ירדן ג'רבי: היריבות שלי עם שלזינגר עשתה רק טוב

בגראנד פרי דיסלדורף אמנם נחרץ סופית גורלה של הג'ודוקא, ירדן ג'רבי שלא להתחרות באולימפיאדת לונדון 2012, אך דווקא אירוע מחוץ למזרון המחיש עבורה את גודל ההתקדמות שעשתה בשנתיים האחרונות. ג'רבי יצאה ממעלית בגרמניה כשבפתחה חיכה לה אדם שלא פגשה מעולם, מעריץ מקומי עם שלוש תמונות שלה מהפודיום בגראנד סלאם מוסקבה ובקשה מנומסת לחתום עבורו עליהן.

לפני קצת יותר משנתיים קיבלה ירדן ג'רבי, ג'ודוקא צעירה ומוכשרת בתחילת דרכה בסבב העולמי החלטה לנסות ולהעפיל לאולימפיאדת לונדון 2012 דרך המשקל עד 63 ק"ג. ההחלטה הייתה קשה במיוחד שכן ג'רבי ידעה שלפניה לא יעמוד רק הקריטריון האולימפי הקשוח, אלא גם אחת הספורטאיות הטובות בישראל, אליס שלזינגר, ג'ודוקא שכבר התחרתה באולימפיאדת בייג'ין 2008 ועמדה על הפודיום באליפויות עולם ואירופה.

בעצם בחרת מראש לעשות משהו שהוא קצת מטורף, לנסות ולהילחם על כרטיס מול ספורטאית שהייתה בגדר 'באנקר' במשלחת.
"זה לא התחיל בקטע של בא לי להתחרות נגד אליס ובא לי להיכנס איתה ראש בראש. מבחינה גופנית יכולתי להתחרות רק בעד 63 ק"ג. ידעתי שזו החלטה מאוד לא פשוטה לגבי הקריירה שלי, אבל האמנתי בעצמי. אם היית שואל אותי בהתחלה שככה זה יהיה, לא הייתי מאמינה. עשיתי התקדמות עצומה, הדברים פשוט התחילו להסתדר לאט-לאט, הג'ודו שלי השתפר והביטחון עלה. אני חושבת שהיריבות הזו קידמה ודירבנה אותי, כל פעם שהייתי חושבת לוותר לעצמי ידעתי שאליס שם ושתמיד אני צריכה לתת עוד פוש".

רכב בברזיל עם תמונה של ג´רבי

היו כאלו שהרימו גבה והטילו ספק בסיכוייה של הג'ודוקא הצעירה לעקוף את שלזינגר, אך אט-אט החלה ג'רבי לרשום הישג אחר הישג בתחרויות בסבב, הבולט שבהם היה מדליית ארד בטורניר המאסטרס המזמן את 16 הג'ודוקא הטובות בעולם. את השנה הראשונה של הקמפיין האולימפי היא אף סיימה ביתרון קטן על פני שלזינגר.

נקודת המפנה הייתה בפתיחת השנה השנייה של הקמפיין, כשאליס שלזינגר קטפה את מדליית הזהב בגראנד פרי באקו ופתחה פער על ג'רבי. "זה שינה את התמונה. זה היה רגע מאוד קשה בשבילי, כי לא ידעתי אם אני ברמה של זהב בגראנד פרי. אבל ידעתי שזה יכול להתהפך לפה ולפה", מספרת ג'רבי על אותו הרגע, שלושה שבועות לאחר מכן היא כבר זכתה במדליית ארד בגראנד סלאם מוסקבה היוקרתי.

ג'רבי ושלזינגר היו חברות בגיל צעיר, עם השנים כמו במקרים רבים בחיים הקשר ביניהן התרחק, כיום הן אמנם לא חברות אך רחוקות מלהיות אויבות כמו שלתקשורת היה נוח לפעמים לצייר.

איך לדעתך התנהלה היריבות ביניכן?
"אני חושבת שאני ואליס התחרינו בצורה מאוד ספורטיבית, היריבות בינינו עשתה רק טוב, כי היא גרמה ליותר עניין. אני מעריכה אותה מאוד וחושבת שהיא עשתה שנה מטורפת. גם כשניסו ללכלך בינינו, מצאנו את הדרך לגשר. אין בינינו קשר של חברות, אבל המאמן שלי שני, אמר לי משפט נכון, 'לא אויבות, יריבות'. אני חושבת שהגבנו בצורה תרבותית אחת על השנייה. אם משהו בכתבה לא יצא טוב, לא היתה לי בעיה להגיד לה שזה לא יצא טוב. ניסו לחבל בינינו אבל אני חושבת שהתמודדנו עם זה יפה".

