אריאן רובן שוב הראה למה הוא נחשב ללוזר גדול

שריקת הסיום באצטדיון מטאליסט בחראקוב אחרי ה-0:1 המדהים של דנמרק על הולנד מצאה את הכתומים מאוכזבים, מכונסים בתוך עצמם ויורדים לחדר ההלבשה באיטיות. כולם חוץ משחקן אחד, אריאן רובן.

האיש הכי מושמץ בתקופה האחרונה נשכב על הדשא כלא מאמין, סירב להתנחם ונראה כאילו הקשר שכח שיש עוד שני משחקים בבית המוקדם.

בצאתו מחדר ההלבשה לעבר מתחם העיתונאים, רובן נראה מכונס בעצמו ושקט במיוחד. "שיחקנו מצוין וגם הדנים שואלים את עצמם איך הם ניצחו", אמר למיקרופונים ולא יכול היה להתחמק משאלה אחת של כתב הולנדי: "האם זה מזכיר לך את גמר ליגת האלופות במינכן נגד צ'לסי?" רובן כמובן הודה שכן והוסיף לעצמו עוד  15ק"ג על הכתפיים.

למרות סוללת הכוכבים הבלתי נגמרת של נבחרת האורנג', נדמה שהכל מונח על כתפיו של הקיצוני השמאלי שמספק לכל מספידיו עוד ועוד חומרים מדי מעמד שיא.

כך היה באזור הדקה ה-60 בגמר המונדיאל בדרום אפריקה מול קסיאס, כך היה בגמר האלופות עם החמצת הפנדל בהארכה מול צ'ך וייתכן שגם אמש בחראקוב.

רובן על הדשא. תמונה שכבר הפכה למוכרת (יוסי ציפקיס)

"יש תחושה שהכל נופל עליו וזה מפרק אותו", סיפר אחד העיתונאים שמסקר את הנבחרת. "אם אנחנו רוצים להוציא ממנו משהו, ואן מרוויק יצטרך לעשות שינוי, אולי אפילו להוריד אותו אל הספסל". נדמה שכולם עוסקים ברובן, בלי להגיד מילה על אינספור ההחמצות של רובין ואן פרסי.

רובין ואן פרסי. מה עם ההחמצות שלו? (יוסי ציפקיס)

רובן התראיין בקצרה ויצא אל האוטובוס. הוא לא רצה להגיד מילה באנגלית לכתב שהגיע מהממלכה כשהוא אומר "נו אינגליש" בחוסר נימוס וממהר מהמקום. "ככה זה כשמפסידים. ניצחון והוא יתראיין גם בעברית אצלך", אמר לי הכתב חצי בחיוך, חצי בכעס.

אריאן רובן. ניצחון והוא יתראיין בעברית (יוסי ציפקיס)

"אתם זוכרים את 1992?"
האווירה בחדר העיתונאים בכלל היתה משונה. באיזשהו שלב נדמה היה שהתקשורת ההולנדית היא זו שמחפשת נחמה אצל השחקנים בעקבות ההפסד לדנים. לא צמאי דם ולא מאשימים אף אחד, פשוט עצובים.

מיקלסן ויקובסן מודים לקהל (יוסי ציפקיס)

"היינו בטוחים שאנחנו מנצחים. לא האמנו שדווקא דנמרק תעצור את הרצף שלנו", התראיין איש הטלוויזיה ההולנדית לעמיתו הדני. "לא הגיע לכם להפסיד כמו שלא הגיע לנו להפסיד. תיקו היה משקף", הוסיף כשהוא עובר שחקן, שחקן ומפרגן על ההשקעה וההקרבה.

הדנים חוגגים את שער היתרון (יוסי ציפקיס)

הדנים שברו שיא בנימוס, עד ששאלתי כתב שהמתין לשחקניו על המשחק והוא אמר לי בקריצה: "הלו, שדנמרק מריחה יורו זה משהו אחר, אתה זוכר את 1992?". אני כמובן הנהנתי כשהזכרתי שאותו מאמן דאז, ריצ'רד נילסן, אפילו אימן את נבחרת ישראל. ככה זה כשאנחנו מנסים להיכנס לחגיגה בכל מצב. בערך כמו דגל מכבי פ"ת שהתנוסס באצטדיון יחד עם דגלי דנמרק.

אוהדי דנמרק וגם דגל ישראל ביציע (יוסי ציפקיס)

הרצף עליו מדברים בהולנד הוא העובדה שהיא לא הפסידה משחק ב-90 דקות בטורניר גדול מאז רבע הגמר ביורו הקודם לרוסיה של הידינק בסנט ג'ייקובס פארק. ההפסד לדנים שלח את הכתומים לספרי הסטטיסטיקה כדי לוודא שגם ב-1988, הולנד פתחה בהפסד לברית המועצות, רק שאז זה נגמר עם תואר אלופת אירופה.

ואן פרסי מתעופף מול אגר. הולנד שוב איכזבה (יוסי ציפקיס)

 "אני חושב שהנבחרת הנוכחית טובה יותר מהנבחרת של 88' אבל פה אין עדיין את ואן באסטן. שיעשו מה שהוא עשה אז, הם גם ייכנסו לספרי ההיסטוריה", ציין עיתונאי ותיק שהיה גאה לספר שהוא גם היה באותו גמר מופלא.

ואן בומל מול יעקובסן. אין להם ואן באסטן (יוסי ציפקיס)

שחקני הולנד יצאו מחדר ההלבשה אחד, אחד והתראיינו לעיתונאים ההולנדים בדיוק כפי שהם צריכים ולא רגע יותר. ג'וני הייטינחה היה היחידי שהסכים לזרוק באנגלית למיקרופון שלנו: "מה כבר יש להגיד? חדר ההלבשה עצוב. מתכוננים לגמר האמיתי נגד גרמניה". כשהוא נשאל על הגרמנים, ישר נזכר במשפט של רובן "נו אינגליש". תזכירו לי איפה הוא משחק?

הייטינחה לא מאמין. "נו אינגליש" (יוסי ציפקיס)

האוהדים ההולנדים בחראקוב כרגיל היו בשיאם. משעות הבוקר קרנבל של צבעים, תחפושות ושירה ברחבי העיר האפורה וגם מי שנכנס לאצטדיון וראה שטיח כתום של כ-15 אלף אוהדים, הבין שהולנד מרגישה בבית. דקה אחרי ההפסד אי אפשר היה לזכור ששעתיים קודם לכן היתה חגיגה אמיתית בחראקוב. עכשיו מתכוננים לגרמנים כשהפסד והולנד בחוץ. אז מי אמר שהיורו משעמם?  

יאקובסן וקאלנברג חוגגים. אז מי אמר שהיורו משעמם? יוסי ציפקיס)