"לא אהסס לרדת לגליץ' לרגליים של מוחמד גדיר"

לפני שמונה שנים, בעונת 2003/4, המגזר הערבי בכלל והכפר הקטן ביר אל מכסור עמדו על הרגליים לנוכח ההופעה ההסטורית של בני סכנין בגמר גביע המדינה מול הפועל חיפה. משפחת גדיר ובכללה מוחמד גדיר בן ה-13 התכנסו בבית והחזיקו אצבעות לנידאל חוג'יראת קשר בני סכנין ותושב הכפר.

חוג'יראת, אז עוד לוחם בקבוצה של אייל לחמן, הוא בן דודו של גדיר וב-20:45 בקריית אליעזר, כך רצה הגורל, ושני השחקנים ייפגשו בעמות חזיתי על הכרטיס לחצי הגמר בין מכבי חיפה לנצרת עילית.

חלוץ מכבי חיפה, מוחמד גדיר נזכר: ”אני זוכר היטב את הרגע הגדול בו סכנין ונידאל זכו בגביע. כפר שלם עמד מאחורי סכנין, זה היה רגע גדול. לא האמנתי בחיים שלי שאפגש מולו בקרב פנים אל פנים. אני מאמין ומקווה שנעבור את נצרת עילית. אני ומכבי חיפה זוכים לתמיכה גדולה של כל הכפר שחלקם הגדול אוהדים אותנו. יש מתח בכפר וכבר מתחילים הדיבורים לקראת המשחק".

למרות יחסי הכוחות, חוג'יראת משוכנע שקבוצתו לא תשמש תפאורה: ”אני שמח מאד לפגוש את גדיר שהוא בן משפחה. אני כבר מודיע, במשחק עצמו לא אהסס לרדת לגליץ' על גדיר. מי שמכיר אותי יודע שאני משחק אגרסיבי ונותן הכל על המגרש. אני מאחל לגדיר הצלחה החל מהמשחק הבא. אני חושב שגדיר שחקן גדול שיכול להגיע לרמות הכי גבוהות".

גדיר. מחכה למפגש עם בן הדוד (עמית מצפה)

חוג'יראת טעם עם סכנין זכייה בגביע: ”לעולם לא אשכח את הגמר ההוא והזכייה בגביע. מדובר ברגע בלתי נשכח. הלוואי ואצליח לעשות זאת שוב עם נצרת עילית".

נידאל מודע לכך שהמשוכה קשה: ”אין ספק שמכבי חיפה פייבוריטית וקבוצה גדולה, בטח בקריית אליעזר, אבל אנחנו לא באים לשמש כתפאורה ובגביע למדנו שהכל יכול להיות. הראש שלנו בקרבות התחתית של הליגה הלאומית אבל נבוא בשיא הרצינות להפתיע".

חוג´יראת מחפש את הכדור. יחפש גם את הרגל של מוחא? (עמית מצפה)