את ההכנות האולימפיות ניהלו ג'רבי ושלזינגר בנפרד. שלזינגר התאמנה אצל מאמנה האישי וארוסה, פאבל מוסין בעוד ג'רבי התאמנה בנבחרת ישראל אצל שני הרשקו, מאמנה מגיל שש. (ג'רבי: אני בת בית אצלו במשפחה, הייתי שומרת על הילדים שלו, הוא שם בשבילי בכל רגע, הוא תמיד מתרגש בשבילי, אני לא חושבת שפגשתי מאמנים כאלה עד היום"). המפגשים הכמעט יחידים בין אליס וירדן היו למעשה בתחרויות בחו"ל. "תמיד היינו באיזשהו דיסטנס מסוים, אנחנו לא יושבות אחת ליד השנייה בתחרויות, למדנו להתנהל עם זה יפה. אני מתייחסת אליה כמו לכל ספורטאית במשקל שלי ואנחנו לא עושות מזה יותר מדי 'אישיו'".

אליס הובילה על ירדן במהלך השנה השנייה של הקמפיין אך היתרון שלה היה הפיך. מה שג'רבי לא לקחה בחשבון הייתה פציעה מצערת במהלך מחנה אימונים ביפן שפגעה ביכולותיה. "זה בא לי משום מקום, הייתה לי תקופה מאוד אינטנסיבית, בחיים לא הרגשתי ככה מבחינת הג'ודו שלי ופתאום נפצעתי באימון השני ביפן. בהתחלה חשבתי שזו סתם מכה ברגל, אבל זה רק הלך והחמיר וזה פשוט לא עובר, עד היום אני סובלת ממנה. בגראנד סלאם טוקיו הרגשתי שאני לא יכולה להרים את הרגל. אני פשוט לא ביכולת הרגילה שלי בארבעה החודשים האחרונים, זה תיסכל אותי והרס לי את הפיניש של הקריטריון".

הסטטוס קוו בין השתיים נשבר בגראנד סלאם פאריס כששלזינגר זכתה במדליית ארד, אז למרות שנותר לה עדיין סיכוי תיאורטי קלוש, ג'רבי הבינה שחלום האולימפיאדה נגמר.

ג´רבי ושלזינגר. "אני מעריכה אותה, התחרינו בצורה ספורטיבית" (יניב גונן)

איך הרגשת אחרי פאריס, כשהסיכויים ללונדון כמעט אבדו?
"חשבתי שאם לא אצליח בפאריס, יהיה לי עדיין את גראנד פרי דיסלדורף, לא חשבתי על האפשרות שאליס תזכה במדליה, וכשזה קרה הבועה שלי התנפצה. היה לי מאוד קשה באותו הרגע, זה פשוט חלום שנשבר לך מול הפנים.

אחרי פאריס עשיתי מחנה אימונים וזה לא היה פשוט, אחרי שלא בא לך לעשות ג'ודו ולא בא לך לראות ג'ודו, עליתי על המזרון והתאמנתי פעמיים ביום ועשיתי קרבות, הייתי צריכה לעשות סוויץ' בראש וזה קשה מאוד. התלבטתי בכלל אם להתחרות בדיסלדורף, אבל אחרי שיחה עם שני הגענו להסכמה שאני צריכה להתחרות כי אני רוצה לסיים את ההכנה בטעם טוב ואחרי פאריס היה טעם רע".

ג'רבי אכן התחרתה בדיסלדורף ורשמה את התחרות הטובה ביותר שלה בתקופה האחרונה עם מדליית ארד וניצחון ראשון בקריירה על ג'ודוקא יפנית, מיקי טאנאקה, סגנית אלופת העולם לשעבר, שהושג תוך 11 שניות. בסיום אותו קרב היא פרצה בבכי של התרגשות וזכתה לחיבוק ארוך ממאמנה. "לא יכולתי לשלוט בזה, אני לא רובוט. עוד לפני הקידה היו לי דמעות בעיניים ולא יכולתי לעצור את זה. אני מסכימה שאולי השמחה הזו הרסה את חצי הגמר אבל הרגשתי שהוכחתי לי, לשני ולאנשים מסביבי שאני חזקה מנטאלית ושאני יכולה להתעלות. אני אלמד להבא לשלוט ברגשות, אבל זה פשוט יצא מבפנים".

