אפילו בשבילם.