מערכת ONE
|
48 שעות אחרי שהפסידה בגמר ליגת האלופות לברצלונה, ערכה מנצ'סטר יונייטד את חגיגות האוטובוס הפתוח המסורתיות לרגל הזכיה באליפות ה-19 של המועדון.
כ-150,000 מאוהדי השדים האדומים הטריחו את עצמם תחת גשם כבד למרכז העיר מנצ'סטר ממנה עשה דרכו האוטובוס לעבר אצטדיון אולד טראפורד. בזמן נסיעתו של האוטובוס קראו האוהדים בשמותיהם של השחקנים, אך לא שכחו להקניט את היריבה המושבעת ליברפול על פניה חלפו במספר האליפויות בעקבות התואר האחרון.
לצד שלל הכוכבים של היונייטד, סימן השאלה הגדול מאז הגמר נמצא סביב החלוץ הבולגרי, דמיטאר ברבאטוב שנטש את אצטדיון וומבלי לאחר שלא היה חלק מהסגל של פרגוסון למשחק. ברבאטוב הופיע לבסוף על האוטובוס המאושר ולקח חלק בחגיגות אך השמועות בנוגע ליחסיו עם פרגוסון תופסות תאוצה.
למרות החגיגות, נראה כי חניכיו של פרגוסון טרם התאוששו מההפסד לבארסה. פטריס אברה היה הראשון שהעז להזכיר את הגמר ואמר: "מנצ'סטר יונייטד אף פעם לא מתה. אנחנו לא מפחדים. אני רוצה לחזור לגמר ולשחק שוב נגד ברצלונה. היתה לנו עונה טובה אך לא גדולה כי לא ניצחנו בשבת".
|
השדים האדומים ברחבי מנצ'סטר (GettyImages) |
|
|
מי שנתן את העונה הטובה ביותר אולי במדי הקבוצה ואחראי ישיר לאליפות הוא החלוץ וויין רוני שאמר: "לזכות באליפות זה הישג ענק. אנחנו צריכים לשכוח ממה שקרה בשבת ולהמשיך הלאה. האליפות ה-20 היא המטרה כרגע".
|
שחקני היונייטד באוטובוס הפתוח (GettyImages) |
|
|
אוהד מנצ'סטר סיטי הפסיד בהתערבות ועשה קעקוע של היונייטד
אם חגיגות אוהדי מנצ'סטר יונייטד שנערכו ברחבי העיר בעקבות הזכיה באליפות יחלפו להן תוך מספר ימים, לאוהד מנצ'סטר סיטי אחד, הסמל של היונייטד לא יעלם מהעיניים לשארית חייו.
רודני וורד, בן ה-24, לא חשב שכך תסתיים עונת 2010/11. בתחילת העונה התערב הצעיר עם חברו, פול מאדן, תוך כדי שתיית כמות לא מבוטלת של אלכוהול בפאב מקומי, כי אם הסיטי לא תסיים מעל היונייטד בפרמייר ליג הוא יעשה קעקוע של היריבה השנואה על חזהו. במקרה הפוך היה מאדן עושה קעקוע של הסיטיזנס כמובן.
|
וורד המבוייש. לחברו רק נותר לגחך (ONE) |
|
|
וורד המבוייש התנחם בעובדה שמנצ'סטר לא זכתה בליגת האלופות וגילה שהעונש יכל להיות גרוע הרבה יותר: "אני מתבייש אבל אם הם היו מנצחים את בארסה הייתי צריך לעשות גם קעקוע של ווין רוני על הגב ואז לא יכולתי לחשוף את חלק גופי העליון כל חיי מרוב בושה. כעת נותר לי לחייך ולשאת את הסמל של היונייטד כל חיי".