ירדן ג´רבי. "הוכחתי שאני חזקה מנטאלית" (שי לוי)

היית חלק בלתי נפרד מהסגל האולימפי בכל ההכנות ופתאום את מחוץ למשלחת, זו בטח לא תחושה קלה.
"זו הרגשה לא נעימה אבל כל כך נהניתי מהדרך שאני לא מתחרטת על רגע אחד. באתי בידיעה שזה יכול להיגמר לפה או לפה. הבנתי שאולימפיאדה זה לא הכול. ברור שזה חשוב, אבל הדרך שעשיתי היא לא פחות חשובה ואני גאה מאוד בהישגים שלי בשנתיים האלו. יש עוד אולימפיאדה ואני מאמינה שהנקודת זינוק שלי לריו לא תהיה כמו לפני שנתיים, אני לא מתחילה מאפס, אני מתחילה ממקום 12 בעולם".

את תצפי בקרבות של אליס בלונדון?
"לא חשבתי על זה עדיין. אני בטוחה שיהיה לי קשה, אבל קודם יש עוד כמה יעדים בדרך שתיכננתי להגיע אליהם ואז אראה".

אחד היעדים שג'רבי מדברת עליו יגיע באפריל הקרוב, אליפות אירופה שתיערך ברוסיה. לאחר מכן היא תצא לחופשה קצרה, ראשונה שלה מזו תקופה ארוכה ומיד לאחר מכן תחזור לג'ודו כשהמטרה היא כמובן, אולימפיאדת ריו 2016.

ירדן ג´רבי עם שני הרשקו. "לא פגשתי מאמנים כמוהו"

את תנסי להגיע לריו שוב דרך עד 63 ק"ג?
"בטוח".

ואליס שוב תהיה שם.
"כן אבל נקודת ההתחלה שלי שונה ואני לא מפחדת שהחלום האולימפי יתנפץ. שתינו יכולות להתחרות רק במשקל הזה".

ממה הכי נהנית בקמפיין הזה?
"אני חושבת שלהפוך מאנונימית בג'ודו לכזו שמפחדים ממנה בהגרלות. ליריבות שעולות נגדי קשה מאוד כי הג'ודו שלי מאוד מגוון ומסוכן. ההרגשה הזו שמישהי מפחדת ממני עושה לי טוב".

בשיטה החדשה של הסבב, הפכת להיות כמו טניסאית, חיית על מזוודות.
"כן. אני מאוד נהנית מכל המסביב. יצא לי להכיר המון חברים, בספטמבר למשל אני נוסעת לחתונה של חברה, ג'ודוקא, בלוקסמבורג. היו לי המון חוויות בחו"ל, ביום הולדת האחרונה שלי הייתי במיאמי וזה היה אחרי תקופה ארוכה שלא הייתי בבית. המשפחה שלי הכינה לי סרטון ליום הולדת ופשוט התחלתי לבכות, שני נכנס לחדר וחשב שאני מצוננת, אבל פשוט בכיתי מרוב התרגשות.

מיקי טאנאקה. ג'רבי זרקה אותה באיפון תוך 11 שניות (רויטרס)

ומה לגבי החיים האישיים היה לך קשה לוותר עליהם?
"הג'ודו הפך להיות חלק ממני, אני לומדת במקביל באוניברסיטה הפתוחה אבל לוקחת את זה ב'איזי', כי אין לי יותר מדי זמן פנוי. כמובן שאני לא אלימה ביומיום, אני אישה ואוהבת להתלבש יפה. במחנות אימונים אני כל היום עם טרנינג ונעלי ספורט ואז לפעמים לארוחת ערב אני נועלת נעלי עקב רק כדי לשבור את זה קצת. אבל כשאני עושה ג'ודו הכול נשכח, זה כמו תרפיה עבורי ולכן אני לא מאוכזבת שוויתרתי על החיים הרגילים, אני ספורטאית וזה מה שכיף לי לעשות".