פרה על הקרח? שראפובה בדרך לספרי ההיסטוריה

לפני 13 שנים, כששרה אירני היתה בת 12, היא עזבה את המשפחה והחברים באיטליה ונסעה לאקדמיית הטניס של ניק בוליטרי בפלורידה. שרה, שלא ידעה אנגלית, לא הפסיקה לבכות בעשרת החודשים הראשונים וצלצלה כל הזמן הביתה.

אחרי ארבע שנים מצאה אירני את הנוסחה הנכונה ועברה להתאמן באירופה, מרחק נסיעה ברכבת מהבית. לאורך השנים למדה אירני, שמתנשאת לגובה של 1.65 מטרים בלבד,  להצליח בענף שבו לגובה יש קשר להצלחה. היום בשעה 16:00 היא תעלה אל המקום הכי רחוק שאליו טניסאי יכול להגיע, גמר גראנד סלאם. 

הסיפור של שראפובה ידוע יותר. היא נולדה בסיביר ובילדותה עברה עם אביה לפלורידה, גם כן לאקדמיה של בוליטרי. אבל בניגוד לאירני, מריה נולדה "סופר-סטאר". למרות שהשתיים בנות אותו גיל, 25, שראפובה ואירני מעולם לא נפגשו על מגרש הטניס, גם לא לאורך ההתפתחות שלהן כנערות.

אחת הסיבות לכך היא כנראה שכבר בגיל 17, בשנת 2004, זכתה מריה שראפובה בטורניר ווימבלדון. יום לאחר מכן היא כבר הפכה להיות הספורטאית הפופולרית בעולם, הרבה בזכות המראה שלה, אבל בניגוד לקודמתה אנה קורניקובה, גם הרבה מאוד בזכות טניס אגרסיבי ואישיות בלתי מתפשרת על המגרש, יהירה מאוד, אבל כזו שלעולם לא תוותר. שראפובה המשיכה וזכתה באליפות ארה"ב הפתוחה ב-2006 ובשיאה היתה כשזכתה באליפות אוסטרליה 2008, כשהיא דרגה וחצי מעל כל סבב הנשים.

שראפובה לומדת לעוף. אחרי אבע שנים, רוצה עוד גראנד סלאם (GettyImages)

עד תחילת 2012 אירני מעולם לא עברה את הסיבוב השלישי בגראנד סלאם. עד הטורניר הנוכחי היא מעולם לא ניצחה טניסאיות מהטופ 10 (מאזן של 0 ניצחונות ו-28 הפסדים). גם מול טניסאיות מהטופ 20 היא הפסידה באופן קבוע ולכן, למרות ההצלחה שלה באליפות אוסטרליה השנה (הגיעה לרבע הגמר, בעיקר בגלל הגרלה נוחה) ולמרות שלקחה שלושה טורנירי חימר קטנים באירופה, הפרשנים צפו לה הפסד לאנה איבנוביץ' בסיבוב השלישי ברולאן גארוס השנה.

כשהן אכן נפגשו בסיבוב השלישי ניצחה איבנוביץ' 1:6 במערכה הראשונה ונראה היה שהסיפור גמור, אבל למעשה הוא רק התחיל. אירני לקחה את שתי המערכות הבאות מול הסרבית הנוצצת ועלתה לשמינית הגמר, שם הביסה את אלופת הטורניר ב-2009, סבטלנה קוזנצובה. ברבע הגמר היא סוף סוף ניצחה שחקנית מהעשירייה הראשונה, אנג'ליקה קרבר, ובחצי הגמר היא עלתה כאנדרדוג ושלחה הביתה את סמנתה סטוסר, פיינליסטית הטורניר ב-2010 ואחת משחקניות החימר הטובות בסבב.

אירני, רגע אחרי שהעפילה לראשונה לגמר גראנד סלאם (GettyImages)

אירני, אגב, תעלה לגמר כאלופת גראנד סלאם. אתמול קטפה אירני את תואר זוגות הנשים עם רוברטה וינצ'י, מה שייתן לה הרבה בטחון עצמי לקראת האירוע הגדול בחייה, גמר הרולאן גארוס. אירני תנסה להביא לאיטליה תואר גראנד סלאם שני מזה שנתיים, אחרי שפרנצ'סקה סקיאבונה עשתה זאת ב-2010. אם תזכה בתואר היחידות, היא תהיה הראשונה שזכתה גם ביחידות וגם בזוגות מאז מארי פירס הצרפתייה בשנת 2000. ומעל לכל זה, אירני הפכה בעצמה בעקבות ההצלחה בטורניר לשחקנית טופ 10. האיטלקיה תזנק 11 שלבים מהמקום ה-21 בעולם בדירוג של יום שני, גם אם תפסיד בגמר.

ומה ההסבר לשינוי? כנראה מחבט עם ידית ארוכה יותר כתחליף לזרועות קטנות יחסית. "התאהבתי במחבט החדש ממבט ראשון. מאותו רגע הפכתי להיות שחקנית אחרת על המגרש. יכולתי לחבוט טוב יותר, יכולתי להיות מהירה, זה נתן לי דחיפה עצומה של בטחון עצמי". התרגשות לקראת הגמר? "כרגע קשה לי אפילו לומר איך אני מרגישה, לא עצרתי לחשוב על זה. היו לי משחקי יחידות וזוגות כל יום ואולי טוב שכך. אני אתחיל לחשוב על הכל אולי בסוף הטורניר. אולי רק בסוף הקריירה", סיכמה אירני.

אבל. חלומות לחוד ומציאות לחוד. בשביל לעשות היסטוריה, אירני תצטרך לנצח את שחקנית החימר הטובה של העונה, מריה שראפובה. הרוסייה, שאמרה בעבר שכשהיא משחקת על חימר זה כמו "פרה על הקרח", זכתה השנה בטורנירים הגדולים של שטוטגרט ורומא, הביסה את יריבותיה לאורך כל הטורניר וגילתה המון נחישות, כוח רצון ולמרבה ההפתעה השנה גם הרבה יותר פתיחות עם התקשורת.

אירני עם וינצ´י. תואר אחד כבר יש לה בפאריס, מה עם השני? (GettyImages)

שראפובה חולמת להשלים זכייה בתואר הגראנד סלאם היחיד בו היא עדיין לא זכתה, וגם היא יודעת שהזדמנות טובה מזו לא תהיה לה. ב-2005 שראפובה כבשה את המקום הראשון לשבועות ספורים, ב-2008 אחרי אליפות אוסטרליה, היא חזרה למקום הראשון, אבל פציעה חמורה ובעקבותיה ניתוח בכתף גרמו לה לפרוש מהמגרשים לכעשרה חודשים ולהתחיל כמעט הכל מחדש, לבנות מחדש את ההגשות, החבטות והבטחון העצמי מהמקום ה-126 בעולם.

שראפובה הבטיחה לעצמה בזכות העליה לגמר את המקום הראשון בעולם לראשונה מאז 2008 בדירוג הבא. אבל אחרי ההפסדים המאכזבים בווימבלדון 2011 לפטרה קביטובה ובאוסטרליה השנה לוויקי אזרנקה, משחקים בהם היא לא תיפקדה, היא חייבת לעצמה את הניצחון בגמר הזה כדי להפוך לאחת מעשר השחקניות היחידות בעולם שזכו לאורך הקריירה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם.

שראפובה על החימר. מישהו רואה פה פרה וקרח? (GettyImages)

מאידך, גם שראפובה יודעת שקל זה לא יהיה: "מעולם לא נפגשנו אבל אני יודעת שהיא שחקנית מסוכנת, עשתה כאן טורניר נפלא ועונת חימר עם שלושה תארים, אצטרך להיות בשיאי כדי לנצח". אחרי ארבע שנים בלי תואר גראנס שלאם, כדאי מאוד עבורה שהיא תעשה את זה.